רשימת פירוט המצביעים שהבאתי היא מההצבעה שהתקיימה במליאה בתאריך 23/7/2002 למניינם,
החוק שהיה מונח אז להצבעה כלל בתוכו את שנת ההכרעה ואת הכל.

כל אחד יכול לראות את זה באתר הכנסת בקישור שלהלן:
http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawSecondary.aspx?lawitemid=173896

מקור:
http://fs.knesset.gov.il//15/Plenum/15_ptm_235002.doc

עמ' 15
משה גפני
(יהדות התורה):

אני מסיים. תאמינו לי שאני אומר את האמת שעליה חונכנו, דורות על גבי דורות,
וגם אתם, חבר הכנסת שאול יהלום. כולנו חונכנו על זה. אני רוצה להודיע שאנחנו
מתנגדים לשנת ההכרעה ואנחנו מתנגדים לכל נושא המסלולים. מי שלומד תורה, צריך
ללמוד תורה. זה תפקידו. מי שמשרת בצבא, לא שבועיים ולא המצאות ולא סיפורי
מעשיות. שלוש שנים שירות. אני אומר וחוזר ואומר שאנחנו מתנגדים לעניין הזה. הצבא
יכול היום, והוא עושה את זה, לעשות שנת הכרעה. הצבא יכול לעשות כל מה שהוא רוצה,
ואנחנו לא מתנגדים. הוא יכול לעשות את כל המסלולים שעליהם מדובר. הוא עושה, הוא
יכול לעשות, ורבים מאוד, אלפים בציבור החרדי מתגייסים, שלא לדבר על מתנדבים.
אנחנו, החרדים, כקבוצה, מתנדבים יותר מכל קבוצה אחרת באוכלוסייה לכל מה שאנחנו
נדרשים, אם זה ב''הצלה'', אם זה בזק''א, אם זה ב''יד שרה'' וב''עזר מציון'' ובכל הדברים.
לצערנו, רואים אותנו יותר מדי, מפני שיש יותר מדי פיגועים.

אנחנו מתנגדים לשנת ההכרעה, אנחנו מתנגדים למסלולים. אנחנו בעד שירות לעם
ישראל - או שירות של לימוד תורה או שירות צבאי. יכול להיות גם שירות לאומי.
סמכותן ויכולתן של כל הרשויות במדינה לעשות את זה. אני בעד. לא צריך את זה
בחקיקה. תודה.

עמ' 16
מאיר פרוש (יהדות התורה):
אני מצטרף לדברי קודמי, הרב גפני. מי שיושב ולומד, תניחו לו. הרי לא יעזור,
מי שיושב ולומד, הרבנים יצוו עליו שהוא ישב וילמד והוא לא יעזוב את הגמרא. את
יודעת ועם ישראל יודע, שלא חוק טל ולא שנת ההכרעה יורידו את המתח, ולא 14 יום
יורידו את המתח. או שהוא יושב ולומד, ובעבורו אנחנו מבקשים את הדיחוי - אנחנו, חס
וחלילה, לא מבקשים כהוא זה הגנה על מי שלא יושב ולומד. מי שלא יושב ולומד, לא 14
יום, לא שנת הכרעה. מי שלא יושב ולומד, שיהיה דומה לכל אחד שלא יושב ולומד.

כאשר באים היום ואומרים: שנת הכרעה, וזו כאילו הסוכרייה שתביא את הדיחוי
לבני הישיבות - מה הקשר בין מסלול למי שלא רוצה ללמוד לבין חוק שמסדיר את מעמדם
של בני הישיבות שיקבלו את הדיחוי כל עוד הם לומדים? לכן, אנחנו מלכתחילה סבורים
שהדבר הזה לא צריך להיות בחוק, אין לו כל מקום. אם הצבא רוצה לעשות את זה, שיעשה
את זה, שייערך לכך. שימצא את הדרך ליצור מחנות ליהודים דתיים חרדים שיש להם
הצרכים שלהם, שהם יוכלו להיות שם, אם הם לא לומדים. אבל בין אלה שלא לומדים לבין
החוק הזה שבא להסדיר את מעמדם של בני הישיבות המרחק הוא גדול, ולא כאן המקום לשלב
זאת.

לכן, לטעמנו, ואני מסביר גם את ההסתייגות שלי, סעיפים 5 ו=6, שמדברים על
הדבר הזה, שבאופן ישיר מתייחסים לא לבני ישיבות אלא לכאלה שהפסיקו ללמוד -
יימחקו.

עמ' 75
היו''ר א' בורג:

הצבעה מס' 19

בעד ההסתייגות - 16
נגד - 77
נמנעים - 7
ההסתייגות של קבוצת חברת הכנסת נ' חזן ושל חברי הכנסת מ' פרוש ומ' גפני
לסעיף 5 לא נתקבלה.

עמ' 76

אנחנו נצביע על סעיף 5 בהצעה בקריאה שנייה, כהצעת הוועדה. ניתן להצביע.

הצבעה מס' 21

בעד סעיף 5, כהצעת הוועדה - 50
נגד - 45
נמנעים - 5
סעיף 5, כהצעת הוועדה, נתקבל.

45 נגד, 50 בעד, חמישה נמנעים. נתקבל.

