העלון הזה שוב מוכיח כי יש כאן מגמה ברורה להרוס את היהדות החרדית עד היסוד

וְאִם בָּא הַקַּנַּאי לִטֹּל רְשׁוּת מִבֵּית דִּין לְהָרְגוֹ - אֵין מוֹרִין לוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אִם בָּא הַקַּנַּאי לַהֲרֹג אֶת הַבּוֹעֵל, וְנִשְׁמַט הַבּוֹעֵל וְהָרַג הַקַּנַּאי כְּדֵי לְהַצִּיל עַצְמוֹ מִיָּדוֹ - אֵין הַבּוֹעֵל נֶהֱרָג עָלָיו.

ועל זה בא העלון התורני להזהיר את ילדי ישראל שלא יהיו קנאים לפני שילמדו דיני קנאות, וההלכה שצוטטה לעיל היא המפתח לזה.

אתה רוצה שילד בן 10 יבחין בין שעת מעשה ללא שעת מעשה?

שבחור בגיל הטיפש עשרה ידע להבחין?

ההלכות הללו נתנו רק לצדיקים כמו פנחס ודומיו ולא לכל בר בי רב דחד יומא שחושב שמה שהסתבר לו בפילפול בבית המדרש - מתיר לו לנקום להשמיד ולאבד מכל הבא ליד.

פנחס לא שאל האם לעשות את המעשה. אלא שמכיון שנתעלמה ההלכה ממשה, והיו חכמי ישראל נושאים ונותנים בדבר (גמ' ומד"ר) ולבסוף פנחס נזכר בהלכה שנשתכחה, לכן הזכיר אותה למשה, ועשה את זה בדרך כבוד - בדרך שאלה ולא בדרך הוראה. ואז אמר לו משה קריינא דאגרתא וכו'. אבל פנחס לא עשה מחמת הוראתו של משה אלא מעצמו (ירושלמי ורש"י ויד רמה סנהדרין), ושאל את משה רק כדי להזכיר לו את ההלכה.

לא על שבת

"אומרים שאתם מתנהגים בכוחי ועוצם ידי, אבל בזמן שאתם מתנהגים בכוחי ועוצם ידי כדי לבטל את הגזירה אחרים מתנהגים בכוחי ועוצם ידי כדי לסייע לגזירה" עד כאן דבריו.

קורח זו מיתה בידי שמים.

ר' צדוק הכהן היה מזרוחניק? וחוץ מזה מעולם ר' צדוק לא אמר את מה שאתה מייחס לו?

מכל הסיפורים בנ"ך לא ניתן ללמוד הלכה "דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן. ". לכן עד שחז"ל לא מחווים את דעתם שמעשה מהנ"ך הוא הלכה לא למדין ממנו. ואז יש להסביר שהוא היה הוראת שעה, או משל וכו'.

אם השם אמר לעשות, מה זה אם לא הלכה?

במקום לקבוע קביעה מטופשת יכולת לשאול שאלה לגטימית.

בספר "מסילת ישרים" (פרק י"ט) משייך את מדת הקנאות כסעיף של אהבת ה', וכך לשונו: "מי שאוהב את חבירו אי אפשר לו לסבול שיראה מכים את חברו או מחרפים אותו, ובודאי יצא לעזרתו. גם מי שאוהב שמו יתברך לא יוכל לסבול ולראות שיחללו אותו ושיעברו על מצוותיו... כי זהו תוקף האהבה שיוכל להראות מי שאוהב את בוראו באמת". לומדים אנו מדבריו כי מדת קנאות אינה כעס, אלא סעיף של אהבה . לכן מחבר "מסילת ישרים" עיכב ביאור מדה זו עד לפרק י"ט ("חלקי החסידות"), ולא כתב על כך בפרקים הקודמים לפרק י"ג שהם נחלת כל אדם (כדבריו בתחילת פרק י"ג).
הזכיר זאת הראי"ה קוק בקצרה: "צריך לזקק את מדת הקנאה, כשהיא באה אל גבול הקודש, שתהיה קנאת ה' נקיה. ואם אי אפשר על-פי רוב בלא צחצוחים של חולשת בשר ורוח, מכל מקום צריכה הביקורת העצמית לברר את בסיסה העיקרי שלא תהיה קנאת איש מרעהו המביאה רקב עצמות" (אורות הקודש, ג', רמ"ד), "זה יסוד קנאת ה' האמתית...בהבדלה בין הקנאות הפחזנית הבאה מחסרון דעה" (אגרות-א, עמ' כ').

