 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דרכי נועם
חבר מתאריך 26.11.12
1339 הודעות | אור ליום חמישי ט''ו בתמוז תשע''ה
23:17 01.07.15 |
  
|
20. פרטים על המחלוקת בוילנא.
בתגובה להודעה מספר 7
| |
אינני יודע האם המכתב הוא מאותה פרשה. בכל מקרה הפרשה הייתה בערך כך, אכתוב בקיצור נמרץ, כי יש להאריך רבות בנושא: הגרח"ע גרודז'ינסקי, היה רבה של הקהילה היהודית בוילנא, אולם לא הרב מטעם. באותה תקופה היו חייבים למנות רב מטעם השלטונות, שיהיה בקיא ברוסית ובכלל בעל השכלה כללית. ונחלקו גדולי ישראל מי עדיף למנות לרב מטעם האם עדיף שיהיה בכל אופן ת"ח או כשיטת הגר"ח מבריסק, עדיף שיהיה עם הארץ גמור.
בבריסק אכן מינו לרב אדם ע"ה וטיפש בשם נדל, והוא היה הרב מטעם, אולם בוילנא, העדיפו למנות רב מטעם יהודי תלמיד חכם, ולכן מינו את הרב יצחק רובינשטיין, שהיה ת"ח גדול מתלמידי הסבא מסלבודקא, ואף היה מהי"ד החזקה המפורסמת של י"ד בחירי בחורי סלבודקא שנשלחו ע"י הסבא להקים את הישיבה בסלוצק בראשות הגרא"ז מלצר. סופו של דבר, הזממן מלחמת העולם הראשונה, שהתקרבה החזית לוילנא, ברח הגרח"ע מהעיר יחד עם רוב רובם של יהודי העיר, ואז ניצל הרב רובינשטיין את ההזדמנות, והשתלט על כל מוסדות הקהילה, וכששב הגרח"ע מהגלות, פרצה מחלוקת קשה, כשמרן הח"ח שולח מכתבים ומעודד את חרדי וילנא להילחם למען כבוד הגרח"ע. |
|
  
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
השיב גמול
חבר מתאריך 26.2.15
734 הודעות | אור ליום חמישי ט''ו בתמוז תשע''ה
19:15 01.07.15 |
|
13. שיחה מהגר''ג אדלשטיין שליט''א
בתגובה להודעה מספר 8
| |
להחדיר אהבת התורה בתלמידים
יש דבר אחד שהכי פחות מדברים על זה, והוא הדבר החשוב ביותר, ורבים לא יחכמו לדעת את השיטה והדרך כיצד לתקן את הדבר הזה, והוא - הצורך לתת טעם בלימוד לתלמידים, שהלימוד ימשוך את הלב, ויהיה מתוך אהבת הלימוד, מתוך סקרנות, מתוך שזה מעניין, זו היא דרך הלימוד המחוייבת מהלכות תלמוד תורה.
אנו מבקשים בכל בוקר לפני התפילה, לאחר שמברכים בתחילת ברכות התורה אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לעסוק בדברי תורה, "והערב נא ה' אלוקינו את דברי תורתך בפינו", המצוה היא לעסוק בדברי תורה, ומבקשים את הערבות וההנאה, כי בלא הנאה אי אפשר וקשה עד מאד להמשיך ללמוד, מפני שיראת שמים אינה נותנת מספיק כוחות לשבת וללמוד, וצריכים ללמוד מתוך אהבת התורה עם מתיקות הלימוד.
וכך היא המידה בכל המצוות כולם, שאי אפשר לעשותם מיראה לבד, וצריכים שתהיה גם אהבת המצוות, וכמו שכתב המסילת ישרים פי"ט כי אהבת המצוות והשמחה בקיומם היא ענף מאהבת השם, שהרי זה בא כתוצאה מאהבת השם הקבועה וטמונה בעומק הלב של כל יהודי, כי באמת לכל אדם מישראל יש אהבת השם מצד הטבע ומצד קדושת הנשמה, אלא שלפעמים האהבה אינה פועלת ואינה ניכרת כלפי חוץ, אבל רואים את האהבה באהבת המצוות, בטעם התורה, ובערבות המיוחדת שיש בתורה, שכל זה נובע מאהבת השם.
