|
שבעת האירועים הבולטים בקהילות בישיבות ובחצרות הקודש |
אבי בלום, משפחה ב"ה כ''ט באלול תשע''ב 16.09.12 העיתונאי אריה בלום מהשבועון 'משפחה' מסכם לכם שנה היסטורית בציבור החרדי: פרישת הגר"נ קרליץ מבית הדין, הפגישה ההיסטורית בין האדמו"רים מבעלזא וסאטמאר, חלוקת הירושה בויז'ניץ, עשרה אדמו"רים חדשים על כס האדמו"רות, וגם – גזירת ברית המילה בניו יורק, שניחתה אך בסיומה של השנה • כנסו שנה וברכותיה, שנה וקללותיה פרישת מרן הגר"נ קרליץ מדיוני בית הדין זרקורי הציבוריות החרדית הופנו השנה לבית הדין של מרן הגר"נ קרליץ, בית הדין הפרטי הגדול ביותר לענייני ממונות, בעקבות ההודעה הדרמטית על פרישתו של הגר"נ מהשתתפות בדיונים השוטפים של הבד"צ, שבהם נהג להשתתף בכל יום שני. העילה לפרישה היתה כמות הפניות העצומה ההולכת וגוברת של שאלות מכל רחבי העולם, שהתרבו וקיבלו תנופה בתקופה האחרונה, לאור הסתלקותו של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, ולמעשה עוד בתקופת המחלה שקודמה להסתלקותו. בעקבות הפרישה קיבל בית הדין פלטפורמה דומה לזו של הבד"ץ העדה החרדית בירושלים. הגר"נ נשאר בתפקידו והרשמי של גאב"ד אך אינו משתתף בדיונים, זולת במעמדים בעלי השלכות מהותיות שמחייבות את הופעתו, כמו מכירת חמץ והחלטות בעלות אופי ציבורי בולט וההרכבים השוטפים הם אלו שמנהלים הלכה למעשה את בית הדין. רבי ניסים קרליץ (צילום: שוקי לרר JDN) מי שמכהן כראב"ד הבד"צ ומנהל את המושבים הוא חתנו הגאון רבי שריאל רוזנברג המשמש חבר בית הדין כבר שנים רבות ועומד בנוסף בראש בית הדין 'דבר למשפט' הכפוף לבד"צ של הגר"נ. מלבד זאת, בין חברי בית הדין ניתן למנות את הגאון רבי יעקב אדלשטיין שליט"א רבה של רמת השרון, הגאון רבי יעקב פויזן שליט"א רב הקהילה החרדית בזכרון יעקב, הגאון רבי יעקב פרבשטיין שליט"א, הגאון רבי צבי פרידמן שליט"א ועוד. על אף שמייסד הבד"צ והעומד בראשו הינו דמות ליטאית, הרי שבקרב בית הדין ישנם מספר דיינים מובהקים הנמנים עם הציבור החסידי כמו הגאון רבי יעקב כהן שליט"א והגאון רבי ישראל ברגר שליט"א רבה של שכונת גני גאולה חסידי צאנז ועוד. פגישת פסגה בעלזא – סאטמר פגישת פסגה ייחודית והיסטורית התקיימה השנה בין כ"ק מרן האדמו"ר מבעלזא שליט"א לבין גיסו כ"ק האדמו"ר המהר"א מסאטמר שליט"א. מדובר בביקור מיוחד שהתקיים במעון קודשו של האדמו"ר מבעלזא בקרית יערים טלז-סטון, כאשר גיסו האדמו"ר מסאטמאר ששהה בארצנו הקדושה לרגל שמחה משפחתית במהלך חודש שבט, הגיע לבקרו במעונו. המפגש ההיסטורי בין האדמו הביקור התקיים לאחר חצות הלילה, כאשר האדמו"ר מבעלזא קיבל את האורח הנכבד בכבוד וביקר וכיבדו בפירות. תוכן השיחה עסק בעניינים הקשורים למנהגי בעלזא וסיגעט, על אודות ימי השובבי"ם, על הקשר שנרקם בין אדמו"רי בעלזא וסיגעט-סאטמר, על שיתוף הפעולה המבורך שבין הבד"צ של קהל מחזיקי הדת בארה"ב והבד"צ של קרית יואל-מונרו, נושא המקוואות שהתגלו בעירה בעלזא