ברור ש״מתודולוגיית אג׳ייל״ לא קשורה למה שהמתכנתים עושים ובאיזו סביבה של הקוד.
הבעיה היא שהמתודולוגיה הזו נועדה כדי לגרום לצוותים להתקדם באופן פרללי,
וכשלוקחים יחיד ונותנים לו לעשות עובדה של מספר צוותים, הפרלליות נדפקת. כשחברה נותנת למתכנתים שלה להיות גם ה front end וגם ה backend זה אומר עליה המון.
הדבר הראשון שזה אומר הוא שאין חלוקת עבודה נכונה בין הצוותים,
ושקצב הפיתוח הוא כנראה בעייתי.
נכון, זה לא מחייב, אבל ברוב המקרים - זו אפשרות סבירה.
הדבר השני אומר שמבחינה מעשית הצוותים האלה פחות מקצועיים.
מה לעשות?
אף אחד לא יכול להיות הכי טוב ב front end וגם הכי טוב ב backend, וגם לתחזק דטאבייסים.
אף אחד.
למה? כי התחומים האלה מתקדמים בצורה אקספוננציאלית ואינסופית. אם המפתחים לא עוקבים אחריהם בצורה שוטפת, הם נשארים מאחור.
לעקוב אחרי התחומים זו עבודה במשרה מלאה.
יש סיבה שיש מומחי css בעולם שזה כל מה שהם עושים, יש סיבה שיש מומחי דטאבייס בעולם, שזה מה שעושים.
כי אף אדם לא יכול לעשות הכל.
כשחברה שואלת אותך בראיון שאלות גם על backbone, angular, גם על דטאבייסים וגם על .net,
זה מראה ש-
א. הם נוטים לזלזל בסביבת הפיתוח שלהם
ב. לא אכפת להם שהקוד שלהם יהיה לא נכון
ג. לא אכפת להם שמבחינה טכנולוגית הם נשארים מאחור
ד. לא אכפת להם לנצל את העובדים שלהם
ה. אתה לא רוצה לעבוד שם, אלא אם התגמול ממש הולם