אלא שכתב הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה ב, ב: "ויושב ומלמדן כל היום כולו ומקצת מן הלילה כדי לחנכן ללמוד ביום ובלילה". דבריו הם ממדרש שמות רבה פרשת כי תשא פרשה מז: "התקינו חכמים שיהיו המשנין יושבין בבקר ובערב, לקיים מה שנאמר (יהושע א, ח) לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה וגו' [מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה]". והיות שצריך לטבול טרם שקיעה כדי לאכול בתרומה אחר הערב שמש, לא היתה ברירה אלא להוציאו מבית הספר בעוד רוב חבריו שוקדין עדין על תלמודם.