"אמר רבי אלעזר: אדם הראשון מן הארץ עד לרקיע, שנאמר: (דברים ד, לב) לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ [וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם. ברש"י], וכיון שסרח - הניח הקדוש ברוך הוא ידיו עליו ומיעטו, שנאמר: (תהלים קלט, ה) אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה. אמר רב יהודה אמר רב: אדם הראשון - מסוף העולם ועד סופו היה, שנאמר: לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם. כיון שסרח - הניח הקדוש ברוך הוא ידו עליו ומיעטו, שנאמר: וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה. - אי הכי קשו קראי אהדדי! - אידי ואידי חד שיעורא הוא".

תירצה הגמרא את הפסוקים, אך למה רבי אלעזר ורב יהודה אמר רב בחרו כל אחד מהם מילים אחרות שבפסוק, ותיאור שונה עבור מידתו של אדם הראשון?