המערכה הציבורית שנכפתה על ציבור לומדי התורה על ידי מרשיעי ומחריבי ברית ה׳, הינה יחודית במינה ופורצת אחת לשנות דור.
הניסיון להוציא את לומדי התורה מהיכלי הישיבות ומספרי לימודם אל עבר מחנות ההסגר הצה״ליים ובתי הכלא הצבאיים, הינו ניסיון נואל לשחזר את ׳הצלחתם׳ של שונאי ישראל המוכרים לנו היטב מההיסטוריה של העם היהודי שניסו לנתק את עם ישראל מתורתו.
אירוני הדבר שדווקא בי״ז בתמוז, יום בו שרף אפוסטומוס את התורה, בחר ביבי להצטרף בצורה רשמית לממשיכי דרכו מסיעת קדימה.
אפוסטומוס לא היה הראשון וגם לא האחרון. היו גם אלו שגזרו על שריפת תלמוד, גזירת הקנטוניסטים, כל אלו היו חלק משרשרת ארוכה של מנופחי שלטון ושררה שסברו כי יש בכוחם לעקור את תורת ישראל מעם ישראל.
אולם, בדורות האחרונים כמעט ולא היו מקרים בו לעם ישראל היה צורך להילחם על קיומו הרוחני כעם. האחרונים ברשימה היו היבסקיצה יחד עם הנ.ק.וו.ד. שניסו לעקור את תורת ישראל מעם ישראל.
כמו בדורות קודמים, גם מול הנ.ק.וו.ד. קמו מאמינים בני מאמינים שלמדו תורה במסירות נפש וזכו לקדש שם שמים כשהם מכריזים מול השלטון הכפרני את ההכרזה ׳כי המלכות שלך היא ולעולמי עד תמלוך בכבוד׳. עוז רוחם של היהודים שגורשו לסיביר על שעסקו בלימוד תורה לצעירי הצאן הכניס אותם לאתוס היהודי של הבודדים בכל הדורות שזכו לקדש שם שמים כמאמר התנא רבי עקיבא ׳מתי יבוא לידי ואקיימנה׳.
מאז ועד היום זכו לומדי התורה לחיים שקטים ושלווים בו הם יכולים לעסוק בתורה באין מפריע. דורות של תלמידי חכמים גדלו תוך שהם מקדישים את כל ימיהם בעמל התורה בלי שוטר שימנע מהם לצעוד אל בית המדרש מדי יום.
מציאות זו, שהיא אידאלית לכאורה, מנעה מלומדי התורה את הזכות ללמוד מתוך מסירות נפש אמיתית תוך סיכון עצמי והקרבה אישית.
הזכות של להילחם על קיומינו הרוחני כעם ישראל נמנעה מאיתנו בעשרות השנים האחרונות. חיי הרוגע והשלווה של לומדי תורה הציבו בסימן שאלה אם מאמרו של רבי עקיבא ׳מתי יבוא לידי ואקיימנה׳ - עדיין רלוונטי בימים אלו.
היום כשמדינת ישראל באמצעות ראשיה, שריה, שופטיה וטיפשיה מעמידים סוגר ובריח על היכלי הישיבות הקדושות, יזכו אלפי בחורי הישיבות לצאת למלחמה על עתיד הרוחני של האומה היהודית ועל קיומו הממשי כעם ישראל.
בחורים אלו יצאו לקרב כשחזקת הבתים ושניים אוחזין תחת אמתחתם ויצטרפו אל אלפי היהודים בכל הדורות שנאסרו, הוגלו, נרצחו, נשרפו, נקברו חיים, גורשו ונעקרו מבית אמם על שחפצים היו לחיות את חייהם בהיכל ה׳ ולעסוק בתורה כמצוות הבורא.
הזכות הנדירה הזו נפלה בחלקם בשל טיפשותם של כמה מראשי המדינה שראו מול עיניהם את כסא עור הצבי הזמני, במקום להסתכל בעיניים פקוחות על עתיד העם היהודי בדורות הבאים.
מגלגלים חובה על ידי חייב. והזכות הזו נפלה לידיהם של בני הישיבות בשל כמה טיפשים כמו יוחנן פלסנר, מופז, ביבי ועוד כמה קלי דעת.
תודה לך ביבי שזיכית אותנו במצווה כה נדירה של קידוש שם שמים. תודה.