מסכת בבא קמא דף יז ע''ב''אמר ליה רבינא לרבא: היינו רגל היינו בהמה?
- אמר ליה: תנא אבות וקתני תולדות.
- אלא מעתה, סיפא דקתני: השן מועדת, הבהמה מועדת, מאי אבות ומאי תולדות איכא?
- הוה קמהדר ליה בבדיחותא, ואמר ליה: אנא שנאי חדא ואת שני חדא.
וטעמא מאי? אמר רב אשי: תנא שן דחיה וקתני שן דבהמה''.
וכי מילתא דבדיחותא היא זו כאשר הרב מדרבן את תלמידיו שימשיכו בדרכו לחדש תירוצים בישוב המשנה?
אלא שבדיחותא היא פתיחותא שכן אות ב' מתחלפת באות פ' ואות ד' מתחלפת באות ת', וכמבואר בקישור זה http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=7479 . ומילתא דבדיחותא היא בפתיחת השיעור, כאמור במסכתות שבת דף ל ע''ב; ופסחים דף קיז ע''א: ''דרבה, מקמי דפתח להו לרבנן אמר מילתא דבדיחותא, ובדחי רבנן. לסוף יתיב באימתא ופתח בשמעתא''. וכך אמר רבא לתלמידיו: אני פתחתי ואתם תסיימו.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
צל"ש
