ליבנו על הרוב הדומם והשפוי מקרבם שהולך שולל אחריהם,
כשהכת הזאת עושה בהם שמות מכל הבחינות.

גם הכת השבתאית סחפה אחריה רוב מנין ובנין...

כבר היה לעולמים...

והנה לפניכם המשמעות וההגדרה המילולית של 'כת' מתוך הוויקפדי'

אך בכל הנוגע לטעויות טקטיות, הגראי"ל אינו חשוד אצלי על טירונות פוליטית, וברור גם שבמצבו הוא אינו מעודכן בכל התנהלות העניינים ובודאי שאינו כשיר להתעסק בעמקי הסוגיות הפוליטיות.

לפי הידוע לי, המקסימום שהוא מסוגל לו היום הוא התבטאויות בסגנון 'אוי וי' 'לפיד ימות' ו'כולם עזבו' או 'להעיף את כולם'.
(ללא שמץ של שמחה לאיד ח"ו)

אשתקד כשהועד פתח את מסע הטירוף נגד הישיבות קטנות בי-ם, חתמו הגרח"י שרייבר והגר"ב סלובייציק על מכתב בעד ישיבת סורוצקין, אחת מטענותיהם הייתה שפעולות הועד יביאו למצב שהגראי"ל ישאר עם קומץ אנשים הזויים.
אם פרויליך ימשיך בצעדים האלו אז הם אכן בכיוון הנכון. הוא ממסגר בפנינו תמונה בהירה, מי ההזוי ומי השפוי.

התועלת היחידה שצומחת לכת הפרויליכית מפעולותיו של הועד, שהוא מייצר שנאה ומשמר את הפחד, שעל ידה לא יידעו מהו כוחם האמיתי של 'בני תורה', שזהו אינטרס העליון אצלם. ואסביר את כוונתי.

אחד מאבני הנגף העיקריים העומדים בדרכם של דיקטטורים ומשטרים טוטליטרים ומאיים גם על עצם קיומם, היא הידיעה שקיימת אופוזיציה ושיש אנשים שנמנים עליה, מה שעלול להביא לזליגה של אנשים שבתוכם פנימה מתנגדים למשטר או אפילו אינם שלמים בליבם עם צורת התנהלות המשטר. בכדי למנוע זאת, הם מעצימים את הפחד מלחשוב להיות בצד המתנגד, על ידי שלא בוחלים בשום אמצעי לניטרול האופוזציה, ובעיקר משאירים מעומעם האם הם קיימים כלל המתנגדים, וגם אם כן כמה הם מונים. ומאידך גיסא, מגדילים ומעצימים באמצעים שונים ומגוונים את כוחו הרב של המשטר.
אם נעקוב אחר ההתנהלות בסיפור כאן, נראה שאחת המקומות שהם משקיעים אנרגיה גדולה ביותר, היא להקטין את השני ולעמעם את הדבר כמה אכן הוא שווה. אפשר לראות את זה בכל צעד ושעל לאורך כל הדרך. (184.5, לא, כמה מאות בודדות, בעצם, מקסימום אלפיים. תוצאות הבחירות המקומיות, לא, זה ערבים וגרער'ס...).

