מתוך מה שנכתב עליו אז:
"ראיתי ראפרים באים והולכים / ודיג'ייאים מגוחכים מתנהגים כמו מלכים / אבל אחד כמוך לא ראיתי אף פעם / לכל גרוב היית נותן את הטעם / מדפדף בתורה או בערימה של תקליטים…" (סגול 59 , Big Ben).

די ג'י בני דה בי (בן בלוטשטיין) האמין בכל לבבו שמוזיקה יכולה לשנות את העולם. בלילות ירושלים, ראיתי אותו מהלך באוהלה של תורה תוך כדי ספינינג של המוזיקה הכי שחורה. הוא הגיע מפנסילבניה, ארה"ב, ללמוד חינוך יהודי בפרד"ס, בירושלים, וקיווה להביא את הבשורה לתלמידיו העתידיים בארץ ובעולם. לא-בשבת, הוא היה מתקלט מיקסים שרקח, בדיוואן, בכספת ובדינמו דבש, ובארועים שונים, כמו הרייב נגד הכיבוש ומסיבות. בגוף גדול ובמאור פנים, תחת כיפה גדולה, הוא הזיז לבבות וישבנים, בהחלפת רעיונות, או ברחבת הריקודים, וחבר לכל המארג האנושי המורכב שהתרכז בירושלים, בבית המדרש, או בדיוואן: הוא חבר לכולם, דוסים, חילונים, בנות, בנים, ערבים ויהודים והרבה-הרבה מוזיקה. הוא האמין שמוזיקה שוברת מחיצות ופותחת את הלבבות.
לפני שנה בדיוק נרצח בן בפיגוע באוניברסיטה העברית בירושלים, בן 25. שנה למותו של די.ג'יי דה בי, והאלבום לזכרו Remember Ben, יוצא לחנויות, ביוזמתו ובניהולו האמנותי של שאנן סטריט. האלבום מכיל עשרה טראקים מ-ד-ה-י-מ-י-ם ביופיים, של מוזיקאים-יוצרים פעילים, מוכשרים ואלופים, שהכרנו ממרחבים שונים, החל מנגזרות הדג-נחש השונות ועד מרחבי "פאקט" (די.ג'י גיא מאר, יאיא סימון, יאיא כהן-אהרונוב, אביעד אלברט, סאבסוניק, ביניה רכס, ניר שושני, ואחרים). רצועות דאב והיפ-הופ, טריפים מלודיים וחדוות יצירה צעירה, ביתית-אישית שלוקחת אותך על השמיעה הראשונה, ושולחת אותך להרגיש, לרקוד ולהזות קצת.
(הדרה לוין ארדי http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2711039,00.html )