ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח אמש (ראשון) עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. על פי הודעת לשכת ראש הממשלה, בין השניים התקיימה ''שיחה מאד חמה''. ראש הממשלה הביע את רצונו לעבוד ביחד עם הנשיא טראמפ בחזון משותף לקידום שלום וביטחון באזור באופן שלא יהיו פערים בין ארצות הברית לישראל.
שני המנהיגים דנו בהסכם עם איראן, התהליך המדיני עם הפלסטינים ונושאים אחרים.
הנשיא טראמפ הזמין את ראש הממשלה נתניהו לבוא לוושינגטון ולפגוש אותו בחודש פברואר. ''מועד סופי לביקור ייקבע בימים הקרובים'' נמסר מלשכת ראש הממשלה.

בצל השבעת דונלד טראמפ כנשיאה ה-45 של ארה''ב וההפגנות כמו גם הצעדות ההמוניות נגדו, המוערכות עד כה בלמעלה מ-3 מיליון מפגינים שיצאו לרחובות בעשרות מדינות, כדי להביע את מחאתם נגד מדיניותו בנושאים שונים. מתייחס הבוקר (שעון ארה''ב) הנשיא החדש לראשונה לגל המתקפות.
בהודעה שפרסם, ציין הנשיא הנבחר כי לכשנוכח לקיומם של הצעדות וההפגנות ההמוניות נגדו, ''הייתי תחת הרושם שנערכו בחירות ממש הרגע''. ותהה, ''למה כל אותם אנשים שכעת מפגינים, לא יצאו להצביע?''
עוד ציין טראמפ, כי ''מחאות שלוות הן סימן ההיכר של הדמוקרטיה האמריקנית – גם אם אני עצמי לא תמיד מסכים, אני מכר בזכותם של אנשים להביע את דעותיהם''.
במקביל התגאה הנשיא הטרי בפרסום נתוני הרייטינג של ההשבעה: 31 מיליון בני אדם צפו בטקס, 11 מיליון יותר מאשר הכמות שצפתה בטקס לפני 4 שנים.
כזכור אמש פרסמה הילרי קלינטון הודעה בה היא מביעה תמיכה במיליוני האזרחים שיצאו לרחובות כדי להפגין נגד טראמפ והביעה בפניהם את הערכתה בגין מחאתם. ''תודה על כך שאתם מדברים וצועדים עבור הערכים שלנו. חשוב יותר מתמיד. אני באמת מאמינה שאנחנו תמיד חזקים יותר ביחד''. כתבה הגב' קלינטון.
בהודעה שפרסם הבית הלבן נאמר, כי חבל שמצעדים דומים המבקשים להביע תמיכה בנשיא הנבחר, אינם זוכים לאותו יחס, לסיקור כה הוגן ומפרגן בכלי התקשורת.
יצויין, כי בכלי התקשורת בארה''ב הביאו תמונה להמחשה כיצד ההשבעה של טראמפ נראית ריקה ודלילה מול ההשבעה של אובמה, אלא שהתברר שהתמונה היא מלפני הטקס, כאשר בטקס עצמו היה לא פחות ממה שהיה אצל אובמה.
כל הצעדים של הדמוקרטיים מבהירים שוב כי השמאל לא יודע להפסיד, והם נוקטים בצעדים לא הוגנים ולא בוחלים בשום דרך, ולא מקבלים את רצון הבוחר. אך ההערכה היא שבמשך הזמן הם ייאלצו להתרגל לעובדה הקיימת שטראמפ הוא הנשיא הנבחר.

המצור בירושלים • פקקים בכביש רמות: ועדת הכספים העירונית דנה הערב (ראשון) בהצעות שהועלו בכדי לנסות ולצמצם את הסבל, מדי בוקר, של תושבי שכונת רמות ואלפי נהגים המגיעים לירושלים דרך כביש 443, ונתקעים בפקקי הענק בכבישים המובילים למרכז העיר, כפי שסוקר בהרחבה ב''כיכר השבת'', וצפויה לאשר את ההצעות בעלות כוללת של כ-15 מיליון שקלים.
