נפלה עטרת ראשנו • מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל יוני וינברג | כתב 'אברכים'     ב"ה כ''ט בתמוז תשע''ב   18.07.12 בדקות אלו הגיעה הבשורה המרה מבית החולים שערי צדק: מרן פוסק הדור הגרי"ש אלישיב זצוק"ל. ההלוויה צפוייה להיערך עוד הערב. אבל כבד ב'העולם היהודי' בארץ ובעולם. הגאון רבי יוסף שלום אלישיב נולד בא' בניסן ה'תר"ע בשאוול שבליטא, כבן יחיד להוריו לאחר 17 שנות נישואין. סבו מצד אמו, מרת חיה מושא, היה המקובל רבי שלמה אלישיב (עליאשאוו), מחבר הספר הקבלי "לשם שבו ואחלמה". אביו היה הרב אברהם לוינסון בן רבי משה מ-אראן, שכונה רבי "אברהם אראנער" ששימש כרב בעיר הומל, שאליה עברה המשפחה בעת מלחמת העולם הראשונה וחיבר את ספר ההלכה "ביכורי אברהם"‏. בילדותו שימש הנער יוסף שלום כסופר של סבו בעל הלש"ם, לאחר שעיניו של הסב כהו‏. משפחתו עלתה לארץ בתרפ"ד (1924), והשתקעה בשכונת מאה שערים בירושלים. לצורך העליה שונה שם המשפחה ל"אלישיב", על מנת לקבל סרטיפיקט משפחתי אחד (שינוי השם נעשה בעצת הרב החפץ חיים). לצורך השגת הסרטיפיקט נעזרה המשפחה ברב קוק‏. לאחר עלייתו לארץ למד תורה באופן אישי בבתי מדרש שונים בירושלים, אך לא בישיבה כל שהיא. בשנת תר"ץ בהיותו בגיל 20 נישא לשיינה חיה, בתו של הרב אריה לוין. הרב אברהם יצחק הכהן קוק סייע בשידוכם וסידר את החופה. בשנת תרצ"ח הוא הוסמך לרבנות על ידי הרב זליג ראובן בנגיס, ראב"ד העדה החרדית בירושלים. משנת ת"ש נמנה עם רבני בית המדרש "אוהל תורה" שבראשות הרב שמואל יצחק הילמן. הרב אלישיב כיהן במשך שנים רבות, מיום פטירת אביו, כרב בית הכנסת "תפארת בחורים" בשכונת מאה שערים בירושלים. הוא השתתף בתפילות בית הכנסת ומסר בו שיעור גמרא מדי יום. עם זאת, לא מילא את התפקידים המקובלים של רב בית כנסת, כגון נשיאת דרשות שבת הגדול ושבת תשובה, מכירת חמץ של מתפללי בית הכנסת וכדומה. בשנותיו המאוחרות עקב חולשתו, עבר השיעור לבית כנסת שהוקם במיוחד בסמוך לביתו. בראשית ימי המדינה מונה הרב אלישיב למשרת רב העיר רמלה, אך לאחר זמן קצר התפטר מתפקידו. בח' בכסלו תשי"א מונה בידי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג לדיין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים. זמן קצר אחר כך מונה לדיין בבית הדין הרבני הגדול, וכיהן במשרה זו עד שנת 1974. בסך הכל כיהן כעשרים שנה בבית הדין הגדול של הרבנות הראשית, עם המלצתו של הרב זליג ראובן בנגיס מהעדה החרדית, למרות התנגדות הרב מבריסק ועוד כמה רבנים למוסדות הרבנות הראשית. בעקבות היבחרו של הרב שלמה גורן לרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הגדול, ובעקבות פולמוס פסק דין האח והאחות, הוא פרש מבית הדין. עם זאת, הורה לאחרים שלא לפרוש מהרבנות במקום שלא נבחר מועמד ראוי אחר. לאחר פטירת הרב שך היה למנהיג הבולט של הציבור החרדי בישראל, ולסמכות העליונה של מפלגת דגל התורה. הגרי"ש אלישיב גדל בתורה בעיקר על ידי לימוד עצמי, ואת המסורת בפסיקת הלכה קיבל בעיקר אצל רבי שמשון אהרון פולנסקי מטפליק, אצל הרב זליג ראובן בנגיס ואצל הרב יצחק אייזיק הרצוג. ידוע כי היה לו יד ושם גם בחכמת הנסתר. לא חיבר ספרים (למעט ספרים שתלמידיו הוציאו בשמו). לרב אלישיב תלמידים רבים, והמוכר שבהם הוא הרב יוסף אפרתי שגם משמש כעוזרו האישי ("משמש", או"נאמן ביתו", בעגה החרדית). בין תלמידיו: הרב בן ציון הכהן קוק, המוציא את ספרי פסקי ההלכה שלו; הרב צבי ובר - רב בנווה יעקב וחבר בד"ץ שארית ישראל; הרב משה מרדכי קרפ - רב במודיעין עילית; הרב צבי וייספיש - ראש ישיבת הר"ן; הרב דוד אריה מורגנשטרן; הרב יצחק דרזי, מחבר הספרים "שבות יצחק". ת. נ. צ. ב. ה.