''מאי דכתיב: (ירמיהו יח, כג) [וְ]יִהְיוּ מֻכְשָׁלִים לְפָנֶיךָ בְּעֵת אַפְּךָ עֲשֵׂה בָהֶם? אמר ירמיה לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, אפילו בשעה שעושין צדקה, הכשילם בבני אדם שאינן מהוגנים, כדי שלא יקבלו עליהן שכר''.

קשה, מה בכך שלא נסתייע בידם לעשות צדקה, והרי אמר רב אסי: ''חשב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה - מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה'' (ברכות דף ו ע''א; קידושין דף מ ע''א).
ויש שכתבו שמכל מקום כיון שאינה צדקה ממש אין בה שכר המגן של: וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת (משלי י, ב).