אז נראה לי שאני מבין... ההנחה הראשונית שהנפקת מניות יוצרת עושר היא מוטעית, כי אם היא שקולה להדפסת כסף, הרי זה בדיוק כמו אינפלציה - יותר שטרות שהעושר (אותו עושר) מתחלק עליהן.

אם ככה, קריסה בבורסה באמת לא מאבדת מה"עושר" העולמי, אלא רק מעבירה את העושר להתחלק על נכסים אחרים (כמו זהב, או נדל"ן, וכו').

ואני משתמש גם בעמוד ויקיפדיה על המושג עושר:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%95%D7%A9%D7%A8

עושר מתאר גם את ההון וגם את הרכוש. אבל ההגדרה של הון היא עצמה משתנה בהקשרים שונים
מקור: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%95%D7%9F

אבל בוא נגיד לצורך הפשטות, שהעושר וההון והרכוש, הם כולם מתארים שפע. השפע הזה הוא סובייקטיבי, כמו שציינת. אדם אחד יכול להעריך ציור במליוני דולרים, בעוד שאדם אחר יהיה מוכן למכור את אותו ציור בעבור שקלים בודדים.

אז אפשר להגיד, ככה נראה לי, שהעושר הכללי בעולם הוא בעצמו *סובייקטיבי*, לדוגמא, יש אנשים שיתאבדו אם יאבדו את כל תיק המניות שלהם, ויש אנשים שלא אכפת להם בכלל מתיק המניות שלהם. לכן הקבוצה השנייה לא רואה את "העושר הכללי" כמכלול של אותם דברים. יכול להיות שהקבוצה השנייה היא זאת שמעריכה אומנות הרבה יותר.

אז אפשר להגיד ש2 ההגדרות ל"עושר הכללי" נכונות. כשמחיר המנייה נופל, חלק מהאנשים יראו את זה בתור עושר שהלך לאיבוד, כי יש להם הערכה למחיר המניה, בעוד שאנשים אחרים לא יראו את זה כחלק מהעושר מלכתחילה, ולכן לא אבד עושר בכלל.

ה"תוצר" גם הוא יכול להיחשב כחלק מהעושר, או שלא, תלוי בפרט שמעריך את אותו תוצר.

לעומת זאת, אם השאלה הזאת מופיעה במבחן באוניברסיטה שממומנת ע"י הממשלה ומלמדת כלכלה קיינזיאנית, אז באמת עדיף לענות לפי ההגדרה המקובלת כדי לקבל ציון גבוה במבחן. וזה נכון באותה מידה שנכון להגיד שכלכלה צומחת ע"י מדידת הצריכה, ולא לפי מדידת הייצור (שזה כמובן בולשיט).

אז כל הדברים שאתה מנסה להגדיר בכוחות עצמך כרגע
כבר עברו לא מעט גלגולים היסטוריים.
אז לחשוב שאתה הרבה יותר פילוסוף ולבטל את כל ה"ברנז'ות הכלכליות באקדמיה", זה נחמד,
אבל לפי ההגדרות האקראיות שאתה מפזר פה, יש לך עוד לא מעט תוכן שאתה יכול לקרוא וללמוד ממנו.

ממליץ בחום על הספר Principles of economics , אם וכאשר יהיה לך זמן.

http://www.academia.edu/6993013/_e-book_Principle_of_Economics_-_Case_and_Fair_10th_Edition_Lecturer_Febri_Dirgantara_Hasibuan_SE._MM_

וניכר שהכותב מניח שעושר הוא "סך הנכסים" אבל מתעלם לחלוטין ממה שעושה נכס בעל ערך, ולהכן ההגדרה שלו עלולה להיות מפורשת במובנים שונים.

ההגדרה הרווחת של עושר זה בדיוק מה שציטטת למעלה, אומדן לשווי של סך ההון שצברת במהלך חייך פחות סך ההתחייבויות שלך ברגע נתון.
אם אתה לא מסכים עם ההגדרה הזאת, אז זה דיון אחר לחלוטין.
אתה גם יכול להניח את הספל קפה שלך על הספה ולקרוא לה שולחן, לפי ההגדרה הרווחת היא עדיין תהיה ספה.

