והתשובה היא: לא!!!

אינני מתיימר לחשוב שירדתי לסוף דעתם העמוקה מני ים, אבל מותר וחייבים לחשוב לבד, לברר, לשאול שאלות ולהקשות קושיות, להשתדל להבין ולעמוד על טעמו של דבר עד מקום שידו מגעת!

בכל אופן, מורינו ר' שמואל אוירבך מציג בכל תוקף עמדה הפוכה, ואני נשען על רוחב בינתו. מה גם שכמו הרב שך והרב אלישיב לפניו, הוא טורח להסביר את עמדותיו באר היטב באופן שגם קטן שבקטנים מסוגל להבין, אם רק יקשיב.

ואתה הקטן לא תחליט אם מזייפים את דעתו של גדול בישראל או לא! ציטוט מאת: אלפס

כאשר מתעורר אצלך חשש משמעותי שהפלומבה מזויפת, אני מבין שדרכך לאכול למרות זאת את הבשר שהגיע אולי מעזה, שהרי רשום עליה במפורש שמו של מורה הוראה מפורסם! ואם בנוסף הבשר מנומר בנימורין וגם מדיף למרחקים צחנה קשה, ויש לך צד שמא אולי הוא מקולקל קמעא, בודאי אתה בכל זאת אוכלו לתיאבון - שהרי מסומן עליו הכשר מהודר! הלא כן?!

יש אצלכם עיוות קריטי בהבנת המושגים ''גדולי ישראל'' ''דעת תורה'' והחיוב לשמוע בקול חכמים. ולכן אתם משתוללים מתסכול כאשר ציבור בני התורה היודע להבחין בין תכלת לקלא אילן, מנפנף כלאחר יד ובחיוך סלחני את ה''גדולים'' שאתם מנסים לשווק לו בכח.

אתם חיים בפנטזיה כאילו יש 'מוסד' ששמו ''גדול הדור'', מעין מונרכיה בה כל דאלים גבר. עולם של גינונים, בו ה''גדול'' הוא מלך ישראל, המשב''קים סריסיו, הדוברים והעיתונאים יועציו, העסקנים והנציגים הפרלמנטריים שריו, ה'מועצת' היא הסנהדרין, וכל הקהל הקדוש עבדיו, המחוייבים לכרוע לו ברך ולהשתחוות לפניו אפיים ארצה.

אפילו ליצן חצר יש...

שבויים אתם בקונספציה הדמיונית, כביכול קיימת איזו היררכיה חברתית או קהילתית מחייבת, שמשעבדת את הציבור כולו או חלקו לקבל את מרותו של מנהיג כזה או אחר בדוקא.

חשיפה מרעישה: טעות יש לכם! נהלו לכם משחקי ''שלום אדוני המלך'' ילדותיים כנפשכם, בתוך הבועה הדמיונית שיצרתם לעצמכם, תוך טלטול והחפצה של גאון זקן וקדוש שלא גמל עימכם כל רע.

את הרב שך לא הבנת תמיד!
לא כל צעד שלו היה ברור תמיד. ועדיין כולנו סמכנו עליו.

אמונת חכמים תמימה היא הדרך לשרוד בדור ירוד זה. ואתם ההוכחה לכך.
ימים יוכיחו!
ביום שתבין את מגבלותיך השיכליות ותדע שאין לך את הכלים להבין את גדולי ישראל, או אז תציל (אם לא יהיה מאוחר) את עצמך ואת יוצאי חלציך משמד רוחני.

אלו ואלו דברי אלוקים חיים, מסתדר רק כשמבינים שלא הכל הוא בר השגה!
כי אם אני יכול להבין משהו, אזי שהצד הנגדי הוא שקר וטעות.

לי כמובן אין דעת תורה, לית לי מגרמי כלום. אני רק חוזר על שיטות רבותי כפי שזכיתי לשמוע מהם מילתא בטעמא, ולהבין לפי מיעוט ערכי. (ואם דעתי קצרה וטעות בידי - אתי תלון משוגתי).

