לא ההתנהגות של השלטון קובע את היחס למהלך שהקב''ה עשה לעמו אלא המהלך עצמו.
כפי אמר הנביא יחזקאל:

יחזקאל פרק לו

(יז) בֶּן אָדָם בֵּית יִשְׂרָאֵל יֹשְׁבִים עַל אַדְמָתָם וַיְטַמְּאוּ אוֹתָהּ בְּדַרְכָּם וּבַעֲלִילוֹתָם כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה הָיְתָה דַרְכָּם לְפָנָי:
(יח) וָאֶשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם עַל הַדָּם אֲשֶׁר שָׁפְכוּ עַל הָאָרֶץ וּבְגִלּוּלֵיהֶם טִמְּאוּהָ:
(יט) וָאָפִיץ אֹתָם בַּגּוֹיִם וַיִּזָּרוּ בָּאֲרָצוֹת כְּדַרְכָּם וְכַעֲלִילוֹתָם שְׁפַטְתִּים:
(כ) וַיָּבוֹא אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁם וַיְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי בֶּאֱמֹר לָהֶם עַם ה' אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ:

קרי עצם היות עם ישראל בגלות זה חילול השם.

(כא) וָאֶחְמֹל עַל שֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלְּלוּהוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁמָּה: ס
(כב) לָכֵן אֱמֹר לְבֵית יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עֹשֶׂה בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי אִם לְשֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאתֶם שָׁם:
(כג) וְקִדַּשְׁתִּי אֶת שְׁמִי הַגָּדוֹל הַמְחֻלָּל בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בְּתוֹכָם וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי אֲנִי ה' נְאֻם אֲדֹנָי ה' בְּהִקָּדְשִׁי בָכֶם לְעֵינֵיהֶם:
(כד) וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן הַגּוֹיִם וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל הָאֲרָצוֹת וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַתְכֶם:

אם כן קיבוץ הגלויות והקמת המדינה זה אינטרס של הקב''ה כדי ששמו לא יהיה מחולל בגוים.

(כה) וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם:
(כו) וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר:
(כז) וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם:
(כח) וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים:
(כט) וְהוֹשַׁעְתִּי אֶתְכֶם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וְקָרָאתִי אֶל הַדָּגָן וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ וְלֹא אֶתֵּן עֲלֵיכֶם רָעָב:
(ל) וְהִרְבֵּיתִי אֶת פְּרִי הָעֵץ וּתְנוּבַת הַשָּׂדֶה לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא תִקְחוּ עוֹד חֶרְפַּת רָעָב בַּגּוֹיִם:
(לא) וּזְכַרְתֶּם אֶת דַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וּמַעַלְלֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא טוֹבִים וּנְקֹטֹתֶם בִּפְנֵיכֶם עַל עֲוֹנֹתֵיכֶם וְעַל תּוֹעֲבוֹתֵיכֶם:
(לב) לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עֹשֶׂה נְאֻם אֲדֹנָי ה' יִוָּדַע לָכֶם בּוֹשׁוּ וְהִכָּלְמוּ מִדַּרְכֵיכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל: ס

לא בגלל קיום מצוות או כל דבר אחר הוקמה המדינה ע''י הקב''ה אלא כדי ששמו לא יהי מחולל בגוים, למרות שזה נעשה ע''י חילונים בועלי נידה ואוכלי חזירים ושפנים. הנביא לא חוסך ביקורת על כך אולם לא בשל כך לא יהיה קבוץ הגלויות והקמת המדינה.

(לג) כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' בְּיוֹם טַהֲרִי אֶתְכֶם מִכֹּל עֲוֹנוֹתֵיכֶם וְהוֹשַׁבְתִּי אֶת הֶעָרִים וְנִבְנוּ הֶחֳרָבוֹת:
(לד) וְהָאָרֶץ הַנְּשַׁמָּה תֵּעָבֵד תַּחַת אֲשֶׁר הָיְתָה שְׁמָמָה לְעֵינֵי כָּל עוֹבֵר:
(לה) וְאָמְרוּ הָאָרֶץ הַלֵּזוּ הַנְּשַׁמָּה הָיְתָה כְּגַן עֵדֶן וְהֶעָרִים הֶחֳרֵבוֹת וְהַנְשַׁמּוֹת וְהַנֶּהֱרָסוֹת בְּצוּרוֹת יָשָׁבוּ:
(לו) וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר יִשָּׁאֲרוּ סְבִיבוֹתֵיכֶם כִּי אֲנִי ה' בָּנִיתִי הַנֶּהֱרָסוֹת נָטַעְתִּי הַנְּשַׁמָּה אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי: ס

נ''ב: בכל הנבואה לא מוזכר הקמת ישיבות ותלמודי תורה אלא דווקא בנין ערים, הפרחת השממה, רווחה כלכלית ואי תלות כלכלית בגוים.