את הנושא מעלה סגן ראש העיר עופר ברקוביץ, בכדי לנסות ולמצוא פתרון שיקל על האלפים, כאשר מרבית ההצעות שידונו, הועלו ב''כיכר השבת'', בין היתר בטור מיוחד של העיתונאי אבי מימרן, תושב רמות.
בין היתר מוצע להסדיר בצורה טובה יותר את הכניסה להר חוצבים אשר מייצרת את עיקר הפקק בבוקר, באמצעות הזרמה של התנועה בכדי למנוע את הפקק למי שרוצה להמשיך למרכז העיר זאת על ידי ביטול הכיכר בכניסה להר והסדרת הצומת. כיום, ישנם אוטובוסים ורכבים נוספים אשר עושים את מלוא הסיבוב בכיכר לכיוון הקניונית ותוקעים את התנועה, הדבר הזה לא יתאפשר עוד ובכך הזרימה פנימה תשתפר משמעותית.
כמו כן מוצע , להוסיף נתיב נוסף לפנייה שמאלה להר חוצבים, לבאים מכיוון רמות, בכדי להקל על העומס שנוצר על הכניסה אשר משפיע על כלל הנוסעים בכביש ולהגביר את הזרימה, כך שבצמוד לביטול הכיכר הדבר יגביר משמעותית את הזרימה וימנע את הפקקים.
עוד מוצע, כי כביש ''שלמה מומו'' אשר נסלל כבר בימים אלו יקבל תוספת תקציבית של 6.5 מיליון שקל. הכביש יוסיף כניסה שלישית להר חוצבים וגם זה יקל משמעותית על הפקקים.
בסך הכל מדובר על השקעה של קרוב ל-15 מיליון שקלים לטובת הפתרונות להקלה על העומס הרב בכביש.
עופר ברקוביץ אומר ל''כיכר השבת'' כי ''מצוקת הפקקים של תושבי רמות וצפון העיר היא קשה ובלתי נסבלת, לכן אני שמח על הפתרונות החלקיים שאנחנו מאשרים להם תקציב היום. הפתרונות הללו יקלו משמעותית על המצוקה ויאפשרו תנועה מהירה יותר להר חוצבים שתקטין את הפקקים בשדרות גולדה מאיר. לצד זאת אנחנו מקדמים את שני הפתרונות האסטרטגיים, הקמת כביש 22 בין כביש 9 להר חוצבים, והוספת קו הרכבת הקלה לתושבי צפון העיר. אמשיך לפעול למען כלל תושבי העיר''.

בית המשפט הצבאי ביהודה גזר היום (ראשון) מאסר עולם ועוד 30 שנות מאסר, על עבדאללה אסחאק שהיה נהג החוליה שרצחה את מלאכי רוזנפלד הי''ד בפיגוע ירי ליד שילה וניסתה לרצוח שלושה ישראלים אחרים בפיגוע אחר שכשל.
אליעזר רוזנפלד, אביו של הנרצח, הגיב לגזר הדין ואמר: ''הרוצח מקבל את עונשו, אבל אנחנו היינו מעדיפים עונש מוות וגירוש משפחות הרוצחים''. ''המחבל שיזם את כל הרציחות הללו הוא אותו משוחרר מעסקת שליט שהפעיל במשך חצי שנה חוליית טרור, מתחת לאף של שירותי הביטחון, על ידי העברת כספים ומתנות לרוצחים וכל מיני צפנים והוראות לביצוע הרציחות'', אמר האב. לדבריו, ''בשבילנו זו לא סגירת מעגל. הפצע עדיין פתוח, האובדן והחיסרון של מלאכי נוכח כל רגע ורגע''.
האב אליעזר אמר, כי ''העדפנו במקום להיות עסוקים במשפט להיות עסוקים במורשתו של מלאכי - חיבורים בעם ישראל של אחדות המשפחה והמשך החיים, כמו שהוא היה רוצה. אנו רוצים להודות לצוות הפרקליטות הצבאית והשופטים על הרגישות כלפינו ועל ההתייחסות המיוחדת למכתב שנשלח על ידנו והוקרא במהלך גזר הדין, מכתב שצמרר את אולם בית המשפט. קשה לנו מאוד לראות את הפנים של המחבל הזה. אנחנו מעדיפים להתמקד בפנים של מלאכי''.
