רק לפני חג הפסח ראינו תורים ארוכים של נזקקים שמבקשים מעט מזון לחג, אבל מסתבר שמזון יש ובשפע – רק שהוא מושמד מטעמים שונים או שלא מועבר לנזקקים בגלל חסמים. מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, מתריע בדו"ח המתפרסם אחר-הצהריים (יום ג') מפני הבעייתיות וממליץ לעשות הכול כדי למנוע את הבזבוז הנורא במזון שמושלך או מושמד - שגורם פרט לנזק החברתי, גם נזק לסביבה.

המבקר מצא כי מדי שנה כמויות המוערכות בעשרות אלפי טונות בשנה של פירות וירקות הראויים למאכל אדם, ולעתים אף באיכות גבוהה, מושמדות מטעמי כשרות - תרומות ומעשרות, איסור ערלה, שנת שמיטה - בלי שמשרד החקלאות, מועצת הצמחים, המשרד לשירותי דת או הרבנות הראשית יודעים באילו כמויות ובאיזו איכות של תוצרת מדובר.

המבקר מצא כי לא נבחנה על ידי גורמים אלה האפשרות להפנות, בכפוף לדרישות ההלכה, תוצרת זו להאכלת נזקקים, יהודים או לא-יהודים, והיא מופנית, רובה ככולה, להטמנה באתרי פסולת - על כל ההשלכות החברתיות, הכלכליות והסביבתיות הכרוכות בכך.
(...)
על-פי ההערכות ניתן להציל מזון בשיעור גדול לפחות פי עשרה משיעור ההצלה הנוכחי. באוגוסט 2014 אושרה תמיכה ממשלתית בפעילות להצלת מזון, כחלק מהקצאה של 30 מיליון שקל לתקציב משרד הרווחה לשנת 2014 שנועדה לשיפור הביטחון התזונתי - אולם זו הועברה ברובה לשנת 2015.

כיום, קבע המבקר, אין למועצה לביטחון תזונתי מידע על עודפי תוצרת חקלאית, וגם אין מנגנון המאפשר קבלת מידע זה לצורך הקמת מערך להצלת המזון.
(...)
בסיכום הפרק כתב המבקר כי אובדן מזון הוא בעיה כלל-עולמית שהשלכותיה על החברה, על הסביבה ועל הכלכלה מרחיקות לכת. בישראל, הסובלת ממחסור מתמיד במשאבים, משיעורים גבוהים של עוני ושל חוסר ביטחון תזונתי ומשיעורי הטמנת פסולת מהגבוהים בין המדינות המפותחות - הטיפול בבעיית אובדן המזון עשוי לחולל שינוי משמעותי בהיבטים רבים וחשובים.

הוא הוסיף כי ממצאי דוח זה מלמדים, בראש ובראשונה, כי בישראל הנושא של אובדן המזון לא זכה עד כה להתייחסות ממשלתית כוללת ולא הוכנה תכנית פעולה מערכתית להתמודדות עם התופעה.