העצמאות המדינית שבימנו עם כל מגרעותיה, עדיין עולה עשרות מונים על מצבנו בימי מנשה והורדוס.

אם אז חגגו את פסח וחנוכה אין לנו אלא להודות גם כיום לקב''ה ולהללו בה' באייר על מה שזכינו אנו ולא זכו אבותינו.

וכי הכלניות הבריטיות היו טובים יותר מפרשי היס''ם של היום?
יש לנו מדינה, והיא ''שלנו''!! וזה לא היה בעבר.

נכון, שזה לא ממש מדינה שנאבקת למען התורה והמצוות
ונכון שמערכת החינוך שלנו לא ממש מחנכת וממריצה את תלמידיה להגיע לישל''צ ולהר המור
ונכון שתלאביב בשבת נראת כמו פריז ביום שלישי
ונכון שיש מקומות בארץ שיכולים ללמד את סדום ועמורה חידושים
ונכון שהצבא מתנהל בדיוק לפי הלכות מלכים ומלחמותיהם ברמב''ם כולל זהירות בחובת ''והיה מחניך קדוש ...ושב מאחריך''
ונכון עוד הרבה דברים

אבל העיקר זה העצמאות שיש לנו ושיש לנו את ביבי ראש ממשלה {והוא כדוגמת מלכי בית דוד}

ואל תזכירו בבקשה את אמריקה שהיא השומרת עלינו בעולם, והמחזיקה אותנו :כלכלית / צבאית/ מדינית/
ואל ואל ואל

אבל בימי הורדוס לא חגגו את חגי בית הורדוס ואנטיפטרוס. ואם הורדוס העריץ קידש יום חג, הוא ועבדיו ושפחותיו ויועציו שמחו והתהוללו והדליקו זיקוקים וצלו ''על האש'', אבל היהודים בכו והתאבלו.

וכשהורדוס מת, באו היהודים לקיסר ובכו והתחננו שיציל אותם מבית הורדוס וימנה נציב רומי.
אולי אתה היית מעדיף את ארכילאוס הרשע, אבל היהודים העדיפו נציב רומי.

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קיז עמוד א

והלל זה מי אמרו? נביאים שביניהן תקנו להן לישראל, שיהו אומרין אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהן, ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן.

רש''י מסכת פסחים דף קיז עמוד א

אומרים אותו על גאולתן, כגון חנוכה..

חנוכה לא בטל גם כאשר הרומיים החריבו את המקדש וירושלים.
חנוכה לא בטל גם כאשר ארצנו היתה שממה.
קל וחומר בימי הורדוס, שהמקדש היה על מכונו, כהנים בעבודתם ולויים בשירם ובזמרם וישראל בנוויהם.

בעקבות משיחא - חוצפא יסגא. וזה מסימני הגאלה.

הסיגים שבהבנת האלהות, היראה, האמונה, וכל התלוי בהן, כל זמן שאין האומה צריכה לתקן את דרכי חייה המעשיים בכללותה אין ההזק שלהם ניכר. אבל כיון שהגיע הזמן שהתחיה הלאומית מוכרחת לבא, וצמיחת קרן ישועה בפועל מוכרחת להגלות, מיד הסיגים מעכבים ואי אפשר לאומה שתתאגד ותשיג בעומק חייה את סוד גבורתה וציורי סדוריה כ''א ע''פ דעות מזוככות ומעשים היוצאים מטהרתה של דעת ד' אמת, בבהירות היותר עליונה. זאת היא הסבה, שכח שלילי גדול מתעורר בעקבא דמשיחא, בחוצפה סגיאה, ושלילה זאת תבער את כל מה שהוא כהה בהמושגים האלהיים והתלוי בהם בכללות האומה. אע''פ שנורא הדבר לראות שכמה עניני אמת, מדות טובות, ומצות וחקים, הולכים ונשטפים ונעקרים לכאורה, ע''י זרם השלילה, מ''מ סוף סוף הכל יצמח בטהרה וגבורה, בקדושה עליונה, מגרעין האיתן, הטהור והמרומם, שכל שלילה לא תגיע אליו, ואורו יזרח בתור אור חדש על ציון בגדולה מופלאה למעלה מכל ציור, שכחות דלים של נפשות עיפות, עיפות חמרית ורוחנית, של גלות ארוכה ודלדול, יכולים לצייר.

