דוב הקוטב בעל גוף גדול וחסון, גפיו האחוריות גדולות מגפיו הקדמיות, צווארו ארוך. רגליו הגדולות מכוסות פרווה עבה, פרוותם בצבע לבן קרמי ומכוסה שמן דוחה מים. שמן זה משמש כתחליף לפרווה בתור אמצעי חימום בתוך המים, שכן פרוותו של הדוב אמנם מבודדת אותו מהקור בצורה יעילה ביותר מחוץ למים, אך אינה משפיעה עליו בתוכם

תזונה

דובי קוטב הינם טורפים עליוניים, הם ניזונים בעיקר מכלבי ים, כמו כן גם מלויתני בלוגה ולויתן חרב, סוס ים, דגים, עופות ים, איילי צפון ופגרים. בחודשי הקיץ הם מגוונים במיני צמחיה כתותי יער ופירות שונים.

טכניקת הציד לתפיסת כלבי הים היא בצורת מארב: דוב הקוטב ממתין בקרבת חורי נשימה המפוזרים על הקרח, ומחכה לכלב הים העולה לפני השטח כדי לנשום אויר, הוא תוקף אותו במלעותיו ומנסה לתפסו על ידי שבירת הקרח סביבו. הצלחות השיטה מועטות, כ-2% מכלל הנסיונות מסתיימות בהרג, וככלל טורף דוב הקוטב כל 4-5 ימים בלבד.
חוש הריח המפותח מסייע לדוב לאתר פגרי בעלי חיים ממרחק של 3 ק"מ.

התנהגות

תפוצת המין בכל המרחב הארקטי, צפונית לקנדה. במרבית חייהם הם שוכנים על גבי גושי קרח צפים, ועל היבשה בקרבת מים.
דובי הקוטב חיים כיחידים, למעט בעונת הייחום (אמצע הקיץ). נצפו התקהלויות של פריטים למטרת ציד נרחב ואכילת פגרי לויתנים.
עיקר פעילותם בשעות הלילה.
הם שחיינים מצטיינים וגופם מותאם לשחייה: הנחיריים והאוזניים נאטמות בעת צלילה, פרוותם השמנונית מונעת ספיגת מים, כפות רגליהם בעלות קרומי שחייה חלקיים.
במהלך החורף נותרים הדובים פעילים. הנקבות ההרות נכנסות למערות מוגנות, שם נולדים הגורים בבטחה.
דובי קוטב עלולים לתקוף את האדם, מאחר והם תוקפים כל מין המתקרב לסביבתם הטריטוריאלית. קרבות בין מיני דובים אחרים הם נדירים וייגרמו רק כתוצאה מבהלה ובלבול, יסתיימו רק בנשיכות.

רבייה

דובי הקוטב מזדווגים בין חודשי מרץ' ליוני וממליטים בין 1-3 גורים (במקרים נדירים 4) בחודשי נובמבר עד ינואר.
הגורים נולדים עיוורים וחסרי ישע עם שכבת פרווה דקה.

שימור הסביבה

דובי הקוטב מסווגים בסיכון מועט. הם ניצודים עבור בשרם ופרוותם. שפיכת נפט אל הים ולאזורי מרעם מהווה סכנה לקיומם העתידי

אבולוציה
דובי הקוטב התפתחו מהדוב החום לפני 3 מיליון שנים. מאובן של תת-מין נכחד (U.m.tyrannicus) נמצא באתר חפירות בקרבת לונדון ב1964.

תמונות:

זהו להפעם .....