1. האם יש חובה שאדם יעשה לו רב שהוא הולך אחריו בכל ההלכות בין לחומרא בין לקולא?
או שמא מותר לו להחליט שהוא הולך אחרי רוב רבני הדור בכל ענין, בדאורייתא לחומרא בדרבנן לקולא וכו'.

2. אם תלמיד עיין בסוגיא עד כדי כך שאין לא ספק מה ההלכה האם יכול לנהוג כמו המסקנה שלו בלי לשאול רב? והאם יכול לנהוג כמו השו''ע בלי לשאול רב/לעיין בסוגיא?

3. אם הרב פוסק לקולא האם מותר לתלמידו להחמיר בפרהסיא/בצנעא? איך רבי זירא עלה לארץ בניגוד לדעת רבו?

4. האם מותר להורות הלכה בבית כנסת שאין לו רב? האם בית כנסת כזה מחוייב ללכת אחרי השו''ע בכל דבר?

אם אפשר בבקשה מקורות/הוכחות- אני צריך את זה כדי להוכיח לכמה אנשים. סליחה על הטירחא.

חג שמח

תשובה:

לכ' י' תלמידנו היקר הי''ו
שלום וברכה,

1. הרב איננו מוצר ש'עושים אותו'. כל הרעיון של 'עשה לך רב' כפי שהוא מוצג היום, הינו עם-הארצות נוראית של הציונות הדתית שלנו. ביטוי זה שב'אבות' נאמר רק לתלמידי חכמים, לא לסתם יהודים!! לאדם יש רב שלימדו תורה, והוא רבו (ראה ב''מ לג). ולא התלמיד עושה את רבו אלא הרב עושה את תלמידו! אין ברצוני לתת מקורות, כי אם דברים רציניים וכבדים כאלו מסוגלים לזכות למקורות בתשובה באינטרנט, זה יהיה לעג לתורה!! ובכל זאת בנקודה הזו אומר בכל זאת מעט: רק עם הארץ חושב שמסכת אבות פונה לכל יהודי, כי רק עם הארץ או בור מסוגל לחשוב ש'והעמידו תלמידים הרבה' יכולה לפנות לכל אדם!! רק זה חסר שכל בחור ישיבה או כל אברך (שהוא פעמים רבות אב בשנים ורך בחכמה) ילך להעמיד תלמידים הרבה! ועל זה ראה נא בפירוש הרמב''ם.

וחייב התלמיד לעשות כפסיקת רבו עד שרבו יקבע שהוא ראוי לפסוק הלכה. ואין לו שום היתר ללכת אחרי ת''ח אלו או אחרים כמה שמכובדים יהיו עד שהוא בעצמו יהיה ראוי לפסוק הלכה (כל זה מפורט היטב בשו''ע יו''ד סי' רמב והלאה).

2. התשובה הקודמת מספיקה גם לשאלתך השנייה. אין תלמיד ראוי לפסוק עד שרבו יסמוך אותו לכך. מניין התלמיד יכול להיות בטוח שהוא הבין נכונה סוגיא בלי ביקורת?! אם תלמיד יפסוק הלכה עפ''י איזה שהוא מקור בלי סמכות, הוא הנקרא מורה הוראה בפני רבו ח''ו, ואנו יודעים עד כמה הדבר חמור. אמור נא לאותם חסרי דעת שיראו לי סטודנט שיוכל לקבוע אמת מדעית ללא ביקורת?! אז איך תורה שהיא לאין ערוך יותר גשיה מסתם מדע יוכל צעיר לעמוד עליה בלי ביקורת ומעקב של מומחה?! ואתה יודע שלימדתי באוניברסיטאות מספיק שנים כדי להעיד.

3. פעם נוספת, שאלתך אינה מתחילה. לקולא או לחומרא על התלמיד לעשות כדברי רבו, עד שיהיה ראוי להתמנות לפוסק. וזה בדיוק המקרה של רבי זירא. כשהוא עלה הוא היה כבר גדול בישראל. הוכחה מעט זמן לאחר עלייתו הוא יתמנה ראש הסנהדרין!

4. בבית כנסת שאין רב, מותר ללמד הלכה עפ''י הדברים המקובלים באומה, כגון שו''ע, אבל בבחינת 'במקום שאין איש וגו' ', והכל מתוך ענווה שאין הוא עדיין ראוי לכך, אלא שהוא עושה זאת כדי למנוע הצבור מביטול תורה וגם כדי לזכות אותו. ואסור לו ללמד דבר שאיננו על פי השו''ע לפני שישאל רבו איך לנהוג במצבים רגישים כאלה.

כל מי שיאמר לך אחרת מכל מה שכתבי לעיל, חותם תעודה של אדם שלא שימש ת''ח מעולם, ולא משום שאני הוא המדבר, אלא משום שאמרתי דברים המקובלים על כל גדולי ישראל. התורה איננה אוסף של סיסמאות פשוטות שזורקים באוויר כך, היא דורשת עיון, שימוש ת''ח זקנים שמהם אנו למדים תבונה ('מזקנים אתבונן'), ואינה יכולה לצאת מ'רבלאכ''ים' ולא מ-DVD של בר אילן ולא מאוצר החכמה וכדו'.

ושוב אני מדגיש שאין מקום למקורות תורה בביוב הטוקבקיסטי הקרוי אינטרנט. זה ראוי ומתאים ל'תורתם' של שואפי פירסום מלאי גאווה של פסידו-חוכמתם. אמור נא למי שזקוק לכך, שעל כל נושא שהזכרת אני מוכן לכתוב עבורו מאמר מפורט, אבל לא באינטרנט, ותוכל להביא לו כתוב בבוא העת, אך בתנאי שיתחייב לקרא אותו בעיון בלי דעה קדומה.