ועוד. עם תום הביקור ליווה האדמו"ר מבעלזא את האורח הנעלה עד למכוניתו. ביקור הגומלין אצל האדמו"ר מסאטמר נערך בבני ברק בבית הנגיד הרב מנחם שלמה פרידמן, חסיד סאטמר, וגם במהלכו נידונו נושאים מרתקים בשלל תחומים. בטרם הפרידה שח האדמו"ר מסאטמר לאורחו האדמו"ר מבעלזא, כי הינו מתעתד לצאת לאחר הפגישה למסע במקומות הקדושים. בתגובה השיב האדמו"ר מבעלזא : 'האטס מיך אינזינען' (התפללו עלי…). דבר הביקור שהפך לשיחת היום הביא בכנפיו גל של שמחה בכל מקום, ועורר התרגשות רבה בקרב כל חסידי בית בעלזא וסאטמר, שבירכו בהתרגשות על השמועה הטובה. חלוקת הירושה בויז'ניץ מאה ימים לאחר הסתלקותו של כ"ק מרן האדמו"ר בעל ה"ישועות משה" מויז'ניץ זי"ע התקיימה החלוקה הראשונה (חלקית) של חפצי הקודש מירושת האדמו"ר, לאחר שכל הצדדים ישבו ודנו ביחד ובפיקוחו של הרה"ג רבי ישראל מילר שליט"א, חבר בד"ץ ויז'ניץ שהתקבל על דעת כל בני ובנות האדמו"ר זי"ע להיות האיש המכריע בענייני חלוקת הירושה הקדושה. על פי פסק הלכה של הרב הבורר, החפצים שהיו בבתי המדרש הוגדרו כנכסי הקודש שאין עליהם דין ירושה. כך שהכיסא והסטנדר המיתולוגיים ששימשו את האדמורי"ם ה'אמרי חיים' ובנו ה'ישועות משה' זי"ע למשל, נשארו בחזקת ביהמ"ד. האדמו כל אחת מחצרות ויז'ניץ שלח נציג שישבו ביחד עם ראש הישיבה הגר"מ ארנסטר שליט"א, וכך הוטל הגורל או חולקו הפריטים. הנה מקבץ מתוך חפצי הירושה שחולקו. שני הכיסאות ששימשו את האדמו"ר בעל ה'ישועות משה' במעונו וכך גם שתי ארוניות מכסף שבהן היה ש"ס קטן, חולקו בין שני האחים האדמו"רים. המיטה שעליה הסתלק האדמו"ר בעל ה'ישועות משה' זי"ע נותרה בחזקת האדמו"ר הר"י שחפץ בה מאוד. תפילין: נערכה הגרלה כאשר האדמו"ר הר"י זכה בתפילין דרש"י, והאדמו"ר הרמ"מ זכה בתפילין של ר"ת. קערות ליל הסדר שחלקן מירושות הרה"ק מסאווראן והרה"ק ה'דמשק אליעזר' זי"ע חולקו בין האחים. כמו כן, פמוטים מירושת הרה"ק רבי פנחס מקאריץ זי"ע קיבל ראש הישיבה הגאון רבי מנחם ארנסטר שליט"א. את המקל שבראשו גולת זהב ועוד שני כלים מבעל ה"אמרי חיים" זי"ע קיבל גיסם כ"ק מרן האדמו"ר מבעלזא שליט"א. עשרה אדמור"ים חדשים על כס האדמורו"ת עשרה אדמו"רים נוספו השנה למעגל העולם החסידי, בעלותם לכהן על כס ההנהגה עם הסתלקותו של אביהם שהנהיג את החצר שנים ארוכות. בויז'ניץ, לאחר תום ה'שבעה' לפטירתו של כ"ק מרן בעל ה'ישועות משה' מויז'ניץ זצוק"ל בחודש אדר, החלו להנהיג את קהילותיהם בניו האדמו"רים מרן כ"ק הרה"צ רבי ישראל שליט"א וכ"ק הרה"צ רבי מנחם מענדל שליט"א. בעוד הקהילה ומוסדותיה הוותיקים מתנהלים תחת נשיאותו של מרן האדמו"ר שליט"א, ממלא מקום אביו, הרי שהאדמו"ר הרמ"מ שליט"א מנהל את קהילתו ומוסדותיו מ'מרכז מוסדות ויז'ניץ' שברחוב עזרא-פינת שלמה המלך בבני ברק. בנדבורנה התמנו לאחר פטירתו של כ"ק ה'באר יעקב' זצוק"ל בחודש אדר האחרון, ארבעה מבניו. ארבעת האדמו''רים מנדבורנה שליט''א _(צילום: שוקי לרר