אבל גם כחילוני היית אמור להכיר אותו ואת מראהו מנאום השפנים והחזירים הידוע שעורר הדים בכל רחבי הקשת החילונית בארץ ובעולם.
אם בכל זאת אינך יודע מה זה "נאום השפנים והחזירים" אספר לך: (על פי "ויקיפדיה")נאום השפנים והחזירים
נאום השפנים והחזירים או נאום השפנים הוא כינויו של נאום שנשא הרב אלעזר מנחם שך, מנהיג החרדים הליטאים בא' בניסן התש"ן - 26 במרץ 1990 בכנס תנועת דגל התורה בהיכל יד אליהו בתל אביב. בנאום זה הביע הרב שך את ביקורתו על המערך והקיבוצים, "מגדלי השפנים והחזירים" בלשונו. השאלה הנוקבת ששאל על איש השמאל החילוני הייתה "במה הוא יהודי?".
העניין הרב שעורר הנאום, ששודר ברובו בשידור חי ברדיו, נבע מהעובדה שנישא בעיצומו של משבר "התרגיל המסריח", כאשר לא היה ברור האם מפלגת ש"ס תצטרף לממשלה בראשות שמעון פרס. המשמעות הפוליטית של הנאום התבררה יותר מאוחר, כאשר ש"ס סירבה להצטרף לממשלה בראשות פרס, ובמקום זאת קמה ממשלה צרה בראשות יצחק שמיר.
הרב שך
שבוע וחצי לפני הנאום הגיעה מפלגת ש"ס להסכם עם שמעון פרס על הפלת ממשלת האחדות של שמיר. הרב עובדיה יוסף אישר את המהלך, אולם לש"ס היה אז מנהיג רוחני נוסף - הרב שך. עמדתו, ששללה חיבור עם השמאל, הייתה ידועה, אולם לא היה ברור עד כמה הוא יתערב בענייני ש"ס, והאם יאפשר לחברי הכנסת של ש"ס, שנדרשו לצורך השגת קואליציה של 61 חברי כנסת, להצטרף לממשלתו של פרס. פרס קיווה שעמדתו של הרב שך, שתמכה בהחזרת שטחים, תטה את הכף ותאפשר לש"ס, ואולי אף לדגל התורה, להצטרף לקואליציה שלו.
צוותי תקשורת מישראל ומרחבי העולם הצטופפו בהיכל הספורט ביד אליהו, מקום הכינוס המפלגתי שתוכנן זמן רב לפני המשבר הקואליציוני, כדי לשמוע את מוצא פיו של הרב שך. הכניסה הותרה לעיתונאים גברים בלבד, מה שעורר את חמתן של עיתונאיות. פאר לי שחר מעיתון "על המשמר" אפילו התחפשה לגבר, אך נתפסה. פובליציסטים הביעו תרעומת על כך שהמדינה מצטיירת כ"חומייניסטית" ו"בשליטת אייתולות". הנאום הועבר בשידור חי בתקשורת הישראלית, לאור החשיבות הפוליטית שציפו שתהיה לו.
הנאום
בנאום עצמו לא דיבר הרב שך ישירות על המצב הפוליטי והעדיף להתמקד במסר רוחני, אך מסר חריף ונוקב. אבישי בן חיים, עיתונאי המדווח על העולם החרדי, תיאר אותו כ"טקסט הפומבי הכי פשוט ואולי לכן הכי עמוק, הכי אותנטי, והכי נוגע בשורש המחלוקת של החרדים מול הזהות היהודית החילונית האלטרנטיבית".
הרב שך תקף את הסברה שהציונות והכוח הביטחוני הם שמבטיחים את עתיד העם:
אלפיים שנה אנחנו לבד בידיים ריקות, אין לנו נשק. איך אפשר לעמוד? ואנחנו ניצחנו - אנחנו עומדים וקיימים. מה הסוד בזה?... המופת היא: אני יהודי ואני חזק יותר מהם. יהרגו אותי, אבל בניי יישארו בחיים. אני לא ניתקתי מורשת אבותיי... אני אלך בדרך האבא, בדרך הסבא ובדרך הסבתא... אני אלמד את חוכמתי שלי, את הקולטורא (התרבות) שלי.