גם שם אתה נוהג לשאול מאיפה הוא ידע מה שאמר?

2. ולגופם של דברים

--

פרשת השבוע, פרשת בהר, עוסקת בזכותו
של עם ישראל בארץ ישראל, ולאחריה באה
פרשת בחוקותי, כאשר במשך רוב השנים בהר
ובחוקתי מחוברות, להורות וללמד את היסוד
הבסיסי כי כל זכותנו בארץ ישראל תלויה רק
בקיום התורה והמצוות.
בעת האחרונה נשמעים סילופים, אודות
נכונותם ורצונם של מקימי וראשי המדינה
לעמוד לימין שומרי התורה והמצוות. וישנם
כאלו הטוענים, כי אדרבה נכונים הם לעזרה
כביכול בכל הקשור לציבור החרדי וכו' וכו'.
אלא שמדברי רבי שמעון בר יוחאי שיום
הסתלקותו חל השבוע יש לנו ללמוד ולהביט
דבר זה אל נכון.
חז''ל מספרים לנו במסכת שבת, דברים שאמר
רבי שמעון בר יוחאי שבגינם הוגלה לי''ג שנים
במערה, ושם חובר הזוהר הקדוש.
''דיתבי רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון,
ויתיב יהודה בן גרים גבייהו. פתח רבי יהודה
ואמר: כמה נאים מעשיהן של אומה זו: תקנו
שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות. רבי
יוסי שתק. נענה רבי שמעון בן יוחאי ואמר:
כל מה שתקנו - לא תקנו אלא לצורך עצמן,
תקנו שווקין - להושיב בהן זונות, מרחצאות
- לעדן בהן עצמן, גשרים - ליטול מהן מכס.
הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם, ונשמעו
למלכות. אמרו: יהודה שעילה - יתעלה, יוסי
ששתק - יגלה לציפורי, שמעון שגינה - יהרג''.
הדעת נותנת שהוויכוח לא היה על מציאות,
זו הייתה ברורה וגלויה לעין כל, הוויכוח
היה אפוא בראיה לטווח הארוך, היו נציגים
שהצליחו להשיג שווקים, גשרים, מרחצאות,
וזה היה טוב ומועיל לציבור התורתי, לשעתו,
אלא שרשב''י ראה שבעצם כל מה שתקנו – לא
תקנו אלא לצורך עצמן!
מסופר כי אנשי התנועה הציונית רצו לייסד
חברת ביקור חולים בעיר בריסק, והיו רבים
שתמכו בהם, אך מרן הגר''ח זיע''א יצא
כנגד היוזמה בתוקף, באומרו: בכל דבר טוב
שהציונים או המשכילים רוצים לעשות כוונתם
בדיוק להיפך! וכשאומרים לייסד חברת ביקור
חולים כוונתם שלבסוף יהרגו אנשים ברחוב...
)תורת חיים על תנ''ך ע' לז(
כיוצא בזה, מסופר שפעם הועלתה הצעה
אצל השלטונות הציוניים, להביא את כל גדולי
ישראל לארץ ישראל. אמר על כך מרן הגרי''ז
זיע''א, ''אכן כן... יקחו את כל גדולי ישראל
בספינה אחת ויטביעו אותה בים''. )עובדות
והנהגות לבית בריסק ח''ד ע' קצח(
גישה זו של ראיית המציאות לעומקה, תוך
שלילתה של הגישה השטחית, היא שגרמה לרבי
שמעון בר יוחאי לגלות למערה, שם זכה לחבר
את ספר הזוהר, ולכשתימצי לומר, שמא היה זה
השכר האמתי על כך.

-----
הדברים הולמים ביותר לימי ל''ג בעומר הקרבים

''כל מה שעושים עושים למען עצמם, ומאומה לא למען היהדות ותורתה''

עכשיו אתה עוד שואל ''''מאיפה הוא ידע''''''''

סיפורים על רבנים בליטא לא שייכים כלל לעניין.

