כאשר ראשי הישיבות נאלצים לגזור על עצמם שתיקה,
ומפחדים לנפשם שלא להראות כלפי חוץ שום נקיטת עמדה,
כדי שלא יבואו אתם חשבון...

והגיע הדברים לידי כך, שראשי הישיבות הפסיקו כליל לחנך תלמידיהם בעניני השקפה יסודיים,
כי הלא כל השקפה יסודית מטבעה נוגדת את המסרים היוצאים מהטרוריסטים החצריים,
ויראים הם פן יתפרש הדבר כנקיטת עמדה, ואז אוי להם ואוי לנפשם...

ובאופן זה גדל לנו כעת דור חדש של צעירים שמעולם לא קיבלו חינוך מינימלי בהשקפת התורה,
ובדור הבא כבר באמת לא יהיה עם מי לדבר, ואנה אנו באים.

והבן יקיר לי אומר 'סיפורי סבתא'...

שאל אביך ויגדך זקינך ויאמרו לך

כמובן ללא שמץ של זלזול באף רב, אין שום פגם בהשקפה של מחנה הפלס כמובן, כמו שאין שום פגם בהשקפה של העדה החרדית, אך אנשי הפלס חייבים להשלים עם המציאות שהם בדעת מיעוט גם כלפי גדולי הדור וגם כלפי ה״עמך״ ציבור האברכים.

לאור העובדות הללו המהלך להדחתם היה מתבקש מכיוון שהם לא יצגו את רוב ציבור הקוראים ורוב רובם המוחלט של רבני העיתון.

כך שכל המלל הרב שאתם שופכים כעת לא ישנו את המציאות, ולא יועילו רוב דבריכם לשכתב את ההיסטוריה,

אין שום סעיף בתקנון שנוגע לשינויים בדירקטוריון, זה שקר גס,

אנחנו היינו ונשארנו באותו מקום שהיינו.

אתם דחקתם את עצמכם לשוליים השמאליים, ועל כך אנו מצטערים.

כי רוח השם על משרתי מקדשו ולא יעזוב את חסידיו, לעולם נשמרו מן הטעות ומן המכשול

קובץ שעורים קונטרס דברי סופרים סימן ד

ונראה לפי מ"ש בדרשות הר"ן דרוש חמישי שנתן רשות לחכמי הדורות להכריע במחלוקת החכמים כפי הנראה להם ואפילו אם הקודמים היו גדולים ורבים מהם שכן נצטוינו ללכת אחרי חכמי הדורות שיסכימו לאמת או להפכו עכ"ל וכן כתב הרמב"ן בפירוש החומש פ' שופטים ז"ל ועל משמעות דעתם נתן לנו התורה אפילו יטעו עיין שם וכן כתב בהשגותיו לס' המצות שורש א' ז"ל כי התורה ניתנה לנו ע"י מרע"ה בכתב וגלוי הוא שלא ישתוו הדעות בכל העיקרים הנולדים וחתך לנו יתעלה הדין שנשמע לב"ד הגדול בכל מה שיאמרו בין שקבלו פירושו ממנו או שיאמרו כך ממשמעות התורה וכונתה לפי דעתם כי על המשמעות שלהם הוא מצוה ונותן לנו התורה וזהו מה שאמרו (ספרי) אפילו אומרים לך על שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל לכך הוא המצוה לנו מאדון התורה יתעלה שלא יאמר בעל המחלוקת האיך אתיר לעצמי זה ואנכי יודע בודאי שהם טועים והנה נאמר לו בכך אתה מצווה וכענין שנהג ר' יהושע עם ר"ג ביוהכ"פ שחל להיות בחשבונו כמו שהוזכר במס' ר"ה עכ"ל ובס' החינוך ביאר בזה הא דאיתא בב"מ דנ"ט גבי תנורו של עכנאי נצחוני בני עיין שם.

ספר החינוך מצוה תצו

שאפילו יהיו הם טועים בדבר אחד מן הדברים אין ראוי לנו לחלוק עליהם אבל נעשה כטעותם, וטוב לסבול טעות אחד ויהיו הכל מסורים תחת דעתם הטוב תמיד, ולא שיעשה כל אחד ואחד כפי דעתו שבזה יהיה חורבן הדת וחלוק לב העם והפסד האומה לגמרי. ומפני ענינים אלה נמסרה כוונת התורה אל חכמי ישראל, ונצטוו גם כן שיהיו לעולם כת מועטת מן החכמים כפופה לכת המרובין מן השורש הזה, וכמו שכתבתי שם במצות להטות אחרי רבים.

הא איכא למיפרך דמה לחכמי התלמוד שהיו יודעים הרבה תאמר בחכמי דורות הללו שאינם מגיעין לחכמתם אפילו כטיפה מן הים, אלא ודאי שאין לחלק דכיון שפשיטא שצריך לשמוע אל חכמי הדור או השופטים אשר יהיו בימים ההם, ואפי' אומר על שמאל שהוא ימין,

אבל אחד מן החכמים הוא רבו הלך אחריו אף להקל.

ומיקרי רבו כל שהוא קרוב לו ושומע שמועותיו תמיד ברוב המצוות…

יופי, עצמת ? ו... נו....,

ועכשיו... תפתח...... נו.... פתחת.....???

נו.... תפתח !!!!

תפתח !!!!

למה אתה לא פותח ????

באים "הממשיכים", מקימים ארגון שכל כולו מתנגש עם דעתו זאת, ועוד יש להם העוז לפעול - דרך אותו ארגון ממש - כנגד מרן הגראי"ל, בטענה שהוא איננו ממשיך את "הדרך"..

כמה מגוחכים אתם נראים שאתם מנופפים בהגרמ"ש שהגרי"ש דחה את דעתו בעניין חוק טל! וקיבל את דעתו של מרן הגראי"ל, ועכשיו אתם נזכרים לנופף בו כדי להראות שהגראי"ל סר מהדרך?
אתם שומעים את עצמכם?

האם הגר"ש שנלחם בחוק טל והגרי"ש דחה את דעתו הוא הממשיך את ה"מורשת" ומי דעתו התקבלה הוא סוטה מהדרך?

כך שמרן הגרי"ש היה די פאסיבי בתקופה זו, וכל ניהול הענינים נוהלו אך ורק בידי חזו"א 5.

ב. בגלל מרן הגרי"ש פרש הרב טננבוים מן הוועדה.

ג. בגלל מרן הגרי"ש שופרו המון סעיפים מהחוק, בניגוד לעמדת מוטל'ה, רביץ וגפני.

ד. בגלל מרן הגרי"ש פורסמו בשעתו מכתבי גדולי ישראל, ביניהם מרן הגרמ"ש שפירא זצוק"ל, מרן הגרמי"ל ליפקוביץ', ומרן הגרי"מ פיינשטיין, וגם... מרן הגר"נ קרליץ שליט"א שיבלחט"א, ומרן הגר"ש אויערבאך שליט"א. כשעל פי הוראתו של מרן הגרי"ש פורסמו דעתם בתוך העתון הרשמי 'יתד נאמן', למרות שהיה זה בניגוד לעמדת מרן הגראי"ל שליט"א.

כאשר בעקבות אי הציות להחלטה החד-משמעית של מועצגה"ת
נאלץ לפרוש.

לכן אם אינך יודע, אל נא תדבר!