כזכור, מלאכי רוזנפלד, בן 25, נרצח בפיגוע ירי לפני כשנה וחצי לאחר שחזר עם חבריו ממשחק כדורסל.13 שנה קודם לכן נהרג אחיו הבכור, שהיה טייס בחיל האוויר, בטיול בנחל צאלים.
בגזר הדין התייחסו השופטים למכתב ההורים המרגש שנשלח אליהם לפני כמה שבועות: ''כתער חד פילחו מילותיה של האם שרה רוזנפלד את חלל אולם בית המשפט. מילים אלו, על אף שהוקראו מן הכתב על ידי התובע הצבאי, נותרו מהדהדות זמן רב לאחר תום הדיון. קשה לתאר במילים את גודל האסון שפקד את משפחת רוזנפלד ואת החלל שנפער במרקם המשפחה''.
הרשעתו של המחבל היתה בגין עבירות של גרימת מוות בכוונה וניסיון לגרימת מוות בכוונה. אסחאק גם חויב לשלם פיצויים בסך כולל של 325 אלף שקל.

פרקליט המדינה, שי ניצן, פרסם הנחיה חדשה שנועדה להתוות את מדיניות ההעמדה לדין והענישה במקרים בהם הורים גרמו ברשלנות למות ילדיהם או לפגיעה קשה בהם. הנחיה 2.26 ''מדיניות העמדה לדין וענישה במקרי גרימת מוות ופגיעה קשה של בני משפחתם או בגין פגיעה קשה ברשלנות בבני משפחתם'', עוסקת בשלושה סוגים מרכזיים של גרימת מוות ברשלנות ע''י הורים: תאונת דרכים (הנטייה להעמיד לדין), שכחת ילד ברכב (הנטייה שלא להעמיד לדין) וטביעה (תלוי במידת רשלנות ההורה), אך היא חלה, בהתאמה ובשינויים המתחייבים, גם על קרובי משפחה אחרים שרשלנותם הביאה למוות או לפגיעה חמורה בקרובי משפחתם.
שאלת העמדתם לדין של הורים בגין גרימת מותם ברשלנות של ילדיהם או פגיעה קשה בהם מציבה בפני התביעה את אחת הדילמות הקשות המובאות להכרעתה. מצד אחד, אובדן חיי אדם בשל התנהגות רשלנית של מי שנושא חובה מוגברת כלפי מי שחייו קופחו, וקיומו של צורך לבסס ולהטמיע נורמות התנהגותיות ראויות, מקימים אינטרס ציבורי בהעמדה לדין. מנגד, מדובר ברשלנות שתוצאותיה טרגיות עבור ההורה כנפגע ישיר מהתנהגותו והשפעותיה: תחושת האובדן, ייסורי מצפון ולעיתים אף בושה ילוו את ההורה בשארית חייו. במקרים רבים, מות הילד מביא לשבר אישי, משפחתי, תעסוקתי ונפשי. כל אלו משליכים על מדיניות ההעמדה לדין, כמפורט בהנחיה.
ההנחיה מדגישה את הכלל שלפיו מדיניות התביעה היא שערך קדושת החיים מקים אינטרס ציבורי מובהק בהעמדה לדין של מי שהביא לאובדן חיים ברשלנות. ואולם, בשל ייחודם של המקרים בהם עוסקת ההנחיה, תובע השוקל העמדה לדין של הורה בגין גרימת מות ילדו ברשלנות, ייתן משקל במסגרת שיקולי ''העניין לציבור'' שבהעמדה לדין גם לתוצאות הקשות של האירוע על ההורה.
