תיכף כשמתחילים לדבר אומר הגר''ח שהוא שמע על מעצרו של הגר''ד שמידל, ואז ר''ש רוזנבלט מציג את הנתונים ושזה נמצא בפיקוח מטעמו, ואת מה שהגרנ''ק כתב בענין.למרות שהגר''ח אכן לא זוכר שהוא חתם, בכל זאת הגר''ח אומר שהוא לא רוצה לכתוב חד משמעית שהוא לא חתם, כי הוא לא זוכר. וצריך למצוא נוסח אחר.
הנוכחים אומרים לו שכל מי שנמצא אתו במשך היום מעידים שהוא לא חתם, וגם מסברא שהרי הקטע הזה שאנשים משולי המחנה הם אלו שגרמו למעצרו, זה שקר, וא''כ איך יכול להיות שהוא חתם. כמו כן מובאת ראיה, שהחתימה כפי שנתפרסמה איננה תואמת את צורת החתימה שלו כעת.
הגר''ח מקבל את דבריהם, ומתרצה לחתום. אך כשהוא בא לחתום ליבו לא נותן לו לחתום. והטעם הוא, כי למרות שאכן ברור שהוא לא חתם, אך לכתוב שלא חתמתי, לדעתו ז''א שאני זוכר שלא חתמתי, וכאן הוא מתעקש שהוא לא זוכר שהוא 'לא' חתם.
אז מתחיל דיון איזה נוסח כן יהיה מקובל מבחינתו, עד שלבסוף מתקבל הנוסח שהוא כתב בסוף. והיינו שהדברים דלעיל הם שקר, כלומר הקטע הנזכר, וכמדומה לא חתמתי על זה.
אף אחד לא חוקר אותו, וק''ו שלא שאר הדברים המתוארים לעיל.
ואדרבה, רואים שהגר''ח עומד על דעתו בחוזקה על קוצו של יו''ד, ואין למקורבים כל יכולת בענין.
כל אחד יכול לשמוע, ולהיווכח שהדברים הם כמש''כ.
מה שכן, יש לנו ללמוד מזה על רוב נקיות דעתו וטהרת לבו של מרן הגר''ח שליט''א, שמתרחק מכל צל כלשהוא ואבק לשון שאינו אמת, והוא מנפה את דבריו כסולת נקיה.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
צל"ש