כיצד נבחין מה אמיתי ומה מזויף? אלא קנאות אמת רוצה בטובתו של זה שמתנגדים אליו, אוהבים אותו ורוצים להיטיב אתו . ראיה לכך ממה שנפסק בגמרא "ואלו שמצילין אותן בנפשם (כלומר הורגים אותם) הרודף אחר חברו להורגו... " (סנהדרין ע"ג) ופירש רש"י: "ואלו שמצילין אותן מן העבירה". מה בא רש"י להוסיף ומה לא היה ברור בלשון המשנה? אלא לא באים רק להציל את הנרדף (אותו רוצים להרוג) אלא מצילים גם את הרודף מליפול ברשעות מידותיו. הרי כאן פונקציה של אהבה.

לסיכום , מי שפועל בכעס ורתיחת זעם ואינו אוהב את זה שהוא פועל נגדו; מי שאינו "חסיד" במובן של "אוהב חסד" הוא מנוע מלהתנהג בקנאות. ואפשר שהנזק שהוא גורם הוא יותר מהתועלת, כי הציבור הכללי בישראל מתרשם שמעשי הדת הם תוקפניים, מתוך שליליות ושנאה. אין כאן תיקון אלא הרס, לכן קנאי אמיתי חושב דרכיו מקודם.

אם יש אנשים בדרגה של פנחס זו שאלה אחרת. אולם (ותחשוב טוב) האם כל מה שהתורה הביאה את המעשה של פנחס, ואת הקב"ה שמשבח אותו, זה כדי שנלמד מזה מה לא להיות???? לכן התורה הביאה את זה?

האם יש "מגלה פנים בתורה שלא כהלכה" יותר מזה????.

ישרות
צדיקות
חסידות
קדושה (ר"ת יצחק).

התורה מתארת אנשים שונים במדרגות שונות החל מרשעים דרך ישרים וכלה בקדושים.

לא כל אחד יכול לקפוץ מעל המידה והמקום בו הוא נמצא. לכן כתב הרמח"ל את ספר מסילת ישרים בכדי להדריך את "הישרים" איך להתקדם מישרות לצדקות ומשם לחסידות ולהגיע לקדושה ולרוח הקדש.

הרמח"ל בספרו מדבר על הקנאות רק החל ממידת החסידות (בפרק "באור חלקי החסידות"). כל מי שלא עבר את ששת השלבים הקודמים: תורה, זהירות, זריזות, נקיות, פרישות וטהרה אין לו מה להתעסק עם קנאות. זה מחוץ לתחום בשבילו.

זה שזה כתוב בתורה איננו אומר שכל פרחח ברחוב יכול להפוך לקנאי כפנחס. בדיוק כמו שלא כל אבר"ך (אב בשנים ורך בחכמה) יכול לפסוק באיסור והיתר, למרות שזה כתוב בתורה ובשו"ע.

זה שזה כתוב זה בגלל שזה נכון אבל זה לא אומר שמי שלא הוסמך להיות קנאי יכול לבוא וליטול את הקנאות בידיו.

וודאי שאיני בקי כמוך בכתבי הראי"ה זצוק"ל. (וודאי שמלחמה על גיוס אין זה קנאות אלא מעיקרי הדת כדברי החזו"א על פלוגות מתאבדים. וכן שראינו הרבה הפגנות על אידישקייט.)

זה שהשבטים היו מבזים את פינחס כן כתוב במדרש, ובפשיטות הטעם משום שסברו שהוא אינו ראוי ליטול עטרה זו של קנאות, וכמו שביאר מרן שר התורה שליט"א.