האם הוא ביקש את סליחתו ברבים?

האם פרסם בקרב צאן מרעיתו, שהוא טעה והטעה?

האם נתן דרשה בביהכ"נ בגנות הרדיפות וההצקות?

אם אכן כן, בוודאי שצריך למחול לו,

אך אם לא, הרי הוא טובל ושרץ בידו.

כאן הנידון טען שאינו בעל זכות וסמכות למחול ולסלוח על פגיעה והתרת הדם הכוללת לציבור שלם

היחיד שהסכים לחרף נפשות על כבוד הרב שך ואף להקריב
בשביל כך קרבן כבד של ידידות עם הגרד"ל היה מרן הגר"ש
אוירבך שליט"א איש האמת שכמותה זכינו לראות רק אצל
הרב שך שהקריב הרבה למען האמת.

זו עוצמתו של מרן רה"י שליט"א

יש כמובן לציין שמכתבו של הגר"ש
נכתב אחרי מסע פירסום הרסני של מתנגדיו של הרב שך ( חב"ד וכדו' )
כדי לזלזל בו באופן שיטתי ,
וגם אחר תחנונים לא הסכים הגרד"ל להוציא מכתב
בסגנון הוצאו הדברים מהקשרם
או שכבודו של הרב שך ויקר תורתו חשובים הם בעיניו ,
סטייל הגר"ז קרויזר אחרי פרשיית חדרה
( והן הן הדברים , הוא חשב עליו מה שחב"ד חשבו עליו
וכל בר דעת לומד זאת ממכתבו ללא עיון ארוך מדי ) .

אין צורך להרחיב בדימויים מה היה קורה היום בתקופתנו
אם מישהו היה מוציא כזה מכתב נגד הגראי"ל ,
הוא היה מתחנן למכתב בסיגנון של הגר"ש ,
אבל על זה גאוותנו , שאין חלקנו כמותכם בטרור החצרי , ובמשיחיות
ושהגר"ש פעל למען כבודו של הגרא"מ בכל כוחו
גם כשזה לא היה פופולארי וללא חשבונות אישיים .

הארכתי די , ואין לי כח להאריך עוד ,
אך לטעמי זה אחד ההבדלים הבולטים בין השונאים למחבלים
וכהיום בין הפלגים ,
המחבלים יעשו את מה שהם חושבים
גם אם זה חורג מהנורמה , כשאין ברירה ( וכמובן בגבולות ההלכה ) ,
כשתתקוף אותם הם לא יטשטשטו ולא יסתירו ,
הם פשוט יסבירו , גם אם זה לא בדיוק הכי תקשורתי ,
השונאים יעשו את כל העוולות שבעולם ( גם אם שלא בגבולות ההלכה ) ,
אך תמיד יגלגלו עיניים צדקניות לשמים
ויערבבו לך באלף ערבובים למה כן ולא ושחור ולבן בחדא מחתא .

כעת איתרתי את 2 המכתבים.
במכתב הגרד"ל אין כל ביטויים נגד הרב שך או נגד אדם אחר באופן אישי.
יש הרבה טענות מנומקות.
לעומת זה, במכתב הר"ש נגדו, יש ביטויים רבים אישיים נגד הגרד"ל.
(ללא טענות מנומקות כלל. ומטבע הדברים, כשלא טוענים עניינית, אין ברירה אלא לטעון אישית)
ראו דוגמאות:
בא לכלל כעס ובא לכלל טעות וכשלון, ונכנס בו אש זרה אשר לא ציווה ה', והטיח דברים אשר לא כדת, שלא בדעת ושלא בהשכל, כל דבריו בטלים ומבוטלים כחרס הנשבר וכדבר שאין בו ממש, האי פלגאה, ורוח שטות עברה בו,

נציין, כי הרבנית אוירבך נפטרה 11 חודש בדיוק אחר כתיבת המכתב.
(י"ד אדר א' - י"ד טבת)

הגר"ש "התחנן" למחילתו , משום הדברים שאמרתי , הוא העריכו וכיבדו גם בשעת מכתבו , וגם כעת הויכוח והביקורת היא נקודתית , וגם היא לא נכתבה משום שהביקורת צריכה להיכתה מצד עצמה , אלא משום כבודו של הרב שך ,

אם הגרד"ל לא מוכן להבין זאת למה לא לבקש מחילה מה יש עניין לריב סתם עם יהודי ועוד כשהוא גדול בתורה ,
ואת"ל זהוי עוד אחת ממעלותיו העצומות של הגר"ש המעביר על מידותיו באופן קיצוני .

אם התכוונת למה הוא ביקש מחילתו ולא החרימו כנהוג האידנא , כנראה שאתה שקוע מדי עמוק במדמנת המחלוקת שממנה הזהיר כ"כ הגרד"ל .

אי"צ להזכיר את בתו של הגר"ח וכלתו של הגראי"ל שנפטרה בתוך השנה למלחמתם ההזויה של אביה וחמיה באנשים רבים ובסגירת ישיבה ( הדברים נכתבים כמובן כתגובה צינית ) ,