לא זאבים ולא להקה. הכלב אינו זאב מבוית, וגם הזאב אינו מה שחשבנו. הכלב הוא פשוט חלק מהמשפחה, וככה הוא גם מתייחס אלינו. ג'ון בראדשו, ביולוג בריטי, כתב עכשיו ספר שמפריך הרבה אמונות מקובלות על כלבים ובני אדם

יש ספרים שמוקדשים לבני משפחה, חברים או שותפים. ספרו של ג'ון בראדשו מוקדש לחבר ושותף לדרך ממין אחר, שעזר להפנות את הקריירה האקדמית שלו לייעודה. "להגנת הכלבים" (In Defence of Dogs), ספרו של בראדשו שיצא לאור החודש בבריטניה, מוקדש לאלכסיס, "כלב אמיתי".

"הוא היה הכלב הראשון שלי", מספר בראדשו, ביולוג מאוניברסיטת בריסטול. "כשהייתי סטודנט קיבלתי אותו מצועני שביקש ממני להשגיח עליו לכמה ימים שהפכו ל-14 שנים. הוא היה לברדור מעורב עם ג'ק ראסל טרייר והוא היה איתי כשילדי נולדו ועבר איתי מעיר לעיר ומאוניברסיטה לאוניברסיטה. לא התעמקתי בתחום הכלבים באותה תקופה ובעשר השנים הראשונות שלי כמדען חקרתי נמלים ועש והתמקדתי בחוש הריח, ואז החלטתי לחקור את חוש הריח בקרב יונקים. איש כמעט לא חקר את העניין והיה ידוע מעט מאוד, והתחלתי להסתכל על אלכסיס. בכל פעם שיצאנו לטיול הסתכלתי איפה הוא מרחרח ומה הוא עושה, התחלתי לערוך ניסויים ואחר כך התחלתי לעבוד עם חברה לייצור מזון לבעלי חיים והכלבים הפכו לתחום המחקר העיקרי".

אלכסיס כבר מזמן אינו בחיים, אבל אפשר להניח שהוא מתמלא גאווה בגן עדן לכלבים שבו הוא מתרוצץ. הספר של בעליו זכה לתהודה גדולה מאוד בהתחשב בכך שזהו ספר מדעי דחוס וזהיר (אך עדיין מאלף) וחשוב מכך - הוא קורא למהפכה באופן שבו הבנו כלבים והדרך שבה התייחסנו אליהם. כמעט כל בעל כלב שהתעמק מעט בתחום מכיר את התיאוריה הרווחת: כלבים הם בעצם זאב בפרוות כלב. הכלב הביתי התפתח מהזאב האפור, עבר ביות וחי עם בני אדם יותר מ-10,000 שנה, אבל בתוכו הוא עדיין זאב שירצה להוכיח מי שולט בבית ולכן יש להראות לו בכל הזדמנות מי הבוס. כל ויתור עשוי לערער את סדר היסוד הזה ולהביא לאנרכיה. בראדשו טוען ומוכיח בהרחבה את מה שרוב בעלי הכלבים מרגישים מזמן: כלבים הם חברי משפחה וכך הם גם רואים אותנו.