המחירים בשוק מייצגים את החלופות השונות של אנשים, כמו שהדגמתי עם האדם שבוחר לקנות מניות במקום קפה (ההנחה היא שהוא מעריך גם קפה וגם את המניה) - הרכישה של אותה מניה (שלכן המחיר שלה עולה) תלויה בוויתור על הקפה (ולכן המחיר שלו יורד). העושר רק החליף ידיים.

אבל אם אדם אחר מעריך את המניה ולא מעריך בכלל קפה, אז מבחינתו העושר נהרס (כי הוא מייחס חשיבות/ערך רק למנייה).

אם הביקוש למשחת שיניים עלה באופן פתאומי, כנראה שאנשים החליטו שהתועלת שהם מקבלים מלצחצח שיניים גבוהה יותר מהתועלת שהם היו מקבלים ממוצרים אחרים שהם יכלו להוציא עליהם את הכסף, ולכן הרווחים של קולגייט עלו על חשבון רווחים של פירמות אחרות - כמו שאתה כותב, כסף מחליף ידיים.

המחירים בשוק מייצגים את ההעדפות של אנשים שונים, גם זה נכון במידה מסויימת.
רק תקח בחשבון שהם לא מייצגים את ההעדפות של אדם בודד,
לאדם בודד אין השפעה על המחיר של מוצר,
אם יוסי יחליט לחסוך את הכסף שלו ולהשקיע אותו במניות, במקום לצרוך קפה, המחיר של הקפה לא ירד כתוצאה מכך.

אתה צריך להפריד בין שוק המניות לבין מוצרי צריכה שונים. לקנות מנייה זה לא כמו לקנות מלפפונים.
בהגדרה, רכישה של מניות מוגדרת בתור השקעה\חסכון, וקנייה של מלפפונים מוגדרת בתור צריכה.

אדם משקיע ע"מ שיוכל לצרוך יותר ממשהו בעתיד, עצם ההשקעה לא נותנת לך תועלת - אם לא היית מצפה לקצור את הפירות של ההשקעה בעתיד, לא היית חוסך מלכתחילה והיית בוחר לצרוך היום.

"אם אדם מעריך את הזמן הפנוי שלו יותר מתיק המניות שלו, אז יכול להיות שהוא ירוויח מנפילה של תיק המניות שלו",
אין קשר בין תיק מניות לבין זמן פנוי, זה שאתה מחזיק תיק מניות לא בא על חשבון הזמן הפנוי שלך.

מה שיקרה אם כל העושר שלי בעולם יהיה תיק מניות בשווי נוכחי של 100,000 ש"ח, ומחר בבוקר השווי שלו יהיה 10,000 ש"ח,
אז אני דווקא אצרוך פחות למחרת, וכנראה אצטרך גם לוותר על הזמן הפנוי שהיה לי כדי לצבור שוב הון.
כי אם מלכתחילה לא היה חשוב לי לצבור הון, והייתי מקבל תועלת אינסופית מזמן פנוי, לא הייתי מחזיק בכלל בכספים שהייתי יכול להשקיע במניות.

"לאדם בודד אין השפעה על המחיר של מוצר" - אבל פסקה לפני זה הראית בדיוק איך *כן* יש לאדם בודד השפעה על המחיר של מוצר. כמובן שבסדר גודל של שוק עם אלפי לקוחות, ההשפעה תהיה קטנה יותר מאגורה, ככה שלא תראה שינוי במחיר. אבל בהחלט יש לו השפעה שם, והיית רואה אותה אם רק השוק היה קטן יחסית למידת הדיוק של המחיר במטבע.