אפשר גם לראות שבכל פעם שמתחיל להתערער משהו, הם חוטפים לחץ עצום ויורים ארטילריה כבדה ביותר לכל כיוון. (כמו במקרה של כינוס 200 רבנים באלול, שהיה הפתעה ענקית בשבילם, בשביל לשמר את הפחד, הקרבן התורן היה הגרמ"י גולדשטיין מבי"ש. וגם אם הפעולה עצמה אינה מצליחה כלל וכפי שפתיחת הביכנ"ס בבי"ש נכשלה כישלון חרוץ, מכל מקום ההישג מבחינתם שהפחד נשמר. גם בחדרה אף שהמטרה העליונה הייתה להפוך את הישיבה לעיי חרבות, והם נכשלו בזה, מכל מקום אף ראש ישיבה לא מעיז מאז לעשות צעד אחד נגד הכת).
תהלוכת קבלת פנים לעריקים שנעצרו הייתה מוקש לא מתוכנן, פתאום התגלה שאכן יש המונים הנמנים על 'העציצים האלה', כתוצאה מכך מחסום הפחד עלול ליפול, בכדי למנוע את נפילת מחסום הפחד, הם עשו כל מה שרק אפשר בשביל להרוס ולחבל בכינוס בארנה (איומים על רבנים ועל אברכים בכל דרך אפשרית, ובכך יווצר מצג של פחד שגם מי שלא נמנה על המעגל של אלו שקיבלו איומים יחשוב פעמיים אם להגיע, ואכן כולנו מכירים כאלו שלא הגיעו בגלל זה, כולל אנשים שכבר הזמינו כרטיסים), כמו"כ בבחירות הם רצו להראות שבתוצאה הסופית תיקבע בתודעה שלפי סך הקולות אין בני תורה, לא ברור כמה הם מונים והאם הם בכלל קיימים, לצורך כך הם עשו כל טצדקי, אם זה קולות מהערבים, גיוס לב לאחים, זיופים, (תשאלו את מי שפגש את י.ו. מאיים עליו), העיקר שבשורה התחתונה המספר יהיה גבוה, עד שיתחיל להגיע המידע מי ומה כמה למה ואיך, בתודעה כבר תיקבע מספר הקולות הגבוה שהגיע מהציבור החרדי, הפילוח שלאחר מכן שווה ערך כמו התחקירים של צה"ל לאחר שהחמאס כבר סיפר לכלי התקשורת בעולם שצה"ל אשם בתקרית, גם אם צה"ל יוכיח באלפי הוכחות אחרת, זה כבר לא יעזור, כי כך כבר נצרב בתודעה.

יהיה מה שיהיה, שנאה היא דבר חולף דווקא בגלל שכוחה יונק מחוקי העוילם גוילם. ויזניץ היא ההוכחה הטובה ביותר לזה.
כידוע לכולנו האדמור מויזניץ הנוכחי גלה במשך 18 שנה (כשחזר מגלותו, היו ילדים בויזניץ שלא הבינו מתי נולד לרב'ה עוד בן שהם לא ידעו עליו), בכל אותם שנים היה מי שדאג לשמר את אי חזרתו על ידי יצירת שנאה כלפיו יחד עם רדיפות שהאדמור הנוכחי חווה בעצמו (לא היה אירוע אחד שהוא לא היה נצרך להביא מאבטחים מחשש שיבואו בחורים מויזניץ ויהרסו לו את האירוע. ואכן בכל פעם היו נסיונות כאלו). עם זאת עם השנים בתוך הלב פנימה היו כאלו שלא היו שלמים עם ההנהגה של האח השני באותם שנים, לאט לאט זה צבר תאוצה עד לחזרתו של האח הגדול. ועל אף אוירת השנאה נגד האח הגדול שתוחזקה לאורך כל השנים, מיד עם חזרתו השנאה כלפיו נעלמה כלא הייתה. כי כך דרכה של שנאה היא צריכה תחזוק כל הזמן, וכשאין לה סיבה אמיתית מובנת ברגע שאין תחזוק היא נעלמת .

חומת ברלין נפלה ביום אחד. חומת ברלין (הפסיכולוגית) הלטאית שנבנתה בדם (הלבנת פנים כרציחה) גם תיפול ביום אחד.

אמנם כל הנ"ל נכון פחות או יותר במבט לגבינו כקבוצה המתגבשת לעצמה. אולם במבט לגבי הציבור החרדי בכללותו יש צדק בדבריך, אין ספק שבמצב של היום יש להשיל לרגע את המבט האופטימי ולהניח לרגע משקפיים פסימיות, או יותר נכון ריאליות. כשהסיבה לכך היא, שלאחר שהם ראו שהצורה להצרת צעדי הציבור החרדי באמצעים חיצוניים לא צלחה, הם עברו כיום לניסיונות פנימיים של הריסה מיניה וביה. לא בכדי הם עברו לשלב נוסף והיא גזירת הגיוס (כולל הניסיון לריקון הבריכה כפי שהם קוראים לזה), ליב"ה וכדו', כשמביטים על השנים האחרונות רואים איך שהם כל הזמן מעלים הילוך עוד ועוד. לפי ההתנהלות כרגע עם חוק הגיוס נראה שהציבור החרדי עומד לכרות מעצמו נתחים כבדים, וגם אם לא ממש לכרות מעצמו, זה בוודאי שההתפתחות של החרדשי"ם תגדל בהרבה מהיום, הרי אחת מהסיבות העיקריות מתוך שלל הסיבות להתפתחות קבוצה זו דווקא בשנים האחרונות היא הקמת המסלולים השונים מכח חוק טל, כמעט ואין בנמצא אחד שעבר את המסלולים הללו ולא עבר חינוך חלקי (או מוחלט) מחדש.