JDN) הבן הגדול כ"ק הרה"צ רבי אליעזר זאב רוזנבוים שליט"א הוכתר לממלא מקום אביו. בחיי אביו כיהן כרב קריית נדבורנה בבני ברק. בנים אחרים ששימשו רבני הקהילות של החסידות בערים אחרות הוכתרו גם הם לאדמו"רים: כ"ק הרה"צ רבי מאיר יצחק אייזיק שליט"א בירושלים, כ"ק הרה"צ רבי אשר ישעיה שליט"א בביתר עילית וכ"ק הרה"צ רבי יוסף נפתלי שליט"א באלעד. בשומרי אמונים התמנו שלושה אדמו"רים עם פטירתו של כ"ק האדמו"ר משומרי אמונים זצוק"ל בחודש האחרון. על פי הצוואה שהותיר אחריו האדמו"ר, בנו הגדול כ"ק הגה"צ רבי רפאל אהרן שליט"א שכיהן כרב ק"ק שומרי אמונים שליט"א ממשיך את הרבנות בירושלים וממלא את מקום אביו וזקנו הקדוש כאדמו"ר מבערגסס שליט"א במרכז החסידות ברחוב שפת אמת 4 בבני ברק. שלושת האדמו בנו כ"ק הרה"צ רבי שלמה שליט"א מכהן בעיר הקודש ירושלים וגם בבית שמש כאדמו"ר משומרי אמונים שליט"א, ואילו בנו כ"ק הרה"צ רבי גדליה משה שליט"א מכהן כאדמו"ר בעיר אשדוד. בנו הרה"צ רבי יעקב יצחק שליט"א אמור להתחיל לשמש באדמו"רות בעיר ביתר במהלך התקופה הקרובה. ביקור מרן הגראי"ל שטיינמן בצרפת התרגשות רבה הייתה מנת חלקם של תושביה היהודים בצרפת בחודש האחרון עם ביקורו ההיסטורי של מרן הגראי"ל שטיינמן שליט"א לחיזוק הקהילה היהודית. המטוס הפרטי שהועמד לרשות הגראי"ל ופמלייתו על ידי אחד מעשירי צרפת, המריא בבוקר אל נמל התעופה בפריז. את פניו קידם הגאון רבי יצחק כץ, רבה של קהילת יראים וראש מוסדות יד מרדכי, שיזם את הביקור והיה אחראי ליישומו והפקתו. הגר"י ביקש מהגראי"ל לעודד את הקהילה היהודית בפריז לשלוח את ילדיהם למוסדות שבהם מלמדים לימודי קודש ומנוערים מלימודי הליבה, ולחזקם בנושאי השבת, הכשרות והצניעות. הרב שטיינמן בצרפת כוחות ביטחון אבטחו את כל מסלול המסע, החל מהמטוס ועד לשכונה היהודית שבה נערכה קבלת הפנים לגראי"ל, וליוו את מכוניתו בשיירה של ניידות משטרה. בינתיים כבר הספיקו להגיע אלפי תושבים יהודים אל האולם 'דוק פולמן' שבו התקיים כנס החיזוק. הנשים התרכזו באולם סמוך שיועד עבורן. הלבבות החסירו פעימה כאשר נודע כי הגראי"ל שטיינמן מתעתד להיכנס לאולם בעוד דקות אחדות, לאחר הפוגה מטרחת הדרך ומנוחה קצרה. את פניו קיבלו האלפים בהתלהבות רבה ובשירת 'ימים על ימי מלך' שנמשכה דקות ארוכות. עוד באותו ערב, לאחר תום המשא התורני שנשא הגראי"ל, שבמהלכו עודד וחיזק על הצורך בלימוד התורה ומסירות נפש לנושאי הדת, שב הגראי"ל לישראל. התכנסות מועצת גדולי התורה של 'דגל התורה' לאחר תקופת שיתוק ארוכה, התכנסה מועצת גדולי התורה של 'דגל התורה' במעונו של הגראי"ל שטיינמן בבני ברק וצירפה חברים חדשים. עד הכינוס, כיהנו כחברים: הגראי"ל שטיינמן, מרן הגרי"ג אדלשטיין, מרן הגר"נ קרליץ, הגרמ"צ ברגמן והגר"י שיינר. החברים החדשים שמונו למועצת גדולי התורה הם: הגרב"ד פוברסקי ראש ישיבת פונוביז' הגאון רבי אריה פינקל ראש ישיבת מיר, הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי