בתוס' רעק"א הקשה בשם הפר"ח על מה שהשביעו את הכה"ג ביו"כ שאינו צדוקי, (ששמים את הקטורת על המחתה מחוץ לקודש הקודשים) שהרי לא תועיל השבועה, כי אם הוא צדוקי אי"ז שבועת שוא, כי הרי הוא כנשבע לבטל את המצווה.ענה על כך החזו"א בסי' קכו (בהערות על מסכת יומא דף יח):
"ואמנם החוטא אינו בעל דעה, אלא הטעת היצר, ואע"ג שנחשדו להמשך אחר תאוות ההמראה, מ"מ לא נחשדו לעבור על השבועה, ובמה דלא נחשדו עדיין האמת שופטן ושולט עליהן".
דבריו אינם מובנים לי כלל ועיקר, שבשלמא זה שנהפך לצדוקי, ודאי שזה מחמת תאוות ההמראה. אך מי שהוא צדוקי בבחינת תינוק שנשבה. וכי הוא צדוקי מחמת תאוות ההמראה? הרי הוא באמת סובר באמת ובתמים, שדרכם של הצדוקים היא הנכונה.
אשמח אם מישהו יענה לי.
גירסת הדפסה
שלח לחבר
סגן המנהל
מפקח
צל"ש