אז מנין לי כי ר' שמואל הוא הדעת תורה המכרעת בדור? הרי אין לי דעת תורה בכדי להבין זאת, וגם אינני מכירו מקרוב!

אלא, רבותי לימדוני תורה והנחילוני השקפה, וזכיתי לעמוד בעצמי מקרוב על גדלותם לפי קוצר השגתי, בהגיעי להכרה כי עלי לבטל את דעתי מפני דעת תורתם. דעתם היא דעת תורה לגבי, ואת מרותם אני מקבל.

והם, בגודל השגתם יודעים את ערכו וגדלותו של ר' שמואל לאשורו, וראו לבטל דעתם מפני דעת תורתו, והם מקבלים עליהם את מרותו כאשר קיבלו את מרותו של הרב אלישיב, ואת הרב שך לפניו. אני רק תלמידם ההולך בעקבותם, ואין לי צורך להרהר ולהבין, אבל ללמוד - מוכרחני.

ר' שמואל, כפי שזכיתי לשמוע ממנו באזני, היה מבטל דעתו לגמרי לפני דעת תורתו של הגרי''ש אלישיב זצוק''ל, ואומר היום שממשיך בדרכו. הרב אלישיב, הוא ביטל את דעתו מפני דעת תורתו של הרב שך, והמשיך בדרכו (כפי שכותב במכתב) בנאמנות ללא שינוי.

והנה, יש דרכים ושיטות אחרות בישראל. יש מגדולי ישראל שחלקו על הרב שך עוד בימי חייו בנושאים מסויימים. לא לנו להכניס ראשינו בין ההרים, אבל רבותינו לימדונו מילתא בטעמא להבין מ ד ו ע אין הלכה כשיטה. כך או אחרת, כל גדולי אותו הדור שנפטר קיבלו את דעתו של הרב שך, וחלקו על יחידאה למגינת לב תלמידיו.

ואמנם, אלו ואלו דברי אלוקים חיים, ויש הרבה מה ללמוד בשיטה השניה. אבל הלכה למעשה, אנו הולכים בדרך רבותינו, כאשר לומדנו להבין, איש כערכו. לא מתוך ביטול חלילה כלפי דרכים אחרות, אלא מתוך דבקות בדרך המסורה והתכופפות לדעת תורתם של רבותינו נ''ע ויבלחט''א.

וכשהסתלק הרב שך לבית עולמו, מיד יצאו תלמידי אותו גאון במודעות והכרזות בקולות וברקים וענן כבד להכתיר את רבם למלך כל הארץ. אבל החכמה והאמת עדיין השתפכו בחוצות בני ברק, וכל העם אשר ידע את הרב שך רק חייך בידענות, והמשיך בדרך המסורה שקיבלו ממנו, וילכו אצל מרן הגרי''ש אלישיב ממשיך דרכו, לקבל ממנו תורה והוראה.

אותם תלמידים רטנו וזעפו על המלוכה שנעשקה מרבם, והדור שנגנב מבין אצבעותיו... אבל את הגרי''ש יראו וירגנו באהליהם, אבל לכלל מעשה לא העזו לבוא. לדבריהם רבם ויתר מרצונו, והיא תהילתו. הם חיכו לתורם בחוסר סבלנות.

דא עקא, שהתלקטו אל התלמידים המאוכזבים אנשים ריקים, מינים ולצים, חרדים ופורקי עול אשר טינא היתה בלבבם מימים ימימה כלפי הרב שך והנהגתו, מואסים באחרים העושים, שונאים את החכמים, ושקידת התורה בעיניהם לצנינים. התקבצו להכתיר להם לרב את מי שהם חשבו בסכלותם כי ילך לפי נטית לבבם ועקלקלותם, באשר מילא את ידו לאחוז בדעה אחרת מהרב שך בחייו.

