כנגד ארבעה בנים דיברה תורה. הם נמצאים בכל מקום, לא רק בהגדה.

ליקטנו עבורכם את ארבעת הבנים כשהם לבושים בשחור לבן, תחת אותה כיפת שמים, ובחסות אותה ישיבה.

זיהיתם את עצמכם? היתממו. לא זיהיתם? החכימו. זיהיתם ואתם עושים עצמיכם כמופתעים? – יש לכם שתי קטגוריות מתאימות.

קראו ותחי נפשיכם.

החכם:

הוא יודע הכל, הוא בקיא בכל ענייני חצרות האדמו''רים למיניהם. הוא יודע מי עשוי לרשת את מי, ובאיזו חסידות כבר נתן הרב'ה לבנו את המושכות. הוא יודע, לפעמים טוב יותר מהמשב''קים עצמם, מהו סדר יומו של כל רבי ואדמו''ר, מיהו הצדיק שמתפלל במניין ליחידי סגולה בביתו, ומי נותן לכל דיכפין לחזות בזיו פניו הקדושות בעבודת התפילה.

הוא צופה קבוע בכל מגזין ומגזין שיוצא או שיצא, המביא צילומים בלעדיים מ''טקס שאיבת המים שלנו'' של החצרות למיניהם. הוא כבר חזה כמה פעמים ברב'ה פלוני ובמנהיג אלמוני מברך בדבקות את ברכת האילנות, ומקיים בהידור את אמירת התשליך.

במוחו אצורים בידע רב ומקיף, כל שמותם של מדליקי המדורות בל''ג בעומר אצל רשב''י לפי סדר עולה. הוא השתתף בגופו, בעשרות חתונות של יורשים, ואין שמחת בית השואבה שהוא מפספס. הוא חכם.

הוא יודע בדיוק, מי הם חברי מועצת גדולי התורה. מי נוסף לאחרונה, מי שייך לוותיקים ומי שם בעל כורחו. הוא יודע איזו ישיבה שייכת לאיזה פלג, ומיהו ראש הישיבה שמביע עמדה ניטרלית לאורך השנים.

הוא מכיר את יעקב אשר. הוא ראה כמה פעמים את יעקב ריבלין. והוא יודע בדיוק מה מספר הטלפון של העוזר של מקלב.

הוא יודע כמה עולה צלחת טשולנ'ט ברחוב רש''י, ומהם סדרי העדיפויות לפי הטעמים של כל בוחש קדרה. הוא הצטלם לפחות פעמיים ליד 'גדול', והצטרף לפחות פעם אחת לריקוד במעגל של הפראקים.

הוא חכם.

הרשע:

הוא החבר הטוב ביותר של דני מהקיוסק. הוא מקיים בהידור נמרץ את ההלכה כי טוב לקבוע את לימודו במקום תפילתו, הוא מצרף לשם גם את מיטתו.

הוא מכיר את נוחע'ם ואת ר' שולם, גם את עקיבא הוא מכיר. הוא יודע מה זה 'טקס מדליקי המשואות'. הוא יודע מי בועט הכי טוב ברגל שמאל, והוא בקיא בשמות בשפה הספרדית.

הוא לא חכם.

התם:

הוא יודע באיזו ישיבה הוא לומד. הוא יודע מי הראש ישיבה. גם מי המשגיח. אבל אין לו מושג כמה בחורים הם בוועד, וזה לא באמת אכפת לו.

הוא מכיר את החברותא שלו, עדיין לא בשם, אבל בפנים בטוח. הוא ראה את השעה שלוש וחצי בשעון של בית המדרש. גם את השעה תשע. הוא יודע מתי זו שבת שלישית גם באזור חומש ויקרא. הוא קורא שתיים מקרא ואחד תרגום.

הוא יודע באיזה סימן מסתיים משנה ברורה חלק א', גם חלק ב'. הוא יודע מיהו הכסף משנה ומיהו הבית יוסף, הוא מכיר גם את מרן המחבר. הוא לא השתתף אף פעם בחתונה של מישהו מוועד מעליו.

הוא יודע מיהו הגבאי של הישיבה, גם בימי שני וחמישי. יש לו מחברת. כתוב בה דברים. הוא כתב אותם. הוא יודע מה זה 'פסיק רישא'.

הוא תם, יושב אהלים.

שאינו יודע לשאול:

הוא זוכר שהוא מגיש דיחוי לצבא. הוא לא זוכר מי חתום לו על הדיחוי. הוא יודע שהגמרא בארמית, אבל הוא לא מכיר את השפה. הוא יודע שהמשנה באה לפני הגמרא, אבל הוא לא באמת מבין למה היא מעתיקה מהשולחן ערוך.

הוא עדיין לא מבין מה ההבדל בין 'חבורה' לשיעור. הוא חייב להשתתף באחת מהן לפחות, בשביל להבין. הוא יודע איך קוראים לטבח בישיבה, אבל לא מבין למה הוא לא עונה לו.

הוא רוצה לשאול – אבל הוא אינו יודע לשאול.

• מנחם מן הוא סופר ופובליציסט חרדי: [email protected]