יש איזו תנועה אתאיסטית מעצבנת כזאת שקוראת להחרים דתות מהעולם ושזה עושה רק נזק.
עכשיו יש את אלו שבאים ואומרים שדתות מתאכזרות למי שלא משויך אליהם, דוגמא אחת היא הג'יהד,
השניה היא מסעות הצלב. איפהשהו אני התחלתי לנפנף באיסור שקיים ביהדות של "אל תשא את שמי
לשווא", שבפרשנות השטחית ביותר שלו אומר "אל תגיד את שם ה' סתם כך", אבל בפועל הכוונה היא
"אסור לך לעשות דברים שנגד חוקי הדת או חוקי המקום, ולהגיד שזה מתוקף קידוש השם". לצורך
העניין, מסעות הצלב שכללו ביזה ורצח של המון תרבויות עתיקות, הג'יהד האיסלאמי שפתאום התחיל
להתעורר בעת המודרנית, אבל איפה היהדות? ביהדות אף פעם לא היה דבר כזה.
ואפילו אם אפשר למצוא תקופה דהויה כזו, ואני לא מאמין שאפשר, זה לא בקנה מידה כמו האיסלאם
או הנצרות. עכשיו, מתוך ניסיון עקר להוכיח את ההפך, הוא מביא לי דוגמא הזויה כמו ארגון 'להבה'
(שלמיטב זכרוני לא בדיוק טבח בהמונים כדי לגייר אותם עד היום), את יגאל עמיר (שזה בכלל רצח
פוליטי, ולא רלוונטי לדיון הזה בכלל), ואת הרב יצחק שפירא (שכאילו, נו באמת אחי..)ככל שאני מסתכל יותר לתוך העניין הזה, אני מתחיל להבין כמה היהודים שונים מכל המונותאיזם בעולם.
נצרות ואיסלאם זה כמו כת שהצליחה לגדול מתוקף שרירותי של לאסוף מאמינים.
אתה רוצה להתנצר?
כמה שפריצים של מים, יום ראשון בשמונה אתה בכנסייה על א'.
רוצה להתאסלם?
תגיד את משפט הקסמים כמה פעמים, הנה שטיח קטן, מרחבא.
רוצה להתגייר? בוא נעביר אותך שנה וחצי של תהליכים כדי לראות שאתה באמת מאמין, ובסוף
נעביר אותך טקס חניכה חגיגי שכולל חיתוך של הפין שלך בידי אדם ללא הכשרה רפואית הולמת
אתה נכנס לכל מסגד או כנסיה, אתה נתקל במבני פאר יפיפיים ואדירים (שהגעו מכספי תרומות של
המאמינים כמובן לעבודות קודש שלא יוכלו להתבצע ללא ויטראז' במין טירה מטורפת) ובית כנסת זה
לרוב צנוע הרבה יותר, בהמון מקומות פשוט מקלט שהדבר היחיד שבתוכו זה הספר שאותו כל הדת
מנסה לקדש. שוב, זה לא שאין פינות ביהדות שגורמות לך לעקם את האף, אבל איפשהו פתאום
הכל נראה לי פחות אותנטי ממה שיש לנו בידיים.
בשורה התחתונה, למה כל החפירה הזאת? נראה לכם שאני צודק? אני כרגע אפילו לא שואל מה
היהודים עשו בשביל העולם, אלא יותר, האם מתישהו היהדות הזיקה למישהו? (מלבד ליהודים חח)