ההנחיה מתייחסת לשלושה סוגי מקרים שונים של גרימת מוות ברשלנות, שמהם ניתן להקיש גם למקרים דומים אחרים:
1. גרימת מוות ברשלנות ע''י הורה בתאונת דרכים – ההנחיה קובעת כי ככלל, קיים אינטרס ציבורי מובהק במדיניות אכיפה מחמירה ובהעמדה לדין. לכן, במקרים בהם ילד נהרג או נפגע קשה בתאונת דרכים בשל רשלנות ההורה, ייטה התובע להעדיף את האינטרס הציבורי שבהעמדה לדין, הן בשל האינטרס הציבורי שבמאבק בתאונות הדרכים והן בשל החשש להישנות עבירה של נהיגה פרועה ו/או רשלנית. במקרים אלו אף יש להביא לשלילת רישיון הנהיגה למספר שנים או לצמיתות, וככלל לא ניתן לעשות זאת בלא להגיש כתב אישום.
לפי ההנחיה, הימנעות מהגשת כתב אישום במקרים אלו תיעשה כחריג, ובהתקיים אחת הנסיבות הבאות (רשימה לא ממצה): גם ההורה הרשלן נפגע קשות בתאונה – פיזית או נפשית; דרגת הרשלנות שלו היתה נמוכה יחסית; גילו, מצב בריאותו או מאפיינים אחרים ייחודיים של ההורה.
2. הותרת ילד ברכב ללא השגחה – הותרת ילד ברכב המביאה למותו, עשויה לגבש עבירה של גרם מוות ברשלנות ולעיתים אף הריגה. ההנחיה מציינת כי יהיו הנסיבות שגרמו להיסח הדעת אשר יהיו, הרי שלא יהיה בהם הצדק או הסבר מניח את הדעת לתוצאה הגורלית שקיפדה את חייו של הילד. עם זאת, נקבע כי במרבית המקרים, ובהיעדר תשתית ראייתית סותרת, מדובר באירוע טרגי שמקורו בהיסח דעת או חוסר שימת לב מצד ההורה. בהתאם לכך, נקבע בהנחיה כי ככלל לא יועמד ההורה לדין, למעט במקרה של רשלנות ברף גבוה, כדוגמת הותרת הילד ברכב תוך מודעות להותרתו המסכנת חייו ומתוך כוונה להשאירו שם לזמן קצר ושכחתו לאחר מכן, שאז תישקל העמדה לדין לפי מכלול הנסיבות.
3. טביעה – יש להבחין בין סיטואציות שונות. בנסיבות בהן הטביעה אירעה כתוצאה מהיסח דעת רגעי המבסס רשלנות ברמה נמוכה, יינתן משקל משמעותי להשלכות הקשות של מות הילד או לפגיעה הקשה בו על ההורה והתביעה תימנע ככלל מהעמדתו לדין. מנגד, בנסיבות שבהן הטביעה אירעה כתוצאה מרשלנות ברף גבוה, כדוגמת כניסה מודעת של ההורה למצב דברים מסוכן כרחצה בחוף ים אסור לרחצה, הותרת ילד קטן בסביבת בריכת שחיה (או מקווה מים אחר), הותרת תינוק באמבטיה ללא השגחה וללא התקן מיוחד ועוד, ישקול התובע העמדת ההורה לדין, לפי מכלול הנסיבות.
ההנחיה מונה רשימת פרמטרים (שאינה ממצה) לצורך זיהוי מידת הרשלנות, ובכללם מקום הרחצה, שעת הרחצה, גילם של הקטינים, הכשרתם בשחייה, האם צוידו בעזרי בטיחות, משך זמן הפקרתם ועוד. ההנחיה קובעת עוד שכאשר הטביעה אירעה בבריכה פרטית יש לבחון את מידת השליטה של ההורה על תנאי הבטיחות במקום והתאמת ה שגחתו לתנאים אלו. ככל שמדובר בבריכה המצויה בבעלות ובשליטת ההורה, יינתן משקל לאמצעי הבטיחות והמניעה מפני טביעה שהותקנו במקום.