2. הבעיה שלנו עם השלטו ''היהודי'' בארץ, לא התחילה בה' באייר תש''ח. המהלך התחיל בתקופת ההשכלה ובהשלכותיה. לפני כ120 שנה התחילו באירופה לנווט את ההשכלה לכיוון הציונות ובקונגרס הציוני הראשון השתתפו גם יהודים יקרים תלמידי חכמים שלא חלמו שמטרת הציונות היא הקמת מדינה שתחלן את העם היהודי.
בהמשך ''נשרו'' עוד ועוד רבנים שהתאכזבו מהדברים שנשמעו בקונגרסים הבאים, מלבד רבני המזרחי שהמשיכו ל''האמין'' לנורדאו ולוויצמן כי רק כאן בארץ ישראל יבוא הפיתרון למצוקה היהודית.

כנגד מגמה זו קמו ראשי הציבור החרדי באירופה ובראשם הגר''ח מבריסק וניהלו מלחמת חרמה כנגד הציונים ממשיכי המשכילים, והראו לכל כי המדינה אינה המטרה אלא ''האמצעי'' למטרה הסופית שהיא חילון מוחלט של העם היהודי.

מי שמעמיק בעובדות יבין גם מדוע לא נקפו ראשי הציונות ולו אצבע להצלת יהודי אירופה בשואה, למרות שהיתה הצעה קונקרטית אחת שהועברה לד''ר וויצמן באמצעות שליח שהגיע מאיכמן להצעת עיסקה. {בספר ''כחש'' מובאים הפרטים, שהוצגו גם במשפט קסטנר המפורסם}

בכל מקרה הקמת המדינה בה' באייר הייתה שלב נוסף בתכנית המקורית לחלן את העם היהודי, והמשיכה בקצב רצחני בהקמת מערכת חינוך ממלכתית שדואגת לכך יום יום ושעה שעה.

חילון העולים החדשים לא נעשה מתוך חוסר ידיעה והבנה, אלא בתכנית סדורה מראש, של נקים ציונות, נקים מדינה ונחלן את העם.

עכשיו לך ותנסה לא להבין מה שאמר הרב ווסרמן! לדעתי הוא דיבר עדין מידי!

ואידך זיל גמור,, אם רק תרצה להבין.

והנה ראיה שיש ''משהו'' ביום הזה.

תקרא בבקשה את התוספות ותגיד לכולם איפה זה כתוב

ציטוט....
ור''ת מפרש מה חדש שסמוך לביאתו של חדש ניכר מתי יהיה ראש חדש דמיד דמכסי סיהרא ידעי כולי עלמא שיהיה נולד ולמחר יקדשו ב''ד החדש אף עצרת צריך שיהא ניכר וידוע לעולם זמן קידוש סמוך לביאתו דהיינו אם מתחילין למנות בששה עשר בניסן שיתנו עיניהן כמה הלבנה גדולה בחמשה לחדש וכשראוה בסיון באותה שיעור ידעו שלמחר יתקדש עצרת ופריך התם במנחות (דף סו.) דלמא בי''ט אחרון קאי ויתנו עיניהם בשנים עשר בסיון.....

איפה כתוב כאן שיש עניין בה' באייר??? באמת איפה???

ור''ת מפרש מה חדש שסמוך לביאתו של חדש ניכר מתי יהיה ראש חדש דמיד דמכסי סיהרא ידעי כולי עלמא שיהיה נולד ולמחר יקדשו ב''ד החדש אף עצרת צריך שיהא ניכר וידוע לעולם זמן קידוש סמוך לביאתו דהיינו אם מתחילין למנות בששה עשר בניסן שיתנו עיניהן כמה הלבנה גדולה בחמשה לחדש, וכשראוה בסיון באותה שיעור ידעו שלמחר יתקדש עצרת.

הם בה' באיר ראו מה שעור הלבנה וכאשר הגיע חודש סיון וראו שגודל הלבנה הוא כמו שהיה בה' באיר ידעו שהיום זה ה' בסיוון ולמחרת עצרת.

אולי תמצא איזה תוס שמדבר על ד' באייר באיזה נושא לא קשור כמו מצורע או מי פרה, ותגיד הנה יש עניין בד באייר. כתוב אפילו בתוספות............

כמה שאתם פאטתים.

כלום לא יזיז אותכם מהאמונה התמימה במדינה.

ציטוט.
יהודי בא לחזון איש ובירר מה הסיבה להתנגדותו לה' באייר, כל כך טוב היום לעומת העבר.

ענה לו החזון איש, וכי סבור אתה שיהודים התפללו אלפיים שנה כדי שבן גוריון יהיה ראש ממשלה.