גם במה שאמרת אחרי זה בנוגע לזה שמלפפונים זה צריכה ומניות הן השקעה - ההבדלה הזאת בסה"כ עוזרת לנו לקטלג נכסים שונים, אבל היא לא משפיעה בשום צורה על מידת העושר שעולה ויורדת, והרי על מידת העושר אנו דנים.

"עצם ההשקעה לא נותנת לך תועלת" - יש אנשים שחוסכים בשביל הצאצאים שלהם שיקבלו את החיסכון בירושה. במקרה כזה עצם ההשקעה נותנת לך תועלת, מבלי שתחליף את כספי החיסכון במוצרי צריכה שונים.

"זה שאתה מחזיק תיק מניות לא בא על חשבון הזמן הפנוי שלך." - זה כן, ואני אומר את זה מנסיון, כשצריך לנתח, לחקור, למדוד לעיתים תכופות, ולבצע שינויים בתיק של קניה ומכירה. ניהול נכסים דורש זמן לכל דבר.

ובדוגמא שהבאת עם שווי התיק שצונח, אתה משווה מצב של חיסכון שירד בערך שלו בשוק, למצב של צריכה (שימוש בחיסכון). והרי שימוש בחיסכון הוא בדיוק ההפך מחיסכון. זאת אומרת שאתה לא תצרוך "פחות", אלא לא תצרוך בכלל, בדיוק כמו שלא צרכת בכלל בזמן שהתיק היה שווה יותר כסף. אין שינוי ברמת הצריכה ביחס לשווי התיק.

וכמובן שצריך לאזן בין זמן פנוי לכספי החיסכון. הרי אם אהיה בחובות, לא רק שלא יהיה לי זמן פנוי, כי הצורך הבסיסי שלנו בקיום יאלץ אותי לצאת ולעבוד, אלא יהיה לי משמעותית פחות זמן פנוי מאשר מצב שבו אני מחשב כמה מהזמן שלי אני ממיר בשביל לחסוך ולצבור הון.

ב) לאדם בודד אין השפעה על מחיר של מוצר, דוגמת הכוס קפה שנתת. זה לא משנה אם תחליט שאתה נכנס לארומה לקנות כוס קפה או שאתה לא נכנס, המחיר של הקפה ישאר אותו המחיר, לא ירד אפילו באגורה בודד.
חשוב להזכיר שאנחנו מדברים על שווקים חופשיים משוכללים, עם כמות גדולה של מוצרים וכמות גדולה של צרכנים, לא על מקרי קצה.

ג) מניות זה לא מוצר, מניות זה החלק שלך בתוך חברה.
מניה זה סה"כ שטר חוזה שמבטיח לך חלק יחסי בפירמה.
אם להיות בעלים של חברה מבחינתך זה מוצר, אז זה מוזר, אבל זכותך.

ד) מלפפון זה לא נכס. אז לא, ההבדלה בין מוצרי צריכה להשקעה לא "סה"כ עוזרת לנו לקטלג "נכסים" שונים".

DEFINITION of 'Asset'

1. A resource with economic value that an individual, corporation or country owns or controls with the expectation that it will provide future benefit.

חסכון לדוגמא זה כן נכס, מזומן הוא נכס, מכונה היא נכס, מפעל הוא נכס, תמונה של המונה ליזה היא נכס.
אם אתה לא מסכים על ההגדרה הנ"ל, אפשר להמשיך להתחכם בעולם המונחים הפרטי שלך עד מחר, אבל אין לנו באמת על מה להתווכח.

ה) אם אתה מתייחס למידת העושר, אז מה לא ברור בזה, שאם היו לך אתמול נכסים בשווי של 5 מיליון דולר, והיום הנכסים הללו שווים 100,000 דולר, אז אתה פחות עשיר היום?

יש עוד דברים שציינת שאני לא יודע בכלל איך להתייחס אליהם.

ממה שאני מצליח להבין, זה נראה שאתה פשוט מנסה להתחכם ולהגדיר מחדש מונחים בשפה משלך.

אי אפשר להפוך את הבדיחה על האיש ששוכב על שפת הים במקום לעבוד - לעקרון.