מתיקות התורה אצל ילדים צעירים
הערבות הזו בלימוד התורה קיימת גם בילדים קטנים, שאצלם זה ניכר באופן יותר בולט, הן ילד קטן שמתחיל ללמוד, בטבעו הוא נהנה לחזור על מה שלמד, אם כי זה תלוי גם במלמד שלו כיצד הוא מלמד, אבל כאשר הלימוד הוא כמו שצריך להיות, בצורה המתאימה לפי כוחו של הילד, לפי כישרונותיו וטבעו, אזי הוא נהנה לחזור גם על דברים פשוטים מאד, והוא חוזר וחוזר ונהנה והחזרה אינה משעממת לו, זוהי המתיקות שיש בתורה.
וכבר אצל ילדים בגיל צעיר, גם בלימוד אל"ף בי"ת וקריאה, או בלימוד חומש, משניות או גמרא, ילדים המתחילים ללמוד גמרא, אם מלמדים אותה להם בצורה המתאימה, וכפי ששמעתי כי יש בימינו חוברות הדרכה רבות כיצד ללמד גמרא בצורה מעניינת שהילד יקלוט היטב את הנלמד, אזי הילד חוזר על תלמודו ונהנה מהחזרה בלי שעמום. כאשר הלימוד הוא בצורה כזו אין שום בעיה, בוודאי שהלימוד ימשוך אותו הלאה.
אלא שבאמת יש בעיה אחת, כי לעומת האהבה של תורה ומצוות, יש דברים אחרים שבאים מחמת אהבת העולם הזה המושכים את הלב, יש כל מיני דברים שמושכים ומעניינים מאד, שהם כאילו תחליפים לתורה ולעבודה ולכל המעשים הטובים, היצר הרע ממציא המצאות חדשות לבקרים, שיש מהם הנמצאים בקירוב מקום בבית פנימה.
והדברים ידועים כי אלו שהלימוד שלהם זה מתוך יראה בלי מתיקות, אם חסר להם ה"אשריך בעולם הזה" ששייך בתורה, כפי שאנו רואים ברוך השם שיש אושר כזה להרבה בני תורה, רבים מאלו שחסר להם את המתיקות הזו, הרי הם נמשכים אחר מכשירים אסורים, שגורמים אסונות כאלה שאין לשער ואין לתאר. חושבני כי הדברים ידועים, ואיני צריך לדבר על כך ברבים.
העצה לזה היא להגביר את אהבת התורה מול אהבת העולם הזה, שהרי אף אדם הלומד מאהבה, לא תמיד האהבה קיימת אצלו, ויש לפעמים עוד אהבות אחרות הגוברות על אהבת התורה, וכפי שמבואר בדברי הירושלמי (ברכות ט, ה; הובא ברע"ב ריש אבות) "עבוד מאהבה עבוד מיראה. עבוד מאהבה, שאם באת לשנוא דע שאתה אוהב ואין אוהב שונא. עבוד מיראה, שאם באת לבעוט דע שאתה ירא ואין ירא בועט", ע"כ.
וכמו שמבואר במשנה ריש אבות (א, ג) "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס, אלא הוו כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס, ויהי מורא שמים עליכם", כי מצד אחד צריכים שתהא עבודת השם לשמה, שלא על מנת לקבל פרס, דהיינו מאהבה, מצד שזה מושך את הלב, מאהבת האמת ומאהבת הטוב, אך מצד שני צריכים גם יראה - "ויהי מורא שמים עליכם". |
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
|
|
|
|
|
|
|
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
צל"ש
