כאשר אתה עובד במוט דאבל יו כשהידיים בין מיד פוזישן לסופינציה(ז"א אוחז בחלק האלכסוני של המוט),
הדגש הוא טיפה יותר על הברכיאליס ושתי השרירים האחרים הם הסינרגיסטים(שריר העזר).

מה עדיף? אין עדיף, כל אחד טוב לא משהו אחר, לי למשל השריר מתפתח יותר כאשר אני מבצע אחיזה אלכסונית במוט דאבל יו.

אחיזה צרה לרחב גבי מביאים את המוט לכיוון הטבור.

מה אתה אומר על התרגיל פולי עליון הזה עם משולש.

סייבורג כיסה את הנושא סה"כ בצורה יפה...

בקשר ל"משולש" לפולי עליון, אני לא כל כך בוח שאני מבין למה אתה מתכוון "משולש" אבל אם אני מבין נכון, אז סה"כ זה תרגיל סבבה, הוא מערב קצת יותר את היד הקידמית אבל באופן כללי זה תרגיל טוב לגיוון...

רק אוסיף שמצב צר יש טווח עבודה יותר גדול לגב מבחינת אורך מתח
אבל באחיזה רחבה הוא מבודד יותר.

אז נניח מישהו רוצה לעבוד על חזה, הוא ילך ויעשה שכיבות סמיכה ידיים צרות לפי מה שאתה אומר, כי זה "קשה" יותר?

ממש אין קשר, הכל תלוי בשרירי מטרה שלך... ואגב אם משהו קשה יותר ומשהו קל יותר, למה לא לעשות את הקל יותר ולהוסיף פשוט עוד משקל?

במעבר לפרונציה לפעמים יש כאלו אשר מבצעים הפניה של המרפקים מעט החוצה ולכן יש שינוי זווית במיפרק הכתף וזה יוצר מעט תנועה של הרחקה אופקית של הזרוע בכתף....ממש מעט!

בנוסף לכך אתה עלול לראות מעט רוטציה פנימית בכתף עם המעבר לפרונציה(גב היד כלפיך).

שוב...זה מאוד תלוי בגמישות של מי שמבצע את התרגיל.

לכתף בעיקרון אין מעורבות בתרגיל מתח (לא מבוצעות תנועות הרחקה אופקית, כפיפה, הרחקה בכתף)
אולי כמייצב דינאמי דלתא אחורי יחד עם ראש ארוך של תלת ראשי
ולכן היא הכתף היא חלק שולי בתרגיל.

אז בעקרון השוני הוא בשרירים שעוזרים בתרגיל, בראשון, השרירים שעוזרים הם החזה העליון, הדלתא(כתף) הקידמית, והתלת ראשי...

בפלייס השוני הוא במקום שהתלת ראשי(היד האחורית) יהיה שריר עזר, הדו ראשי הוא שריר עזר(הראש הקצר אם זה משנה לך).