לקראת שבת זכור יוצאים רבנים בציונות הדתית נגד המנהג בו קוראים בבית הכנסת את פרשת זכור מספר פעמים בטעמים ובהיגויים שונים.

בדברים שכתב ראש ישיבת ההסדר 'אור וישועה' בחיפה, הרב אליהו זייני ותוכנם מתפרסם לראשונה ב'סרוגים', הוא מכנה את התופעה קרקס.

"הלכה היא בישראל שבשבת שלפני פורים אנו קוראים פרשת 'זכור את אשר עשה לך עמלק', כזכרון מרכזי בתודעה היהודית".

"הוא הוביל רבים מיראי ה' לתת לו את הביטוי המדוקדק ביותר על פי ההלכה, שאיפה הראויה בודאי להוקרה, אבל שהולידה בדור האחרון תופעות בלתי נסבלות, בעקבות אי-הבנת מהותה האמיתית של המצווה."

"בהיותם משוכנעים שעיקרה היא בקריאתה בספר תורה דוקא, מתגלים כיום מחזות הגובלים בחילול ה'. לעיתים, חוזרים על פרשה זו בבית כנסת אחד, עשרות יהודים הקוראים זה אחרי זה במנהגים שונים, בטעמים שונים, בהיגויים שונים (אשכנזי, ספרדי, תימני ועוד), עד שאותו בית מקדש מעט – בית הכנסת – נהפך לקירקס ממש בעיני כל מי שעדיין מעט מוח בקדקודו."

בהמשך הדברים, מתייחס הרב זייני, לאופן קיום המצווה ומצטט הרב את דברי הרמב"ם בספר המצוות, לפיו הציווי הוא לזכור את עמלק לאו דווקא באמצעות קריאה בספר תורה אלא "בהנצחת הזכרון של השנאה האנטישמית הקיצונית בדבורנו, בסירוב עקרוני למחילה כלפי אלו שרצו בהשמדתנו."

"חובת קריאת פרשה זו אינה כמין 'מעשה כשפים' הבא להעלים מעצם קריאה זו (תהיה זו אף מתוך הספר הקדוש) את השואפים ל'פתרון סופי', אלא היא חינוך לזכירה הדוחה בתוקף כל אפשרות של שכחה.", כותב הרב.

את החובה לקרוא דווקא מתוך ספר תורה מסביר הרב בכך, ש"הזכירה בפה מעוררת אותנו למודעות נכונה וגם כל השומעים מסביב… על מנת שעם ישראל הרחום והרחמן לא ישכח את כל אלו שרצו מאז ומעולם במחיקתו המוחלטת וכדי שלא יפול עוד בנסיון השמדה דומה".

"במסכת מגילה אמרו חז"ל שעתידים תיאטראות וקרקסאות שבאדום להיהפך לבתי כנסיות, אבל לא שבתי כנסיות יהפכו לקרקסאות." מסיים הרב זייני.

אין מקום למנהגים המשונים

לדברים אלו של הרב זייני מצטרף גם הרב ראובן עוזיאל רב הישוב טל מנשה והרב האזורי של ישובי צפון השומרון.

במכתב ששיגר הרב לתושבי צפון השומרון הוא כותב כי "אין מקום לכל הדקדוקים שהאריכו בהם אחרונים בדיני קריאת פרשת זכור, מאחר והמטרה היא לזכור את מעשה עמלק, ולא לקרוא את הפרשה!"

"כמו כן, אין מקום למנהגים המשונים של הוצאת כמה ספרי תורה לקריאה חוזרת של הפרשה על פי נגינות עדות שונות וטעמים וניקוד שונים,שהרי אין הקריאה מצווה כי אם זכירת מעשה עמלק על ידי קריאתה."

בהמשך מציין הרב עוזיאל, כי "בקיום ה"מנהגים" אלה, עלולים לעבור על איסורים שונים!".

במישור ההלכתי כותב הרב כי "אין בשום אופן להוציא שני ספרי תורה לצורך הקריאה, כן אסור שיקראו שניים את הפרשה זה אחר זה לפי מנגינות שונות".

"הרי בכל מקרה, יוצאים ידי חובה גם על ידי קריאת מי שאינו מדקדק, ק"ו אם קורא נכון והשומעים מבינים היטב." מסביר הרב.

בסוף דבריו מציין הרב עוזיאל כי פסיקה זו היא על פי "הכרעת פוסקי זמנינו: הרי"א הנקין, הר"ש ישראלי, הרש"ז אויערבך זכרונם לברכה, שאין להרבות בקריאות וכולם ישמעו יחד אותה קריאה, כאיש אחד."