* * *

יום לפני כן.
רבי יהודה נגע בידית הדלת של הרב ק. ומעיו המו עליו. מעולם לא חשב שיזכה לכך, מעולם לא הילך בגדולות ונפלאות ממנו. הוא היה רב בית הכנסת בשכונתו, מסר שיעורים לבעלי בתים, והשתדל לעשות רצון קונו. כעת הוא נקרא לפני ולפנים, הוא הרגיש רצון לחלוץ את נעליו.

עיניו של הרב ק. הפיקו טוב לב, שהסתירו הרבה צער. רבי יהודה ידע היטב לשם מה הוא נקרא, והיה ערוך לכך. האיש הבודד', כך היה כינויו של מחולל הסערה, 'האיש הבודד', בשל התבדלותו מכל רבני ודייני הדור, האיש העקשן והיומרני, האיש שסירב להתייעץ ולקבל מרות, סירב ללכת כנגד רוחו של כל אחד ואחד, הדיר שינה מעיניו של הרב ק. על אף הנושא המסעיר, סבר פניו של הרב ק. נשאר נינוח ושליו, 'רבי יהודה', אמר הרב ק. ואחז בכף ידו בחמימות, 'גם לי היה יותר קל לטמון ראשי בגמרא ולהמשיך ללמוד. אני לומד כך כבר ששים שנה, כידוע לך, ואעשה זאת בשמחה עוד ששים שנה. גם כשהיו לי הזדמנויות לתבוע או לבקש משרות מכובדות, לא אמרתי דבר. איני מחפש כבוד, איני מחפש מהומות. זהו צו השעה'. רבי יהודה הנהן בראשו, והרב ק. המשיך, 'אני לבדי לא הייתי יוצא למאבק הזה. יש כאן מאות של רבנים חשובים ודיינים סמוכים, חלקם אפילו תלמידיו לשעבר של האיש הבודד. למרות זאת הכל הגיעו לאותה מסקנא, הכל עומדים לצידנו, הקב''ה יהיה בעזרינו.'

רבי יהודה כחכח קלות, ושאל, 'הרי 'האיש הבודד' היה מקובל כתלמיד חכם ואדם גדול, וידוע לי גם שאחיו, שהוא צדיק ידוע, תומך בו'. הרב ק. חייך בנינוחות, והשיב גלויות, 'הסתפקנו בענין, האם מתחילה היתה כאן תרמית, או שאכן חל שינוי באיש. אך זה לא מעניינינו, המצב כיום הוא שהאיש הבודד אינו מתאים לדור, והדור אינו מתאים לו. ההרס והחורבן העשויים להיגרם בעטיו אינם נמדדים במילים. אני מבקש ממך, מפציר בך, ואף דורש ממך, מחר הרי עתיד להתקיים מעמד 'כבוד התורה', כ ל ראשי הישיבות וגדולי הדיינים יהיו שם, התייצב שם גם אתה.'

רבי יהודה גלגל במחשבתו את הסיפור האחרון ששמע לפני בואו. 'האיש הבודד' הגיע בעצמו וניסה להתקבל כאן, בלשכת הגזית. ניסה גם במקומות אחרים, כנראה כדי להסביר, כדי לשכנע, לא כדי לקבל מרות. הוא נדחה, ולא בכדי. האמת כאן זועקת, ואין מקום למשא ומתן או פשרות.

הרב ק. יצא לרגע מהחדר, ורבי יהודה ניצל את ההזדמנות לסקור את סביבתו. הקירות אמרו פשטות וצניעות, 'על אף העושר אין כאן רברבנות מיותרת', הרהר רבי יהודה. הוא נזכר בסיפורי הקדושה האופפים את הרב ק. הנה, רק אתמול סיפרו שהרב ק. ניתק לחלוטין את קשריו עם אחד מתלמידיו המקורבים ביותר, בשל חוסר צניעות קל של אחת מבנות ביתו של אותו תלמיד.

'כנראה שהאיש הבודד אינו יודע, או אינו רוצה לדעת, את עוצמתו וקדושתו של הרב ק.', הרהר רבי יהודה, 'וכשנצרף לכך את הרגשתם של כל ישראל, מהעם שבשדות ועד גדולי וראשי הדיינים שבדור, בדבר האדם המתאים להנהיג את הדור, פשוט שלא נשאר ספק בדבר'. בדיוק באותו רגע נכנס הרב ק. לחדר, ורבי יהודה נעמד מלא קומתו, 'אני אהיה שם', אמר בנחרצות, 'בעזרת ה' אהיה שם, יחד עם כל עמיתיי, במעמד קידוש השם וכבוד התורה', והרב ק. הנהן חרישית, 'יישר כח, רבי יהודה, יישר כח. לא את כבודי אני דורש, אלא את כבוד כלל ישראל. אנו נעשה את שלנו, והקדוש ברוך הוא יהיה בעזרינו'.

***
למחרת, הם עמדו שם עם שחר, שורות שורות. מאות אלפים עמדו שם, מתבוננים במאות הרבנים, מעריצים ומקדישים. בני ישיבות ואברכים, אנשים פשוטים וילדים. 'תסתכל', אמר אברך עבדקן לחבירו, 'תסתכל טוב, האיש הבודד עומד שם, לגמרי לבד. בעצם, הוא גם הביא איתו את אחיו'. 'כן', השיב לו חבירו, 'אחיו בעל לב זהב, ולא יכל לעמוד מנגד. לא נראה ששניהם יחד יוכלו לעמוד מול כל הציבור, מול כל הרבנים.'

הם עמדו שם, עם שחר, והמחזה היה מפעים. קטעי שיחות נשמעו שם, 'כבוד התורה', 'קידוש השם', 'האיש הבודד לא יוכל ללכת נגד הזרם, נגד הציבור, נגד זקני העדה'. הם עמדו שם, עם שחר, והאיש הבודד התחיל לדבר. לא כולם שמעו, לא כולם הקשיבו, אבל כולם ראו.