הבגצ קיעבל מהמועצת ירוק להחליט ככל העולה על רוחו

המועצ החליטה אמש כי שקר נחלו אבותינו ועשרות שנים בסה"כ עבדנו על עצמינו.

אסתי רידר אינדורסקי משוכנעת שהחלטת ה'מועצת' בנושא ליצמן תשליך גם על מאבקן של 'לא נבחרות לא בוחרות'

אסתי רידר אינדורסקי 12:32 28/08/2015

אז איפה הייתם כשמועצת גדולי התורה התירה לר' יענקל ליצמן לכהן כשר בממשלת ישראל? כדאי, כדאי שתעשו לכם סימן למזכרת, כי בטוח תתמודדו בעתיד עם השאלה הזו. גם אם לא שמעתם את משק כנפי ההיסטוריה הן ניפנפו בעוז מעל כולנו. איך אמר לי מישהו "אני מרחם על אבא שלי. שנים הוא מסביר לי למה אסור להיות בממשלה. ירד למחתרת". יחד איתו ירדו למחתרת או שמא ל'שיימעס' תילי תילים של פולמוסים וקונטרסים.

כאישה מאמינה אני יודעת שהקב"ה לא בורא סתם בריות בעולמו. כשם שלצרעה ולמטווית ולשוטה היה תפקיד גם לליצמן שמונה לשר, ליאיר לפיד שהפעיל את נשק יום הדין הדמוקרטי, בג"צ, ולמועצת גדולי התורה שאישרה את ההחלטה, יש תפקיד הרבה יותר גדול משינוי טייטל בכרטיס ביקור.

הנה עיננו רואות את מורינו עושים כאשר יורום. הנה אנו מגלים שאפשר שבג"צ גוזר וצדיק מקיים. זה היה צפוי, באמת, בלי ציניות. אחרי הכל גדולי ישראל פועלים למען כלל הציבור וכשהאפשרות מצומצמת ל:או שיהיה ליצמן שר או שלא יהיה ליצמן בכלל סביב שולחן הממשלה, מתקבלת ההחלטה לטובת המדינה (ליצמן שר בריאות מעולה. כולם אומרים את זה) ולטובת הציבור החרדי (טוב, ממש לא צריך אותי בשביל להעיד על זה). לדעתי הקטנה, כשתבוא הכרעה דומה לפני גדולי ישראל ביחס לפתיחת השורות בפני נשים במפלגות החרדיות, הם יפעלו לטובת הציבור החרדי ויאפשרו לנשים להיכנס.

זה יכול להיות כמו שהיה בראשית ימי התנועה הציונית והמדינה שגדולי ישראל נסוגו מעמדתם הנחרצת והבלתי מתפשרת לגבי בחירת נשים, כשהבינו שקולות הנשים חשובים להם מבחינה מספרית – קרי כשיותר ויותר נשים יצטרפו לקריאה "לא נבחרות לא בוחרות" ויורגש קיטון במספר הבוחרים. זה יכול להיות גם כמו שקרה בימינו אנו אך עתה, שבג"צ יחייב, או הכנסת תחוקק חוק, וגדולי ישראל לא יפקירו את העדר עליו הם מופקדים ויאפשרו גם לרועות צאן לכהן כח"כיות מטעמם. ח"כיות שיעשו ככל אשר יורון.

השבוע נפגשה חברת הכנסת שלי יחימוביץ עם נשים חרדיות ושמעה מהן גם בקשה לפעול במישור החקיקתי. "התחושה היא שהנשים החרדיות הפכו לבנות ערובה על ידי שיקולים קואליציונים. שבגלל החברות האמיצה הן של הקואליציה והן של האופוזיציה עם חברי הכנסת החרדים, לא מקדמים חקיקה לטובת רף מסויים של נשים בכל המפלגות ובכלל זה המפלגות החרדיות", אמרה אחת מהן.

חברת הכנסת יחימוביץ השיבה שהנושא אכן מאתגר והבטיחה להקדיש לו מחשבה ועשייה. אז אולי החוק לייצוג נשים ייגאל מהקפאתו העמוקה, סוף סוף, ואולי מדינת ישראל תבין סוף סוף שבמתכונת הקיימת היא דמוקרטיה פגומה. כאשר יש לאלקטורט מסויים רק הזכות לבחור ולא הזכות להיבחר במפלגה שאמורה לייצג אותן- זוהי דמוקרטיה פגומה. וכשמפלגה שיושבת סביב שולחן הממשלה מכפיפה עצמה לכל העקרונות הדמוקרטיים ומתעקשת רק על הזכות להדיר נשים ולהחזיר אותן לשלהי המאה ה-19 והמדינה מאפשרת לה זאת, עומדת מנגד, ולא עושה דבר - זוהי דמוקרטיה פגומה.

לטובת המטקבקים- אני נגד מפלגת נשים וזה בכלל לא משנה כמה נשים עומדות מאחורי. על פי החוק גם כשאשה אחת (!) רוצה יש לאפשר לה. ומדובר בהרבה יותר, בציבור נשים (וגברים) שקץ בנשף המסכות ומבקש בקשה דמוקרטית אלמנטרית: ייצוג על ידי נשים צדקניות.

הכותבת היא חוקרת ממשל ומגדר ופעילה ב"לא נבחרות לא בוחרות"

מאמר דעה

27 באוגוסט 2015 | גלעד מלאך

מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל אישרה את כהונתו של ח"כ הרב יעקב ליצמן כשר הבריאות לאחר 63 שנים שבהם לא כיהן בממשלה שר חרדי אשכנזי. זהו צעד סמלי המבטא שינוי שמתרחש זה מכבר בחברה החרדית ובמערכת הפוליטית שלה ובו תהליך מתקדם של שילובן בכלל החברה הישראלית, תוך שמירה על מאפייניהן הייחודיים.

מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל אישרה את כהונתו של ח"כ הרב יעקב ליצמן כשר הבריאות לאחר 63 שנים שבהם לא כיהן בממשלה שר חרדי אשכנזי. בלי להקל ראש בחשיבות ההחלטה, צריך לראות אותה בפרופורציה הנכונה: צעד סמלי שמבטא שינוי שמתרחש זה מכבר בחברה החרדית ובמערכת הפוליטית החרדית. הללו נמצאות בתהליך מתקדם של שילוב בכלל החברה הישראלית, תוך שמירה על מאפייניהן הייחודיים.
תהליכי השילוב והבידול של החרדים בישראל השפיעו מאז ומעולם על התנהגות הפוליטיקאים החרדים וניתן לחלקם לשלוש תקופות. בהקשר זה, ראוי לציין את התמיכה בהקמת המדינה וההשתתפות בממשלות הראשונות שלה שנבעו מהתרוממות הרוח שחווה הציבור החרדי עם הקמת המדינה היהודית לאחר השואה. עם תום מלחמת העצמאות, החלה ההתגוששות בין מפלגת השלטון למנהיגות החרדית בייחוד בעניין גיוס בנות לשירות הלאומי, סוגיה שבגינה פרשה אגודת ישראל מן הממשלה בשנת 1952. אז החלה התקופה הראשונה, תקופת "ההתבצרות התרבותית" שהביאה להסתגרות חברתית, חינוכית וגיאוגרפית ובניית חומות הפרדה. התקופה השנייה, החלה במהפך הפוליטי של 1977 שבישר לכאורה פיצול של התהליך הפוליטי והחברתי. בעוד שהבידול החברתי ו"חברת הלומדים" הגיעו לשיאם, שבו הפוליטיקאים החרדים לקואליציה אך סירבו ליטול תפקידים בממשלה.

שיבה היסטורית זו, לא נבעה מתהליכי התקרבות לחברה הכללית אלא מצורך כלכלי דוחק. עם זאת, בניגוד לנהוג לחשוב, ההחלטה שלא ליטול תפקידי שרים, מקורה לא רק באידיאולוגיה, אלא גם בשיקולים כלכליים. אגודת ישראל על ארבעת חברי הכנסת שלה, הייתה עשויה לקבל תפקיד זוטר של שר, אך כתחליף משודרג זכתה בראשות ועדת הכספים. בשנות השמונים ניהל ח"כ אברהם שפירא שכונה "המנכ"ל של המדינה", את הוועדה כאיש עסקים ממולח ומיומן. הוא סייע לקידום התוכנית הכלכלית שהצילה את המשק אך במקביל דאג להזרמת תקציבים לאברכים ולמוסדות הדת והחינוך החרדים. בשנת 1984 מונה ח"כ מנחם פרוש לראשונה לכהונת סגן שר העבודה והרווחה, ולאחר התרגיל המסריח בשנת 1990, המוח היהודי רקח את הפטנט של סגן שר ללא שר בפועל מעליו – ללכת עם אך בלי להצהיר.

השילוב של בידול חברתי כמעט מוחלט ושל מעורבות פוליטית גבוהה לא החזיק מעמד לאורך זמן. במבט היסטורי מתברר שבסוף שנות התשעים התחילה התקופה השלישית ביחסי החרדים והמדינה שבה אנו נמצאים בימים אלו. שורשיה נעוצים בעובדה, כי למרות התמיכה המדינתית הגוברת, העוני בחברה החרדית התרחב והגיע לשיאו בעקבות התוכנית הכלכלית של שנת 2003. מאז ניכר שטף של יוזמות לשילוב כלכלי של האוכלוסיה החרדית במשק באמצעות מסלולים בצבא, באקדמיה ובמרכזי השמה. שיעורי התעסוקה שזינקו בלמעלה מ-30% בתוך עשור והנמכת המחיצות בין הציבור החרדי לציבור החילוני הינם תוצר לוואי בלתי נמנע של תהליך זה.

ומה מקומם של הפוליטיקאים החרדים? בתחילה הם העדיפו וחלקם עודם מעדיפים להישאר בעמדת המתנה כדי לראות לאן נוטה הרוח. אך בשנים האחרונות נושבת מהכיוון של חלקם, כמו ליצמן וגפני, רוח חדשה התומכת באופן ברור בקידום תעסוקת חרדים. במילים אחרות, קטר ההשתלבות החרדית במשק יצא לדרכו וסחף אחריו את הפוליטיקאים החרדים עד כדי כך, שבהסכם הקואליציוני האחרון יהדות התורה קיבעה לראשונה הבטחות להרחבת מסלולי התעסוקה לחרדים.

כניסת החרדים לממשלה ותפקודם כשרים היא חלק מתהליך רחב יותר של השתלבות החרדים הכולל בצורה מתבקשת גם נטילת אחריות של הפוליטיקאים החרדים על החברה הישראלית כולה למשל במסגרת מערכת הבריאות. ההחלטה האחרונה של מועצת גדולי התורה בהקשר זה הינה כמעט מובנת מאליה. וכעת, על שאר מרכיבי הציבור הישראלי לתת רוח גבית לתהליך חשוב זה של נטילת האחריות החרדית לניהול המשותף של הממלכה הישראלית. שותפות זו נושאת עימה בשורה חדשה וחשיבות אסטרטגית עבור המשך קיומה של החברה הישראלית.

http://www.idi.org.il/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/litzman