עושה השלום

ספון באוהלה של תורה ונאמן, אם כי עצמאית לחלוטין, לגישה של התנזרות משותפות במדינה ומוסדותיה, מועטות וספורות היו הכרעותיו של מרן הגר"ש וואזנר זצוק"ל בנושאים העומדים על סדר היום הציבורי-פוליטי בארץ הקודש. כל כך ספורות היו עד שאפילו אישים שהם אנציקלופדיה פוליטית מהלכת כמו חברי הכנסת הרב מאיר פרוש והרב מנחם אליעזר מוזס זקוקים לסריקת מוח מאומצת של מספר דקות כדי להיזכר בשביבים של מעורבות שכזאת.

...

אבל ככל שחלפו השנים, וגדולי ישראל הנושאים בעול ההנהגה מסתלקים זה בזה לגנזי מרומים, החלה היציאה האיטית והזהירה ממסגרת האי התערבות שקיבל מרן זצ"ל על עצמו. על שתיים מהן, בהן היה נוכח כותב השורות מתוקף שיטוטו במסדרונות הפוליטיים, יסופר בשורות הבאות.

היה זה בשלהי חורף תשס"ט. חודשים ספורים לאחר הקמת קואליציית הזהב של נתניהו והחרדים. הצל היחיד שהעיב על האידיליה היה הדרישה הבג"צית לדון מחדש במסגרת פטור הגיוס של בני הישיבות. היה זה עוד קודם לפסיקתה של הנשיאה בייניש שפסלה את החוק מכול וכול, אבל העננים כבר התקדרו באופק. מי שמונה אז לטפל בנושא היה ח"כ יוסי כץ, שעמד בראש ועדה מיוחדת לדיון בהמשך תחולת החוק. הדיון האחרון למושב החורף נקבע ליום שנכפל בו כי טוב והמוזמן המרכזי לדיון היה יו"ר ועד הישיבות דאז, הרב אשר טננבוים ז"ל.

הכול ציפו לראות מה יביא איתו האיש שתחת ידו וחתימתו עברו מאות אלפי דיחויים של בני ישיבות שתורתם אומנותם. אבל זה העדיף שלא להופיע, כשעוזרו שהתייצב לפגישה הציג מכתב האוסר על מרשו להגיע. על המכתב היו חתומים מרנן הגר"ש וואזנר, הגרמ"ש שפירא, הגרמ"י לפקוביץ, ויבדל"ח הגר"ש אויערבך. במכתבם של גדולי התורה נאמר: "באנו בשורות אלו להורות לפניו בעניין שהובא לפנינו כי מעלתו נקרא להופיע בפני ועדה הדנה בעניין בני הישיבות והרינו בדעה אחת לבל יופיע שם כלל וכלל".

בהמשך הדברים נאמר כי אסור לשנות כלל ועיקר ממה שהיה נהוג בארץ משנת תש"ט: "וכל הנוגע או משנה בנהוג מאז הרי זה כנוגע בבבת עינו ובעצם קיומנו וכבר גילינו כמה פעמים את דעתנו שפעולתם של הרוצים לשנות מעמידה בסכנה איומה את כל הישוב היהודי בארץ ישראל".

לאחר מספר דברי תורה במעשה חזקיהו המלך ומעלת לימוד התורה בטהרה, כופלים החותמים את ההוראה שלא להשתתף כלל ועיקר בדיונים שמטרתם לשנות ממה שהיה נהוג "כי אין נושא בני הישיבות ענין לדון בו כלל וכבר הורו זקני וחכמי ישראל כי באם ישנו שינוי כלשהו בצורת עולם התורה, הסדרי הדיחוי מצבא או ימציאו שירות אזרחי כלשהו, הרי זה בנפשנו רחמנא ליצלן. וכיון שרוצים לשנות וגם מביעים דעות בסדרי הישיבות ובודאי כל מגמתם להגיע אל הלומדים עצמם, כפי שאומרים וכותבים בכמה מקומות, רק פותחים בפה רך וסופו ידוע ה' ירחם".