חשבו כי אם יטלו במרמה את כל גינוני ההנהגה, יהיה רבם מנהיג העל, ולכל אשר יחפצו יטוהו בדרכי ליבם הסורר. והצאן אשר לרגליהם, לא דעת ולא בינה להם, ילכו בתמימות אחרי השליט בעיתון והמפלגה, שהם הקובעים את דעת התורה... אין שלטון ביום המות, ועוד נשמתו של הגרי''ש אלישיב באפו, ירדו לרשת שדהו וכרמו. וילכו ויגזלו את השופר, ויחלו לתקוע בו אלה רבותיך ישראל ההולכים בדרכו של הרב שך... שרא לן עורבא ואסר לן יונה, התקבצו חריידים זה לוזה...

אבל, לא עלתה בידם ,כי על ציבור שלם קשה לעבוד, ובני התורה המבינים בעם לא קבלו הנהגתו, וילכו כולם להסתופף בצילו הגר''ש אוירבך, לשמוע בקולו ולדבקה בו.

משראו שכך, יצאו בחמת זעם להטיל חיתיתם בציבור, להכריחו שלא בטובתו לקבל את עול מלכותם. בהפחדות ואיומים, במכות רצח ובפיטורין, השליכו אברכים מכולליהם וחזנים מעמודיהם. ניסו לסגור ישיבות ועשקו חזקות, עצרו ממונות, והחתימו עצומות, הרעילו נפשות הצעירים, וישלחו עויליהם כזאבים לטרוף צאן קדשים, בשנאה ואלימות ורשעות שלא זכורים בישראל מאז הני בריוני בחורבן ירושלים. וגם רבם דחפו, ואת ליבן של ישראל הגאון רבי שמואל ביזו והשפילו, והתורה מתעוללת בעפר וחוגרת שק על כבוד חכמים אשר חולל ועל אנקת עמליה.

אבל, את האמת אי אפשר להשתיק, והם השיגו תוצאה הפוכה. ציבור בני התורה שבכל אתר ואתר התלכדו כאיש אחד, אז נדברו.

ולמרות הכל, חפצם של הבריונים לא הצליח בידם, כי לרבם יש דעה עצמאית שאינה עולה בקנה אחד עם מזימותיהם השפלות לחבל בכרם ישראל, וכפעם בפעם הביאם לידי מבוכה בהבעת עמדות קיצוניות מדי לטעמם... מה עשו, ניתקוהו ובודדוהו מכל מגע עם העולם החיצון, והחלו לשלוט ולרדות בו. מינו עצמם לדובריו ומתורגמניו, איננו גדול בבית הזה מהם, כי את כל אשר עושים שם הם עושים - ומהם תצא תורה לכל ישראל.

ועכשיו הרימו יד בתורת משה, ותמכו בזדון חוק שתכליתו לגזור כליון וחרץ על עולם הישיבות. לא על רבם קדוש ישראל תלונותינו, כי עם על חבר הבריונים והלצים בני הבליעל שפועלים בשמו כביכול, ותולים בו בוקי סריקי כאילו נתן ידו חלילה לפעולות של שמד וחורבן התורה. עושים מעשה אלפס - ומבקשים שכר כפנחס.

אכן, כדבריך, רק עם אמונת חכמים נשרוד. אבל לא אתם, חבר לצים וריקים, תקבעו את זהותם של מרנן ורבנן אשר בדרכם נלך.

א. מה תעשה אם הגראי''ל יגיד קבל עם ועולם שהוא יודע את חוק הגיוס המתוקן על בוריו ישר והפוך ולמרות הכל הורה להעבירו. האם תרשה לעצמך להסיק כלפיו מסקנות?

באמת, רבים אכן זועקים גיוואלד, והם סובלים בשל כך בזיונות ורדיפות. חלקם מוחים בשפה רפה ומוסרים לתלמידיהם בצנעה, והשאר פשוט חוששים לפתוח את הפה. אין זה אומר כלל שאינם רואים את האמת, ומנחילים אותה לתלמידים.

