מחלוקת זו נמצאת גם במסכת בבא בתרא דף קו ע''ב:
''איתמר: שני אחין שחלקו, ובא להן אח ממדינת הים -
רב אמר: בטלה מחלוקת,
ושמואל אמר: מקמצין''.
והסיקו שם במסכת בבא בתרא דף קז ע''א:
''והלכתא: בטלה מחלוקת''.

''מחלוקת משולשת כזו, עם אותם החולקים, קיימת גם במסכת בבא בתרא דף סב ע''ב:
מצר לו מצר ראשון ומצר שני ומצר שלישי, ומצר רביעי לא מצר לו -
אמר רב: קנה הכל חוץ ממצר רביעי;
ושמואל אמר: אפילו מצר רביעי;
ורב אסי אמר: לא קנה אלא תלם אחד על פני כולה...
אמר רבא, הלכתא: קנה הכל חוץ ממצר רביעי''.

וצריך ביאור למה פסקו כרב ולא כשמואל, הרי נמצא רבות בגאונים ובפוסקים: ''קיימא לן הלכה כשמואל בדיני''?

אלא שאמרו במסכת בבא קמא דף פ ע''א:
''רב ושמואל ורב אסי איקלעו לבי שבוע הבן, ואמרי לה לבי ישוע הבן, רב לא עייל קמיה דשמואל, שמואל לא עייל קמיה דרב אסי, רב אסי לא עייל קמיה דרב. אמרי: מאן נתרח? נתרח שמואל וניתי רב ורב אסי. ונתרח רב או רב אסי! רב, מילתא בעלמא הוא דעבד ליה לשמואל, משום ההוא מעשה דלטייה אדבריה רב עליה''.
וכן במסכת מגילה דף כב ע''א:
''שמואל נמי מיכף הוה כייף ליה לרב, ורב הוא דעבד ליה כבוד''.
אם כן, הדין שהלכה כשמואל בדיני אפילו נגד רב נובבע בין השאר משום הכבוד שנהג רב בשמואל, שכן באמת רב גדול היה משמואל.
ומהמעשה בבבא קמא משמע שכשהיו רק רב ושמואל היה שמואל נכנס לפני רב. אלא שכיון שהיה גם רב אסי נתברר שרב גדול משמואל.
לכן במחלוקות דלעיל הלכה כרב, שכיון שגם רב אסי במחלוקת ושמואל היה מכיר בגדולתו, ניכר היה שרב גדול גם משמואל.