''זה עבר'', כך יענקל'ה בקול נכאים, ''50 נגד 36, בני דודנו ה'מחבלים' האותנטיים מהרשימה הערבית המשותפת לא נחלצו ביום פקודה להצביע בעד הגיוס ונגד החוק, והמיטו כליה על עולם התורה, חורבן'', המשיך לייבב.

כן, זה קצת תלוש לומר את זה, אבל ביום בו היהדות החרדית כולה חוגגת ובצדק את אחד הנצחונות הפוליטיים המפוארים בתולדותיה במדינה הזו, בתקווה זהירה שגם בג''ץ לא יוכל לפסול את החוק הנוכחי, המסדיר לראשונה ואולי לתמיד את מעמדם החוקי של בני הישיבות, עסוקה קבוצה זעירה ושולית של פלגנים ובעלי מחלוקת, נטולי דעת וקיצוניים מטורפים בהתססה נגד גדולי ישראל, באצטלא של דאגה לעולם התורה.

אין להם מושג מה הם רוצים, אין להם שמץ של הצעה נגדית או חלופית, אין שום סיכוי שהם יצליחו להסביר מה הבעיה או מה היה ניתן לעשות. הם גם יודעים בוודאות מוחלטת שגדולי ישראל בעבר וגם היום היו סומכים עיניהם על מעשי הנציגות החרדית בנושא רגיש זה ועל התוצאה האידיאלית, אז מה בכל זאת מניע אותם?

הפסיכופטים של לפיד
בספרו, החידה השישית, כתב יאיר לפיד את הטקסט הבא: ''בכל חברה אנושית יש פסיכופטים רדומים. הם חיים בדיוק כמו השכנים שלך... עד שמשהו קורה והם נדלקים''.

קשה להניח שלפיד הסתמך על הפסיכופטים של החברה החרדית שיעמדו לצידו ביום פקודה, למרות שזה בדיוק מה שקרה, התקווה האפלה של אותו 'פלג' סהרורי הייתה שלפיד ינצח את החרדים בסיבוב הנוכחי, ואו אז, ''עולם התורה יינצל'', שהרי חוק הגיוס המתוקן לא יעבור, ומשכך יישאר על כנו חוק לפיד, שכבר בעוד שנה יהפוך אלפי בחורי ישיבות לעבריינים פליליים, והרי לזה הם ייחלו... קשה להם הבדידות בכלא 6.

יצא לי להתדיין לאחרונה עם ידיד נעורים בר דעת, המשתייך לאותה כת, אחרי סינון כל הסיסמאות הנבובות על חורבן הדת, עברנו אחד לאחד על סעיפי החוק והתיקונים, ושאלתי אותו 'הכצעקתה?' הרי זה החוק שקיווינו שיתקבל כל השנים, שמסיר את חרב הגיוס מעל כל מי שחשקה נפשו בתורה.

''אבל הם גנבו לנו את היתד...'' אמר, ושם זה נגמר...