להשלמת תמונה יותר בהירה הוסיף. בעבר היה לי ויכוח עם חבר האם אכן הם מתכוונים לחלן אותנו או לא. הוא טען שסתם מדמיינים שהפוליטיקאים החילונים מתכוונים לקדם איזה שהיא אידאולוגיה, כל מה שמעניין אותם כיום זה קידום הכסאולוגיה, אין שום אג'נדה. בתגובה אמרתי לו, שאולי לגבי הפוליטיקאים לגבי חלקם אתה צודק (וגם זה לא בדיוק, אבל לא משנה כרגע), אולם כיום הצורה שבה מקודמים חוקים וכדו' בכנסת זה בעיקר על ידי גורמים חיצוניים לוביסטים שנשכרים ע"י תנועות רפורמיות ומכוני מחקר הממונים ע"י קרנות שמקדמות אג'נדות, והם יושבים וחוקרים בצורה יוצאת דופן את הציבור החרדי על כל מרכיביו מתוך כוונה לשנות אותו, לדוגמא המכון הישראלי לדמוקרטיה (שאגב, היה פעיל מאוד אקטיבי בגיבוש חוק הגיוס), מקיים עשרות דיונים לגבי הציבור החרדי הרבה מהחוקרים שם מתהדרים בתואר חוקר הציבור החרדי, כשהכוונה המוצהרת לגרום לשינויים, הם אלו שעומדים מאחורי כל גלי החקיקה השונים בשנים האחרונות, והם אכן מתכוונים לפרוץ את החומות המבוצרים שהיהדות החרדית הקימה מאז קום המדינה.
אחת הקרנות הגדולות והידועות שעומדת כיום מאחורי הרבה קמפיינים לקידום אג'נדות מסויימות היא הקרן החדשה לישראל, לפני כמה שנים התראיינה היו"ר רות ליאל וסיפרה שהם שינו את הגישה שלהם איך לקדם את האג'נדה שלהם, אם בעבר הם עשו זאת בצורה חיצונית, כיום הם עברו לצורה שונה שהם מממנים גופים קיימים מתוך הקהילה הדתית שהם יקדמו עבורם את האג'נדה, כשהיא מוסיפה שכך זה יעיל ואפקטיבי.

בנוגע למה שכתבת שהציבור החרדי הולך לכרות חלקים מעצמו, חוששני שהדברים הולכים לכיוון מדאיג הרבה יותר, לא של זריקת אי אלו מבני הציבור החרדי לרחוב החילוני, אלא להשאיר אותם, לאחר שיקבלו את כל ההשפעות מהצבא והעולם החילוני, כחלק של 'לכתחילה' בציבור החרדי.
מה שאומר שכל אחד ואחד מהציבור, פחות או יותר, מועד לקלקול, מי ברב ומי במעט.

(כבר היום אפשר ללמוד מכל מיני התבטאויות, כי הלך הרוח של אנשים ממרכז מרכז העצבים של הציבור החרדי (תוך תוכו מה שנקרא, אם לא תוך תוך תוכו) הוא כי החרד"ש שמשייך את עצמו למרנן ורבנן, נעלה בהרבה על אברך שחסר לו במידת ההתבטלות הגמורה, שכן הוא מרגיש שהוא עצמו ג"כ יכול לחשוב קצת.
(על ההשפעה ההרסנית של אוירה כזו למעשה, אפשר ללמוד מתוצאות תורת ה"תהילים זוגערס התמימים" בברסלב, מה שהיא עוללה לכמות הבעלי תורה שם, ואכמ"ל.)
כך אינני רואה איך יוכל, למשל, בנו של החזונאישניק, שלא לבוז לאביו ולשאוף להידמות לאלו הפורקים עול ונישאים על כפיים בביטאון ובמערכת של ה'מפלגה'.

בכוח הזרוע והאלימות הסטאלניסטים חושבים שם בחצירות לדכא את רוח התורה...