אלו התוצאות של ההפחדה והרדיפות הבריוניות. ראו מה עשו להרב ארנברג, לר' ברוך מרדכי אזרחי, ולר' אביעזר פילץ.

אי אפשר לדון ראש ישיבה שמרחיקים ממנו תורמים ותלמידים, ומאיימים לסגור את מפעל חייו. זכותו לחשוב, ''מי אני ומה אני כי אביע דעה במקום גדולים, ואפסיד את ישיבתי ותלמידי. אני - תפקידי להמשיך לגדל דור נוסף של תלמידי חכמים בישראל, ואיני מחוייב להתלכלך במחלוקת ציבורית - כדאי הוא הגראי''ל לסמוך עליו''.

לא, לא חדלה האמת. היא רק נחבאת עד יעבר זעם. אלו הנסיונות הקשים של עיקבתא דמשיחא.

ועם זאת, עדיין ישנם ראשי ישיבות בישראל שמשמיעים את האמת ברמה, וגם משלמים את המחיר. אחד מהם נפטר לאחרונה, ר' דב צבי קרלינשטיין זצ''ל. חבל על דאבדין ולא משתכחין.

ממה ''הם'' מפחדים???

נא הקפד לענות בדיוק למה ששואלים אותך

אהההה.... רגע....
לגבי שאלה א', לא ראיתי שענית במקום אחר ועמך הסליחה

לגבי החסידים, צריך להבין שאדמו''רות היא בסך הכל ג'וב שמקבלים בירושה. ''דעת תורה'' אינה חלק מהדיל, יש לרכוש אותה בכוחות עצמך. יש אדמו''רים גדולים עד מאד בתורה, ויש שהם בגדר ת''ח חשובים, ויש שאינם אלא אפסים מיוחסים. משרה איננה קיצור דרך לגדלות רוחנית.
ולכן, במועצת חסידית, שהכרעות מתקבלו בה לפי רוב היושבים לשולחן, שאלו נבחרו לפי יתרון מספרי של חסידותם וכחה הפוליטי - לא לפי מדרגתם בתורה - פשוט שאין בעינינו כל משמעות להחלטותיה שהתקבלו ע''י רוב של עמי הארץ מול גדולי התורה שבה, שהם תמיד המיעוט.
והנה, אודות הישיבה האחרונה שדגל סמכו עליה, התפרסם א. שהאדמו''רים הוטעו בזדון בפרטים מסויימים. ב. כמה מהאדמו''רים החשובים בכלל נעדרו. ג. אכן, שני אדמו''רים חשובים התנגדו - אבל דעתם לא התקבלה.
https://rotter.name/kolot/prime/65158.php

גם לגבי הציבור הליטאי, תסכים אתי באופן תיאורטי לפחות, שאם צודקת טענתינו שהרב שטיינמן אינו מעודכן ואינו מקבל את ההחלטות בעצמו כי אם העסקנים ובני הבית - הרי שכל ראשי הישיבות שסומכים על ההחלטה -עושים זאת בטעות. ואם כן אי בשתיקתם משום מתן תמיכה לחוק, אלא שסומכים בטעות על הרב שטיינמן, שכאמור, לא קיבל את ההחלטה.
וראה כאן דברי הגרב''ד פוברסקי שליט''א, שאינו מעודכן בפרטים ורק סומך על הרב שטיינמן.
https://rotter.name/kolot/prime/65174.php

את הרב שך לא הבנת תמיד! ציטוט מאת: אלפס

לא יכולת לנסח משפט יותר נכון. אכן, לא הבנתי אותו - תמיד! בפעם היחידה שזכיתי שהוא ידבר אלי, הייתי כבן שמונה, ובאמת לא הבנתי מילה ממה שהוא אמר, שכן הוא פנה אלי באידיש ליטאית כבדה... אני זוכר רק את החיוך הענקי והפנים הקורנות.

