מסתבר מאוד שר' אלחנן לא סבר אחרת מרבו ולא שינה מדבריו.

ב"ה יום יג' לחדש ניסן תרפ"ד

אל כבוד הרבנים הגאונים המפורסמים וכו' במשרד הרבנים בירושלים שליט"א

אחד"ש כתר"ה בהדרת הכבוד

מה מאד שמחתי לקראת הבשורה הטובה שנתבשרתי זה לא מכבר כי בע"ה נתקיים השלום בין יראי אלקים בארצה"ק אחרי שבאו שני הצדדים לקו המשוה וקבלו עליהם לכל הפחות לחדול מלשלוח ריב ומדנים איש על רעהו בלשון ובכתב ע"י השתדלות האדמו"רים מגור וסאקאלאוו שליט"א שהתענינו בזה אך מה נכפלה דאגתי וצערי בראותי כי אחרי כל אלה השטן עדיין מרקד עוד ביתר תוקף ושאת בראותי את עיתונכם "קול יעקב" גליון כ"ה יום חמישי י"ז אדר שנה זו אשר מלא חירופים וגידופים בנאצות גדולות לאנשים גדולים בתורה ויראה והלצות בגימטריאות אשר תגעל נפש כל שומע ולולא שראיתיו בעיני לא האמנתי מעולם על זאת שימצאו דברים כאלו בעיתון אשר קול החרדים מדבר מתוכו ומה גם בהיות אשר לפי הנראה הצד השני עומד בדיבורו בכגון זאת שלא לכתוב ולהדפיס דברי גידופים וגם לו אם לא באתם לידי פסק דין וגמר בסכסוך שלכם אך איפה בזה הותרה הרצועה להוסיף אש על המדורה עוד עד אשר תבערו בכל הגולה כשלהבת, אנא חוסו עליכם ועלינו כלל ישראל כולנו. על מה חרבה עירנו ושמם בית מקדשנו על שנאת חנם שהיתה בנו ואם זאת היתה הסיבה שהחריבה את ביתינו בודאי היא היא המעכבת לביאת משיח צדקנו וברור לי שאם ח"ו תלהט אש המחלוקת יותר ויותר ותוכל לעכב ביאת משיח צדקנו ולמה לכם להיות מעכבי הגאולה ח"ו ע"כ בקשתי שטוחה אליכם ידידי רוב שיחי וצערי לא אוכל להגיד לכם אשר אני סובל מזה מנעו עצמכם מגי-הנם הזה אשר תבער עד לשמים ושימו לביכם לדברי לכה"פ בזאת שלא להוציא ריב ומצה בדפוס לכל העולם למען לא יחולל שמו ית' בין העמים וידוע מאמרם ז"ל שאין מקיפין בחילול השם והיה זה שכרכם בזה ובבא בבלימת פיכם בעת מריבה כמאמרם ז"ל על מי העולם קיים על מי שבולם את פיו בשעת מריבה והיה כאשר אם לא תחושו לדברי זכרו נא אחי כי יש לאל ידינו בעוד איזה דברים אחרים אשר תתחרטו לבסוף ואז לא אוכל לעזור לכם אך דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום ולתשובתם הנכבדה אחכה והיה זה שלום על ישראל.

ידידכם אוהבכם ונצח דורש טובתכם וטובת כלל ישראל

הקטן ישראל מאיר הכהן.