אגב, כל משפט תקני שאינו נכון הוא כשל לוגי, וזה כולל גם את השטויות. כלומר: שטות=כשל לוגי ציטוט מאת: גאון הירדן

אם בתחילה כינית כשל לוגי רק "משפט תקני שאינו נכון"
בהמשך כינית כל שטות = כשל לוגי...

אולי אתה סובר כבעל הברכת מרדכי המפורסם שמשפט מעורב ושאינו תקני אינו נכלל תחת הכינוי "שטות"

והיות ואני מאמין באמונה שלמה בבורא ובתורתו לכן אפילו לא טרחתי לבודד את הכשל אותו התכוונתי להציג בדוגמא...

אתן דוגמא מעודכנת

1. אם א', אז ב'.
2. ב'.
3. לכן, א'.

שים לב, הנחה מס' 1 נכונה

לעומת זאת אם נפרק את הדוגמא שהבאתי
ראובן: X רשע ומושחת
שמעון: אתה מכחיש עובדות קימות ומציאות מוכחת? הלא גם על Y אמרו כך ולבסוף הוכח מעבר לכל ספק שהוא נקי וצדיק

יש כאן 3 משפטים

1. Y וX שוים
2. Y צדיק
3. X צדיק

הנחה מס 1 הייתה סמויה ולכן לא שמתי לב לעובדה שהיא משמשת כ"הנחה" בטיעון ולא כ"היסק"

דוגמה:

פרסום עובדת הזכייה בפיס. מיליוני כרטיסי פיס נמכרים מדי שבוע ברוב השבועות אין אפילו כרטיס זוכה אחד. אולם, ההד התקשורתי של הזכיות הנדירות גורם לאנשים רבים לחשוב שזכייה בפיס היא אירוע שגרתי."

וממילא, תורף הדיון אינו מתייחס לאמיתות הדיבה, אלא לכשרות המעשה (וכפועל יוצא, הגדרת עושהו).

פנחס, (רק לשם דוגמא מתוך פרשת השבוע...) ביצע מעשה מסוים מאד שייחודי בכך שכשרותו תלויה במניעים. דבר שנבצר משום אדם לדעת, רק יודע תעלומות יכל להעיד על מה שבלבו. כל מעשה אחר, נאמד לפי אמות מידה שהתורה הגדירה מראש.

ולעניינינו, מישהו טען שפלוני רשע, שהרי עשה מעשה רשע (שעליו אין עוררין).
בא שכנגדו וטוען, נגד השכל הישר, המעשה אינו מעשה רשע כלל! ולמה? כי היתה לו כוונה נכונה כמו שלפנחס היה.

מזוית הראיה שלי, אין מדובר בהפרכה, אלא בטיעון חדש שמתיימר לעקור תפיסה בסיסית אוטומטית של טוב ורע.