נניח שאתה גאון ומבין את סיבותיו של כל צד במחלוקת.

אז:
או שאתה מסכים ל2 השיטות ואז אתה באמת איש מופלא....
או שאתה נאלץ לומר ''כנראה שלא הבנתי מספיק את הצד האחר'' ואז ''אלו ואלו דברי אלוקים חיים''.
או שאתה מחציף פניך וטוען שהצד האחר טועה.
החסרתי משהו?

אז איפה אתה מקרה דנן?

בהכרעה תורנית והנהגתית, צריך בקיאות בכל התורה כולה, גם צריך אבחנה דקה כדי לעמוד על הצדדים לאמיתם, וגם צריך מסורת איך מכריעים.
ככל שאדם גדול יותר בתורה, הוא הרגיל יותר את מוחו לחשוב כמו שהתורה חושבת. כל חכם בישראל מביט אל החכם שלמעלה ממנו, אשר הוא יודע ומכיר בו שהבחנתו דקה משלו. החכם אשר כל החכמים שבדור רואים בו כגדול מהם - זהו האיש שאוטומטית נקרא גדול הדור. זה לא דבר שאפשר להכתיר בכח.

לא כל אחד זוכה ליכולת המסויימת הזו להכריע, לפעמים גם גדול שבגדולים. שאול המלך משיח השם, שהיה צדיק גמור שלא חטא, משכמו ומעלה גבוה מכל העם, והגיע לנבואה - כתוב בו ''ובכל אשר יפנה ירשיע'' - שלא זכה להכריע להלכה, ולא נפסק כמותו. בכל מחלוקת בגמרא ובפוסקים יש שני צדדים, ותמיד יש מי שהלכה לא נפסקה כמוהו. זה לא גורע כהוא זה ממעלתו. (לפעמים באמת לא התקבלה הכרעה, וההלכה היא ש''דעביד כמר עביד, ודעביד כמר עביד''. כמו כן, בעירו של הפוסק - נוהגים להלכה כמותו, גם אם כל חכמי ישראל הכריעו הפוך ממנו).

אני לא מתפתל ואני לא מתחמק, פשוט לא ברור לי מה אתה רוצה לשמוע. אין לפנינו הכרעה מתועדת של הרב שטיינמן בעניין ההצבעה לחוק הגיוס.

אתה בוחר להאמין שהנציגים בכנסת פעלו על פי הכרעתו - אשרי המאמין (כמו המשל עם הפלומבה המזויפת על הבשר המקולקל). אצלי מוחזק שהם פעלו על דעת עצמם, מצד הכרת המציאות.

מצד שני, יש לנו הכרעה מפורשת של ר' שמואל אוירבך והרבה ראשי ישיבות שתמיכה בחוק הוא חורבן התורה. יש אחרים שאומרים שלא יודעים בכלל מה כתוב בחוק.

אז האם אני חושב שמחלוקת יעקבשר-מוטקבלוי-ישראלפרידמן-יונתרוזנבלום-ישראלכהן-אבימימרן-אביגדורבינוביץ מול הגר''ש אוירבך זה ''אלו ואלו דברי אלוקים חיים''?
התשובה היא לא.

זה מה שמספק אותי!
ואתה לא תתנגד שאני יעשה מטעמים מהרצף המעניין הזה של ''אין לפנינו הכרעה מתועדת''.

כמו כן , החוק קובע ששר הביטחון יכול לשנות את יעדי הגיוס , כלומר שהיעד משתנה לפי כמות כמות המתגייסים בפועל.. כלומר אם העד המקורי לגיוס הוא 3000 והתגייסו שלב ב' וכו', רק 2500 אזי שר הבטחון משנה את היעד לכמות שהתגייסה.
שלא לדבר על כך שישיבות ההסדר נכללים ביעדי הגיוס החרדים.