הצבעה מס' 23

בעד ההסתייגות - 10
נגד - 76
נמנעים - 7
ההסתייגות של חברי הכנסת מ' גפני ומ' פרוש לסעיף 6 לא נתקבלה.

היו''ר א' בורג:

עשרה בעד, 76 נגד, שבעה נמנעים. לא התקבלה ההסתייגות

יש לציין שדעתם של גדול''י החתומים במכתב התקבלה ע''י מרן הגריש''א לגבי סעיפים א,ב.

אכן לגבי סעיף ג' במכתב נחלק הגרי''ש, ואפשר שסבר שאחר ההתנגדות לסעיפים הבעייתים, מעתה אין הצבעתם נחשבת כהסכמה ואינה מתייחסת אלא להסדר תורתו אמונתו בלבד.

כמובן שלא עלתה על דעתו לאפשר הצבעה ותמיכה כל דהו בסעיפים הבעיתיים וזאת בניגוד מוחלט לדעת הגראי''ל שתמך.

אלא הגרי''ש אלישיב הורה שאמנם להציע הסתייגות אבל גם אם ברור שההסתייגות לא תתקבל, אז להצביע בעד החוק.

מול הגרי''ש לא הפגנתם וצעקתם שההצבעה היא פשע וכו',

פתאום אחרי שהוא נפטר אז כשהגראי''ל שטיינמן הורה לתמוך בתיקונים לחוק הגיוס וברור שאין כאן שום תמיכה בעצם חוק לפיד,
וכפי שהצהיר גפני שאמר:
''היום עולה חוק הגיוס, הוא לא חוק שלנו, אנחנו לא רוצים אותו אפילו, אבל הוא הרע במיעוטו, אבל הוא מאפשר למי שרוצה ללמוד תורה לעשות זאת ללא הפרעה, זה חשוב לנו, קריטי שהחוק הזה יעבור, כי מדובר בתיקון לחוק הקיים, זה לא חוק שלנו, אלא מתקן את המצב, ואנחנו מתפללים שהחוק יעבור''.

רק לאחר שמרן הגרי''ש אלישיב זיע''א נכח להבין שהרב שטיינמן מוביל
לכיוונים חדשים, לקח את המושכות לידיו בנושאים העקרוניים

להזכירך, כי מרן הגרי''ש כמעט פרש מהנהגתו מדגל ומהיתד בשל
הישמעותו של העורך מונק להוראת חזו''א 5 בנושא פרסום מכתביהם
של גדולי ישראל כנגד הנחל החראדקי וההוספות שבחוק טל

תכניס טוב טוב לראש, כי מי שאחראי לחוק טל ולתוצאותיה הוא הרב
שטיינמן שפעל בניגוד גמור להחלטת רוב גדולי התורה

בשל כך פרש מרן הגרמ''ש שפירא זצוק''ל מהמועצת, וכפי שפירט במכתב
פרישתו שזה בגלל הפרת החלטת רוב מועצגה''ת

כשמדובר על פשרנות כבר אין תוקף ל'רוב מנין ובנין'...

יש כאן ערבוב של נושאים.

א. בחוק טל נחלקו כל גדולי ישראל עם הגראי''ל האם ראוי לתמוך בסעיפים הבעייתים והגראי''ל היה היחיד שהורה להצביע עבור זה כמו שניכר היה בהצבעתו של רביץ בשונה מגפני שנהג עפ''י הגרי''ש (גם עצם הכנסת הסעיפים הנ''ל היה בהוראת הגראי''ל ע''י שלוחו מוטלה וכידוע). כמו''כ גפני הצביע כנגד הסעיפים ולא הסתפק בהסתייגות. לאחר כל זה סבר הגרי''ש שאין מניעה בהצבעה לכלל החוק מאחר שההתנגדות לסעיפים הנ''ל היתה ברורה (ושוב בשונה לחלוטין מדעת הגראי''ל שאחז שאין מניעה כלל בסעיפים הנ''ל).

חשוב להבהיר שהמרחק בין חוק טל לחוק היום הוא גדול מאד כאשר בסה''כ לא היה מדובר אלא בשנת הכרעה וכיו''ב אבל עצם דחיית הגיוס לא היה מותנה כלל, והסדר תורתו אומנותו נותר שריר וקיים ובשונה מהחוק כיום שההסדר הנ''ל מבוטל והדיחוי לבני ישיבות מותנה ביעדים הגדלים והולכים (בפיקוח ועדה ותקציבי ענק לפיתויים וכדו') כאשר בהמשך יוגבלו הדיחויים לפי היעדים (''בשים לב ליעדי הגיוס'').

גם יש להוסיף שלאחר שהמצב כיום שנושא הגיוס נפרץ וכאשר רואים את מאמציו הגדולים של הצבא לגייס עוד ועוד חרדים הרי יש בתמיכה בחוק כיום מתן לגטימציא למגמה נוראה הגדלה והולכת ופשוט שאין שום גדול בישראל שיסכים ליתן יד לתהליך נורא זה (ובשונה מחוק טל שלא היה נראה אז צד שיפרץ הדבר כ''כ וגם שאפשר היה לדון שאם יפרץ הדבר ילחמו כנגד זה גדול''י וכפי שיצא הגרי''ש במכתבו הידוע).