כמובן שהמצופה בראש ובראשונה הוא שרגלו של אף בן תורה לא תדרוך במקום.

אז קמו אנשי "יתד נאמן" ושות' וטענו שאין שום סיבה לא ללכת, כי אין שכנועים, וגם אף אחד לא ישתכנע ואלו שישתכנעו היו נופלים ממילא וכו' וכו'.

במקביל הגיעו עדויות מזעזעות מלשכות הגיוס המלמדות על ניסיונות השכנוע שיש שם, בנוסף נודע על ניסיונות התיידדות של החיילים עם תלמידי הישיבות.

חלק מהעדויות אף דווחו על חיילים שביקשו מתלמידי הישיבות המתייצבים, שיחזירו אותם בתשובה…, לא פחות ולא יותר, כל זאת על מנת ליצור עמם קשר.

מצופה היה ממצדדי ההתייצבות שלכל הפחות יזהירו את הבחורים לפני ההתייצבות שלא לשוחח עם החיילים מעבר להכרח הרשמי, וכדומה, אך הם לא עשו זאת, לא ברור למה.

אך מתברר כי "יתד" רוצה משהו אחר לגמרי.

ב"יתד נאמן" יום חמישי ג' סיון תשע"ה, מובא תחת הכותרת "תורתו אומנותו" (!) סיפור על חייל שחזר בתשובה לאחר מפגש עם תלמיד ישיבה בלשכת הגיוס.

הסיפור קורא, אדרבה, לתלמידי הישיבות לשוחח כמה שיותר עם החיילים, על מנת "לעשות קידוש ה'", ו"להחזיר אותם בתשובה".