למה בכלל צריך לקרב רחוקים?מאז ומתמיד היהדות החרדית עשתה כל ניסיון לקרב את אחינו החילונים חזרה לצור מחצבתם. וכידוע שישנם כיום ארגונים רבים וגדולים העסוקים בכך יומם ולילה.
השאלה היא למה צריך את כל המאמץ הגדול הזה?
אתם תמהים למה אני שואל זאת?
ובכן:
כידוע לפני כשנתיים כתב הגראי''ל מכתב בו הוא כותב, ''שהצבא הוא מקום סכנה לרוחניותו של כל בחור ישיבה'' (הלשון אינה מדוייקת. המכתב אינו עומד לפני). ואם זה כך לבחור ישיבה רגיל, בוודאי ובוודאי שזה מקום סכנה לבחור חלש רוחנית שאינו לומד תורה.
דברים אלו היו מוסכמים עד לאחרונה. כיום התחילו להשמע זמירות חדשות, שבחור שאינו לומד תורה כל היום, לא נורא אם הוא יתגייס ויציל בכך את שאר בני הישיבות (לא כאן המקום להכנס לדיון האם זה אכן יגמר כרק בכך).
השאלה היא אם לא אכפת לנו שבחורים חלשים יתדרדרו רוחנית (כפי שאפשר לראות שמסלולי הבצא עד היום הם כור היתוך לחרדים, וכפי שרואים אצל הדלי''ם שרבים מסירים את הכיפה), מדוע אפוא יש צורך כלל לקרב רחוקים, אם לא אכפת לנו לרחק קרובים עבור שמירה על אחרים, מה אכפת לנו כלל מהרחוקים?