התלמוד אומר (מסכת מגילה דף טז ע"א) "אמר ליה ( =המן למרדכי) סק ( =עלה על הסוס) ורכב אמר ליה ( =מרדכי להמן) לא יכילנא דכחישא חילאי מימי תעניתא ( =אינני יכול שכוחי חלש מימי התענית) גחין וסליק ( =התכופף המן ועלה עליו מרדכי). כי סליק בעט ביה ( =כשעלה מרדכי בעט בהמן!). אמר ליה ( =המן למרדכי) לא כתיב לכו {משלי כ"ד} "בנפל אויבך אל תשמח?!" אמר ליה ( =מרדכי להמן) הני מילי בישראל ( =דברים אלו הם לגבי היהודים, אם אויבך היהודי נופל אל תשמח) אבל בדידכו ( =אבל לגביכם הגויים הרשעים) כתיב {דברים ל"ג} "ואתה על במותימו תדרוך".לכן כל מדרש החולק על התלמוד התלמוד מנצח. וכבר הסביר זאת רב האי גאון (האשכול, ח"א ירושלים תרצ"ה, עמ' 158) "הגדה ומדרש הכתובין בתלמוד... מחוור ממה שלא נקבע בו. ואעפ"כ... אם לא יכוונו... אין לסמוך עליהם כי כללינו: אין סומכין על האגדה..."
לכן אל תביא הוכחות מילק"ש כי הוא נחות לעומת הגמרא. יתר על כן הילק"ש אומר גם דברים אחרים (שמות פרק טו המשך סימן רמא): "בשעה שהיו ישראל חונים על הים באו מלאכי השרת לקלס להקב"ה ולא הניחן שנאמר "ולא קרב זה אל זה" ואומר "וקרא זה אל זה".
למי היו דומין למלך שנשבה לו בנו, לבש נקמה באויביו והלך והביא אותו ובאו הבריות לומר לו הימנון אמר להם לשאני פודה את בני אתם מקלסין אותי כך ישראל היו נתונין בצרה בים באו מלאכי השרת לקלס להקב"ה נזף בהם אמר להם הקב"ה בני נתונין בצרה ואתם מקלסין אותי?!...
כיון שעלו ישראל מן הים באו ישראל ומלאכי השרת לומר שירה אמר הקב"ה למלאכי השרת הניחו ישראל תחלה שנאמר אז ישיר משה.
נמצאו הנשים ומלאכי השרת עומדים מי יקלס תחלה?... אמר רבי לוי השמים ( =לשון שבועה)... הנשים קלסו תחלה...
התחילו מלאכי השרת להתרעם אמרו: לא דיינו שקדמו לנו האנשים אלא אף הנשים?
אמר להם הקב"ה חייכם כן!.. אחרי שקלסתי אני וחברים שלי, אחר כך אמרו מלאכי השרת "ברוך כבוד ה' ממקומו...".