ובחודש ניסן תש''ט כשהלך לאפות מצות מצוה, אמר החזון איש: כבר שנה שיש פה מדינה ועדיין מותר לאפות כאן מצות. {פאר הדור}

וכל תלמידיו כידוע משרתים בצהל בסדיר ובמילואים.

על בתיהם מתנוסס הדגל בגאון.

ובכלל הוא ידע את כל התוספות בשס' שמדברים על ה' באייר.

א זאת חקת זש''ה =זה שאמר הכתוב= (איוב יד) מי יתן טהור מטמא לא אחד, כגון
אברהם מתרח,
חזקיה מאחז,
יאשיה מאמון,
מרדכי משמעי,
ישראל מעובדי כוכבים,
העולם הבא מעולם הזה
מי עשה כן מי צוה כן מי גזר כן לא יחידו של עולם?
תמן תנינן בהרת כגריס באדם טמא פרחה בכולו טהור מי עשה כן מי צוה כן מי גזר כן לא יחידו של עולם?
תמן תנינן האשה שמת ולדה במעיה והושיטה החיה את ידה ונגעה בו החיה טמאה טומאת שבעה והאשה טהורה עד שיצא הולד המת בבית הבית טהור יצא מתוכו הרי הוא טמא מי עשה כן מי צוה כן מי גזר כן לא יחידו של עולם?
תמן תנינן העוסקין בפרה מתחלה ועד סוף מטמאין בגדים היא גופה מטהרת בגדים אמר הקב''ה חקה חקקתי גזירה גזרתי אי אתה רשאי לעבור על גזרתי.

המדרש שהבאתי, מדבר על בני אדם. מה שאתה מצטט כביכול מ''חולין'' (תראה לי רק איפה זה בחולין) מדבר על היוצא מן הטמא - טמא על בעלי חיים. איך אפשר להשוות בין בני אדם לבעלי חיים? בע''ח כמו שנוצר ככה הוא אין לו אפשרות לתקן (זה טבוע בו מששת ימי בראשית). בני אדם זה משהו אחר יש להם חופש הבחירה. הם יכולים לתקן גם אם תנאי ההתחלה שלהם גרועים.

כבר 70 שנה שאנו מחכים שמישהו יתקן משהו ומשנה לשנה נהיה רק יותר גרוע ומכל הבחינות

1. כלי התקשורת פרצו כל גדר אפשרי
2. ישובים שלמים על בתי הכנסיות ובתי הקברות נעקרו ממקומם
3 מערכת חינוך המחנכת מליוני יהודים ל ''תורה ויראת שמים''
4. שבת קודש נשמרת בראש כל חוצות
5. אכילה במקום המוכר טריפה נעשה מעשה שגרתי
6. צהל נהיה מקום המחנך למעשי כנען וסדום

ידוע לי על כמה בתי כנסיות של ''סרוגים'' שכבר חדלו מלומר הלל ותפילה לשלום המדינה

נשארו ה''תמימים'' אלו שלא חושבים ולא מעניין אותם. או ''החרדלים'' מסוגו של הרב שרקי שגם בפתחו של גהינום ימשיכו לצעוק ''אשרינו שזכינו''.

אגב, בישיבת ''הר המור'' נאמרה בעבר שיחה על ''קדושת הדגל'' והוכח שלא רק לדגל יש ''קדושה'' אלא גם למקל שבו הוא תלוי יש קדושה מיוחדת.

ועיין פה היטב בהגדרת ''טהרה בעצם וטומאה בעצם''

מהר''ל:
...מכל מקום דבר זה אינו עיקר הטעם, שאין הטעם שהבהמה היא טהורה בשביל שיש לה מפרסת פרסה, דלמה בשביל כן טהורה, ואין הבהמה טמאה בשביל שאין לה מפרסת פרסה, אבל דבר זה סימן לבד. והשי''ת היה רוצה להראות למשה עיקר הדבר מצד עצמו, ולפיכך תפס כל מין ומין, כלומר זהו טהור, כי הטהרה תולה במה שהוא זה המין שאינו מרוחק מן השי''ת התופס אותו, והטומאה תולה במה שזה המין הוא מרוחק מן השי''ת התופש אותו. ודבר זה הוא טהרה בעצם וטומאה בעצם, ולא בשביל הסימנים שאינו רק סימן בלבד... (חידושי אגדות חולין מב א)

כדי לרשת את הארץ עלינו להיות ראויים לכך. מי שאיננו ראוי - הארץ מקיאה אותו.

