שני חברי כנסת חרדים יצאו השבוע מלשכתו של עו''ד מירון בתל אביב, עד לפני שבועות ספורים הם היו אויבים מרים - אך כל זה נעלם

אבי בלום יום רביעי ט''ז סיון תשע''ו 07:45 22/06/2016

שני חברים מיהדות התורה עלו לרגל למירון והבינו רק אחרי שסיימו להשתטח, שהם זקוקים לתפילה ולרחמי שמיים. לא מדובר בח''כ מנחם לייזר מוזס - איש מירון במשך כל ימות השנה, ואפילו לא בח''כ ישראל אייכלר - שאוזניו כרויות לשוועת התקועים בפקקים, מל''ג בעומר ועד עתה.

שני החברים מיהדות התורה שחזרו לאחרונה לשתף פעולה הם יו''ר ועדת הכספים ח''כ משה גפני וסגן שר החינוך חכ''ל מאיר פרוש. גם המירון בפניו שטחו את תחינותיהם אינו מה שאתם חושבים. מדובר בעו''ד יצחק מירון, שמייעץ לחברי הכנסת החרדים בסוגיית הגיוס.

מהישיבה שהתקיימה לפני שבועיים בירושלים, יצאו החברים בתחושה שאת עגלת התחמושת הזאת אי אפשר לסחוב עם שני כוח סוס בלבד. ליצמן, שהוזמן למפגש, הודיע ברגע האחרון שנבצר ממנו לבוא מסיבות בריאותיות, ולפיכך נקבע מפגש התייעצות נוסף שהתקיים אתמול (שלישי) בלשכת שר הבריאות בכנסת. בסוגיה הרגישה הזאת, לא זעקות ''גזירת הגיוס'' של הפלג הירושלמי הן לב העניין, אלא התייצבות כתף אל כתף של הפל''ג (פרוש, ליצמן, גפני) בכנסת, והתמודדות משותפת מול עמדת הפרקליטות.

החברים מיהדות התורה (לש''סניקים נגיע בהמשך) לא מוטרדים רק בגלל דו''ח הצוות הבין-משרדי לעמידה ביעדי הגיוס, שפרטי פרטיו נחשפו כאן לפני כחודש.

צוות המנכ''לים בראשו עמד מנכ''ל משרד הביטחון היוצא דן הראל, המליץ כזכור, על נקיטת צעדים ממשיים לעידוד גיוס החרדים לצה''ל, החל משינוי מבחני התמיכות לכוללים ולישיבות, קטנות כגדולות, עבור להקמת ישיבות הסדר לחרדים והקצאת משאבים לעידוד הגיוס במגזר, וכלה בבילוש וחיפוש אחר בחורי ישיבות מתחזים, באמצעות שכירת חוקרים פרטיים, הצלבת נתונים ומעקב אינטרנטי.

בישיבה הראשונה עם עו''ד מירון התברר למשתתפים, כי דו''ח המנכ''לים שהוגש כהודעת עדכון לבג''ץ הוא רק הקדימון. המסמך המשפטי הסבוך יותר הוא כתב התשובה שהגישה המדינה לבג''ץ, בעתירת התנועה לאיכות השלטון, מפלגת יש עתיד והפורום לשוויון בנטל. אם סעיפי דו''ח המנכ''לים הם המתאבנים, אזי תשובת המדינה היא המנה העיקרית שכוללת טריפות ופיגולים. את המנה הזאת החלו הפרקליטים הרעבים לאכול בטרם דרכה כף רגלם של משגיחי הכשרות החרדים במסעדה. רק בשבוע שעבר למדנו ממקור רכילותי מהימן, שבענייני נימוסים והליכות כגון אלו, הגברת הראשונה בלשכת ראש הממשלה מקפידה על קלה כבחמורה.

''אם נתפסים לניסוח הלשוני ניתן לומר שהפרקליטות התעלמה בכתבי הטענות שהגישה לבג''ץ מכל ההישגים המשמעותיים שלנו בחוק הגיוס המתוקן'', מסכם אחד מחברי הכנסת שנכחו בפגישה, ''כל הדקדוקים והשינויים, פורשו בתגובת המדינה לחומרא ולעיתים בפרשנות מחמירה יותר מאשר בחוק הגיוס המקורי של לפיד''.

בלי לגייס מכם את מלוא המשאבים הקוגניטיביים ולהכביר בפרטים, קבלו שתי דוגמאות משקפות – בכותרות כלליות. האחת, נוגעת לתיקון 21 לחוק שמקבל טוויסט בעלילה בתשובת המדינה. על פי פרשנות הפרקליטות, שהפוכה בתכלית ממה שחברי הכנסת הבינו במהלך הדיונים הרבים בהם גובש החוק, הוגדר התיקון כהוראת שעה שלאחריה יתבטל כליל ההסדר וישוב לחול חוק שירות בטחון. אם נוסח כזה היה מוגש בתקופת לפיד הייתם חוזרים לשמוע את מחול החרבות ''סנקציות פליליות'' בכל התחנות.

החברים החרדים טוענים שעמדת היועמ''ש לשעבר יהודה וינשטיין הייתה, כי שאלת 'היום שאחרי' תקופת ההסתגלות תישאר עמומה. באה הפרקליטות בתשובתה והפכה על פניה את עמדת היועמ''ש בדימוס, שהיה נוח לשולחיו כמו איצ'ה מאיר הלפגוט העובר לפני התיבה בימים הנוראים. לא רק בלשכת ראש-הממשלה מתרפקים על תקופתו של היועץ המשפטי והמשפחתי לשעבר (בשתי תקופות שונות, כמובן). גם החברים החרדים מתחילים לגלות סימני געגוע.

דוגמה נוספת, מטרידה לא פחות, היא סוגיית היעדים, לה הוקדשו עשרות שעות של דיונים קדחתניים. בהינף קולמוס ובתקתוק מקלדת קבעה הפרקליטות בתשובתה לבג''ץ, כי היעדים יהפכו למכסות החל משנת 2020. בסעיף 8 לתשובתה מבהירה המדינה לבג''ץ כי ''בתקופת ההסתגלות השנייה (מ-1.7.2020 ועד ליום 30.6.2023) יעדי הגיוס הופכים למעשה ובקירוב, למכסה, הרלוונטית לא רק לרשויות – אלא גם לציבור החרדי''.

בתוך שדה המוקשים הזה, נתקעו חברי הכנסת החרדים ששואלים את עצמם האם וכיצד ניתן להיחלץ בלי להתפוצץ. אם ינסו לקעקע כעת את עמדת המדינה אחרי שכבר הוגשה לבג''ץ, החוק כולו עלול לקרוס על מנסחיו. אם ישמרו על שתיקה וימשיכו להתנהל כאילו כלום לא קרה, פתיל ההשהיה עלול להישרף עד תום בסוף תקופת ההסתגלות הראשונה. כשזה יקרה, גם ניתוח להארכת פתיל, סטייל ליברמן, לא יעזור.

הדילמה הזאת מועצמת שבעתיים כשבמשרד הביטחון יושב שר חדש שבלע אך בקושי את ההתחייבות לשמור על הסטטוס-קוו שהושג בתקופה בה ישב בחוץ כאופוזיציונר לוחם. לפי תזת ה'שב ואל תעשה', תפקיד הנציגות החרדית עוד מימי הגולה, היה לקנות זמן. אם יחליטו החברים להתעלם מפרשנות הפרקליטות ולהמשיך הלאה כאילו כלום לא קרה, השקט בגזרה יישמר ועד שיגיעו זמנים קשים, ירחם המרחם.