ובאוזני היהודי החילוני קרא:
אתה גם יהודי, אתה נימול, אבל אתה יודע את הקולטורא (התרבות) שלך? מה הקולטורא שלך? אנגלית? זה הקולטורא שלך?... אתה פותח את החומש אתה יודע פירוש המילות?
מכאן עבר להתקפה על הקיבוצים ועל השמאל:
אם יש קיבוצים שלא יודעים מה זה יום כיפור, לא יודעים מה זה שבת ולא יודעים מה זה מקווה. מגדלים שפנים וחזירים. יש להם קשר עם האבא שלהם?... מערך? מערך זה דבר קדוש? הם ניתקו את עצמם מכל העבר שלנו ומבקשים תורה חדשה. אם אין שבת ואין יום כיפור, אז במה הוא יהודי?
בסיום אמר:
יש כאלה שיאמרו שהדברים שאני אומר הם דברים של פאנאטיקער (קיצוני, "פאנט"), דברים אלטע זאכן (דברים ישנים, שעבר זמנם). אבל התורה הקדושה אומרת: 'כי היא חוכמתכם ובינתכם לעיני העמים' ומעידה שהתורה היא חוכמת היהודים בעיני האומות.
התגובה לנאום
התקשורת התאכזבה מתוכן הנאום, אשר לא נתן תשובה חד-משמעית לנושא הפוליטי שעמד על הפרק. היו בשמאל שניסו להיאחז בעובדה שהרב שך לא שלל במפורש את ההצטרפות לממשלת מערך. אולם משמעות הנאום התבררה לאחר מספר ימים: הרב שך כפה את רצונו על הרב עובדיה יוסף, ש"ס סירבה להצטרף לממשלת פרס, וסיכוייו של פרס להקים ממשלה בראשותו קטנו ביותר.
בקיבוצים עוררה המתקפה של הרב שך זעם. גינו אותה דמויות מחוגי שמאל, אך גם אנשי ימין כמו אריאל שרון ורפאל איתן השמיעו דברים בזכות אנשי הקיבוץ. דווקא שמעון פרס, הנפגע העיקרי מהנאום, העדיף שלא לתקוף את הרב שך, אלא לציין את התפעלותו מעוצמתו הרוחנית. עיתון החרדים הליטאים, "יתד נאמן", קרא לאנשי הקיבוץ להתמודד עם טענותיו של הרב שך לגופן.
למרכיב הרוחני בנאומו של הרב שך הייתה השפעה מועטה. לא התפתח דיאלוג של ממש בין אנשי הקיבוצים והשמאל לבין החרדים, ושני הציבורים נותרו בריחוקם. על האופן שבו קיוו החרדים שיחדרו דבריו של הרב שך לליבות הציבור החילוני שאליו פנה, מעידה אנקדוטה שפורסמה בעיתון הליטאים "יתד נאמן" (בערב פסח תשס"ה) על חוזר בתשובה צעיר, שלפי הנכתב חזר בתשובה בעקבות חריפות נאום זה, וביקש לקבל מאוחר יותר ברכה מהרב שך:
"...לא נתנו לו להיכנס, ביקש ביקש ולא נענה. אולם לא החתן הנרגש יוותר על ברכתו של מרן, והוא שולף את הנשק האחרון שיש לו: 'אמרו למרן שאני כאן בגלל נאום השפנים והחזירים', אך יצאו הדברים מפיו ודלתות הבית נפתחו. החתן הוכנס אחר כבוד לחדרו של מרן, ובני הבית הנרגשים כיתרו אותו בכבוד מלכים. לאוזנו של מרן ראש הישיבה לחשו שהלה הגיע לאן שהגיע בגלל נאום השפנים והחזירים. למותר לציין את ההתרגשות הגדולה שאחזה בכולם. באותו מעמד, שעות ספורות לפני חופתו, סיפר החתן כי הנאום שבר אותו. הוא היה שדרן בגלי צה"ל, שמאלי מובהק שהבין היטב היטב למה התכוון מרן בדבריו. 'מי שכעס, כעס כיוון שהדברים היו נכונים כמות שהם, בלי לנסות לטייח', הוא אמר, 'אבל אני שמעתי, קיבלתי שוק, והנה אני כאן'".
(עד כאן מבוסס על הנכתב ב"ויקיפדיה")
-----------------------------
מי מיא מיאו מעכברה
(ויועיל לסילוק אפילו צל העכבר
וכידוע ליודעי סוד
החתול והעכבר)