ה''חסד לאברהם'' (מעין ג' נהר י''ב) אומר זאת בכיוון השני - מי שנמצא בארץ הוא בודאי צדיק, שהרי אם לא היה צדיק - היתה הארץ מקיאה אותו. מי שיוצא מהארץ, כנראה חסרה לו מדרגה בצדקות, ולכן הארץ מקיאה אותו, לזמן קצר או ארוך. מי שמתאמץ ונאחז בארץ - הוא צדיק. היאחזותו בארץ היא סימן לכך שהוא צדיק, והיא גם סיבה לכך - זהו מעשה של צדקות.

קבוצניק החי בארץ = צדיק. ויהודי שומר תו''מ בבורופארק שירד מן הארץ לא.

אז מה לעשות שהחשבונות של רבש''ע שונות מהאוקימתות של הרב שך.

הגאולה איננה תלויה בתשובה - אלא ''בעיתה''. גם אם לא זכו. כך פסק התלמוד כר' יהושע ולא כר' אליעזר.

כאשר הורדוס התפגר היהודים הלכו לקיסר והתחננו וביקשו שהקיסר ישלח נציב רומי.
כי הם העדיפו נציב רומי על פני יהודי מהסוג של דוד בן גוריון.

מה יש לכם בישיבה עם יש''ו? חננאל זייני מזכיר אותו בכל שיעור?

על אמינותו של יוסיפון נכתבו תילי תילים, אבל במקרה הזה אין ספק שהוא נאמן.

מניין לך?

דווקא הצדוקים והבייתוסים היו נאמנים לכתוב, וטענו נגד הפרושים שהם ממציאים הלכות מעצמם. הקראים הם ממשיכי דרכם האידאולוגית של אותם כתות מבית שני.

כך שואל הכוזרי את החבר: ''אמר הכוזרי:… באר נא לי כעת את טענותיך נגד הקראים כי אני רואה אותם משתדלים בעבודת ה' יותר מן הרבניים וטענותיהם נראות מכריעות יותר ומתאימות יותר לפשוטם של פסוקי התורה:

והרמב''ם אף מחריף זאת:
שני תלמידים, שם האחד צדוק ושם השני ביתוס ...ואמר אחד לשני ...שאין שם לא גמול ולא עונש, ואין שם תקוה כלל ...ונדברו זה עם זה וכפרו בתורה, ונתקבצו לזה כת ולזה כת, שחכמים קוראים אותם צדוקיים וביתוסיים, וכיון שאי אפשר להם לרכז את ההמונים סביב האמונה שהושגה להם, לפי שהאמונה הרעה הזו מפרידה בין המאוחדים, והיאך תאחד את המפורדים, ולכן חזרו לאמת את הדבר שאינם יכולים להכחישו אצל ההמון, ואלו העיזו על כך היו נהרגין, כלומר תורה שבכתב, ודימה כל אחד מהם בעיני סיעתו שהוא מאמין בתורה שבכתב וחולק על הקבלה, שהיא קבלה בלתי נכונה. כל זה כדי לפרוק מעליהם כל החיובים המקובלים והגזרות והתקנות, כיון שאינם יכולים לדחות את כל הכתוב והמקובל, וגם כדי שתפתח לפניהם הדרך לפירוש, לפי שאם הפירוש מסור כבר לרצונו הרי הוא מקל במה שירצה ומחמיר במה שירצה בהתאם למטרתו, כיון שאינו מאמין בעיקר בכללותו, אלא חפשו דבר שיתקבל בלב מקצת בני אדם, ומאז שקמו אלו הכתות הארורות קבוצות המינים הנקראים בארץ הזו כלומר מצרים ''קראין'', ושמם אצל חכמים צדוקין וביתוסין, והם אשר החלו לפקפק בקבלה ולפרש את המקראות כפי מה שנראה לכל אחד מבלי שיהו כפופים לחכם כלל, הפך אמרו יתעלה על פי התורה אשר יורוך, לא תסור וכו' (דברים יז יא).

מה כל זה שייך לדורנו בוויכוח בין חרדים לדתיים?

הם לא חששו ''למדינת ישראל היא יסוד כסא ה' בעולם''.

דבר ראשון, אינך יודע שאחרי בית הורדוס לא בא ''שלטון יהודי פרובלמטי'' אלא נציבי רומי.
ולא ידוע לנו על מרידה שמרדו חכמי הפרושים, אלא על ידי ישו הנוצרי.
אגב: יש חוקרים שטוענים שבית שמאי מרדו ברומיים, ואתה השמצת אותם...