ראש ישיבת עטרת ישראל, הגאון רבי משה יהודה שלזינגר ראש ישיבת קול תורה, הגאון רבי יהודה עדס ראש ישיבת קול יעקב , זקן המשגיחים הגאון רבי דב יפה משגיח ישיבת כפר חסידים, הגאון רבי משה הלל הירש ראש ישיבת סלבודקה , הגאון רבי יצחק זילברשטיין רבה של רמת אלחנן והגאון רבי דוד כהן ראש ישיבת חברון. אסיפת מועצת גדולי התורה בבית הרב שטיינמן (צילום בלעדי: שוקי לרר JDN) הגר"ד לנדא ראש ישיבת סלבודקא שהוזמן אף הוא להצטרף, סירב להשתתף בישיבה ונימק את התנגדותו מכיוון שהוא נמנע מלעסוק בכל נושא פוליטי. הגר"י זילברשטיין צורף, לאחר שמרן הגר"ח גם התבקש לחוות דעתו אם לצרף את אחד מחתניו של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל ל'מועצת', ואכן הגר"ח הציע כי יצרפו את גיסו הגר"י זילברשטיין. במהלך הישיבה הראשונה, עלה בעיקר נושא גזירת הגיוס של תלמידי הישיבות והדרכים להתמודד איתה, וחתם אותה יו"ר ה'מועצת' מרן הגראי"ל שהתבטא: "מסתמא כל מה שצריך דיברו כאן, והעיקר מה שצריך זה סייעתא דשמיא". גזירת המילה באירופה ובארה"ב בארה"ב ובמספר מדינות באירופה, נאלצה היהדות החרדית להתמודד ועדיין נאבקת, בגזירת המילה שמנסים להטיל עליה. בארה"ב פרצה המהומה, בעקבות פטירתם של מספר ילודים נימולים. מחלקת הבריאות של עיריית ניו יורק קבעה כי העדר השימוש באביזרים אסתטיים וסטריליים היה הגורם למוות ולפיכך יש לכפות על המוהלים לחרוג מהמסורת שבה נהגו עד כה ולהתחיל להשתמש באמצעים המקובלים ברפואה המודרנית. מרבית רבני ארה"ב ואדמו"ריה התלכדו כאחד ויצאו בקול קורא, פסקני וברור, כי אין לבצע שום שינוי מהמסורת, וכי יש להילחם על כך במסירות נפש, גם במחיר עונשי מאסר. אסיפת הרבנים בלשכת הרבנים בוויליאמסבורג על גזירת המילה (6) מנגד, גם נשמעו זמירות אחרות, כמו שאמר הגר"ש קמינצקי ראש ישיבת פילדלפיה שטען שניתן להיענות לדרישות מסוימות של רשויות הבריאות. בשלב זה המערכה עדיין בעיצומה וטרם נאמרה המילה האחרונה. אולם דווקא גרמניה בעלת העבר המפוקפק והדאגה כביכול ליהודים וליהדות בעידן החדש, הייתה זו שהסעירה את העולם כולו באיסור שהטיל בית משפט על קיום ברית המילה. בית המשפט פסק כי מילת ילדים אינה חוקית, שכן היא מהווה פגיעה גופנית ביילוד, ומוגדרת כ"נזק קשה ובלתי הפיך לשלמות הגוף". עוד הוסיף בית המשפט כי חופש הדת והזכויות של הורי הנימול לא יכולים להצדיק את ברית המילה. בכך, שמט בית המשפט את הבסיס לחלוטין מהלגיטימיות של קיום מצוות המילה. הפסיקה הגיעה לאחר ניתוח מילה כושל, שביצע רופא מוסלמי בילד בן ארבע בעיר, לאחר שהילד דימם במשך יומיים, והובהל לחדר המיון. כשהמידע על כך הגיע לידי הרשויות, הוחלט להגיש תביעה נגד הרופא. לאחרונה התחייבו ראשי הפרלמנט הגרמני 'הבונדסטאג' כי יחוקק חוק המסדיר את חופש הדת ואת זכות היסוד לפולחן בגרמניה, כדי שיהודים ולהבדיל גם מוסלמים יוכלו להמשיך בקיום מצוות המילה, כפי שנהגו במשך אלפי דורות. |