בכל הנוגע לשיקולי הענישה, נקבע בהנחיה כי במקרה שבו הורשע הורה בגרימת מוות או בפגיעה קשה ברשלנות בילדו, ייתן התובע משקל של ממש לנסיבות הייחודיות הנובעות מאירוע טראגי זה, והנטייה תהיה שלא לבקש עונש מאסר ממש או בעבודות שירות של ההורה, אלא אם נתקיימו נסיבות חריגות ומיוחדות המצדיקות זאת, כדוגמת רשלנות ברמה גבוהה במיוחד.
ההנחיה החדשה הינה חלק מעבודת מטה נרחבת עליה הורה פרקליט המדינה שי ניצן שמטרתה לעדכן ולהפיץ הנחיות פרקליט מדינה על מנת להגביר את הוודאות, האחידות והשקיפות של מדיניות התביעה הכללית בנושאים שונים. ההנחיה נכתבה על פי הנחיית פרקליט המדינה, ע''י המשנה לפרקליט המדינה לשעבר, אלי אברבנאל, ד''ר דותן רוסו ועו''ד משה מרציאנו מפרקליטות המדינה.

פרשיה דרמטית של חטיפת שלושה ילדים קטינים לרוסיה על ידי אמם – נדונה לאחרונה בביהמ''ש לענייני משפחה בפתח תקווה. שני בני הזוג הם ילידי מדינות שונות מחבר העמים, שנישאו רק לאחר עלייתם ארצה.
לדברי עוה''ד שירי רובינס גולן המייצגת את אבי הילדים, נדהם האב לגלות בוקר אחד כי ילדיו נלקחו לרוסיה, ללא ידיעתו, ובמשך למעלה מחודש ימים לא זכה לדבר עימם או לקבל כל מסר על שלומם.
לדברי הבעל, האישה סיפרה לו כי היא לוקחת את הילדים לאמה, המתגוררת בעיר סמוכה, אך לשם כך הצטיידה במספר רב של מזוודות, דבר שנראה היה תמוה.
לאחר מספר ימים בהם מיאנה לשוב לביתם, הודיעה האישה לבעל כי היא ברוסיה עם ילדיהם וכי אינה מתכוונת לחזור ארצה. בדיקה העלתה כי כרטיסי הטיסה נקנו מכרטיס האשראי של הסבתא, וכי האישה הודיעה מראש למקום העבודה על כך שהיא מתפטרת ביום החטיפה. בנוסף על כך משכה האישה סכומי כסף גדולים מהחשבון המשותף של בני הזוג.
משנודע לו הדבר, הגיש האב תלונה במשטרה נגד אשתו ואמה, והוא הגיש תביעה להכרזת המקרה כחטיפת ילדים על פי אמנת האג, וכן למתן פס''ד הצהרתי כי הילדים הם תושבי ישראל ועל האם להשיבם ארצה לאלתר.
לדברי עוה''ד רובינס גולן, אמנת האג מפרטת בצורה רחבה ביותר באילו מקרים תוגדר הגירה של אחד ההורים עם ילדיו כחטיפה, ובאיזה לא. כמה מהקריטריונים נוגעים למשך הזמן בו שהו הילדים במדינה ממנה היגרו, בלי קשר למקום הולדתם, לידיעה ולהסכמת 'ההורה הנחטף' (ההורה שנותר בארץ המוצא), למעבר הילדים לארץ אחרת, לתכנון מוקדם של החטיפה תוך הסתרת העניין מבן הזוג הנחטף – ועוד.
כב' השופטת איילת גולן תבורי מביהמ''ש לענייני משפחה בפתח תקווה קיבלה בימים אלה את בקשתו של הבעל להכיר בילדיו כעומדים בקריטריונים של אמנת האג, והוציאה פס''ד הצהרתי לפיו הילדים הם תושבי ישראל ועל האישה להשיבם לישראל.
הרשות האחראית על יישום אמנת האג בירושלים קיבלה את החלטת ביהמ''ש ומסרה אותה למקבילתה ברוסיה. בימים אלו נמסר מהרשות כי שלטונות רוסיה, החתומים על אמנת האג, החלו לטפל במקרה ואף יצרו קשר עם האם החוטפת.