ערכתי לאחרונה בתאריך 26.02.23 בשעה 15:38 בברכה, נועם
לפני הכל, חשוב להבין שהשינויים היום הם לא שינויים של ישראל הישנה והפיכתה לישראל חדשה וכו', היא החזרת ישראל הישנה מול המהפכה החוקתית שיצר אהרון ברק.
א. תשאל את העם מה הוא חושב על מערכת המשפט. מהי רמת האמון של העם במערכת המשפטית כיום (תעשה גוגל וסקרים)? ראש ממשלה קיבל למעלה ממיליון קולות של בני אדם שרבים מהם אינם מאמינים למערכת המשפטית על אף הכתבי אישום (לא עוסק באם התיקים מוצדקים או לא, גם אני לא יודע).
ב. אני סבור ששופטים אמורים להיבחר בעיקר על ידי העם ולא על ידי שופטים אחרים כדי למנוע מקרים של שחיתות (למשל, מדוע הפרוטוקולים של פסילת שופטים לא חשופים לציבור?). כיום יש לשופטים וטו בועדה לבחירת שופטים ובנוסף אליהם יש נציגים מסיבה לא ברורה מלשכת עורכי הדין בישראל (אפי נווה שמעת? אבי חימי?) שעליהם יש המון המון בעיות. באופן מפתיע, הנציגים מבג"ץ שיושבים בועדה מתאמים את ההחלטות שלהם ויוצרים וטו ומחליטים איזה שופטים יכהנו.
ג. לשופטים יש תפיסות עולם משל עצמם. והתפיסת עולם משפיעה על המשפט. כפי המשפט הידוע, "תאמר לי מי השופט, ואומר לך מה גזר הדין". יש שופטים בעלי עולם ערכים ליברלי, ויש שופטים בעלי עולם ערכים שמרני והתפיסות עולם הללו יכולות להשפיע באופן דרמטי ולהוביל לשתי פסיקות מנוגדות לחלוטין. כיום בבית המשפט העליון יושבים שופטים לבנים בעלי תפיסות עולם ליברליות קיצוניות שמקדמים אג'נדות ולא מאפשרים צדק אמיתי. תאר לך בית משפט עליון בו יושבים רק נציגים של איתמר בן גביר, איך היית מרגיש?
ד. בג"ץ מתערב היום המון, כל גוף במימון זר יכול להגיש עתירה לבג"ץ על כל נושא שבעולם ולהוביל לפסיקה דרמטית של בג"ץ נגד המדינה. מה הבעיה? שכוחה של הרשות המחוקקת מוגבל, הטענה שיש כאן "זכויות" גם היא מפוקפקת משום שניתן להתווכח על הזכויות הללו, כמו למשל האם מדובר באמת בשוויון לצד אחד שלא זונח את הצד השני (חוק החמץ) והאם בכלל זה שוויון כפי שהעם רואה או שזו תפיסה זרה שמובלת על ידי עולם ערכים פנימי של שופט. מעבר לזה, יש פסיקות שאין להם הסבר מציאותי, כמו עילת הסבירות, בגץ יכול לפסוק פסיקות מחמת הסבירות "כי זה נראה לא סביר", כמו שזה נשמע פשוטו כמשמעו.
ה. משמעות הרפורמה למרות כל הרעש והצלצולים (שקורה אך ורק בזכות הכוח הרב שאהרון ברק ייצר במדינת ישראל לפקידים על פני הרשות המחוקקת בהם נכנסו האנשים הנכונים שהוא רצה לכל משרד ממשלתי) היא החזרת ישראל הישנה והטובה לפני המהפכה החוקתית של אהרון ברק, בהם בג"ץ מיעט להתערב לרשות המחוקקת וגם כשהתערב זה היה נדיר מאוד ולתת אמון לרשות המחוקקת כמו שהיה.