מיהו חושים בן דן שראש הממשלה מדבר בשמו?
נפתלי שרייבר, JDN     ב"ה י''ז בטבת תשע''ג   30.12.12

אריק שרון הבלתי מנוח שמע מהרב גפני על חושים בן דן ונכנס לפעולה / חושים החרש רואה דברים בפרספקטיבה הנכונה / יהדות התורה נחלצת חושים ●

הטלפון מצלצל במשרד ראש הממשלה. הכונן מרים את האפרכסת, מאזין רגע קט ומחוויר. על הקו נמצא ראש הממשלה אריק שרון בכבודו ובעצמו הדורש בדחיפות להעביר מסר חריף לכל המשרדים הרלוונטיים שישחררו מידית את כל החסמים הגורמים לעיכוב מתן המשכורות לעובדי המקוואות. “כעת אני חושים בן דן ואינני רוצה לשמוע שום תירוצים…!” נשמע קולו הנזעם, רגע לפני שהטלפון נטרק.

חה”כ הרב משה גפני שקיבל בימים שלאחר מכן מבול של טלפונים מכל הכיוונים בשאלה: “מיהו אותו חושים בן דן שראש הממשלה מדבר בשמו”? סיפר את שהיה.

כאשר הרב גפני פנה לשרון בבקשה להסדיר את נושא המקוואות המתעכב זמן רב, והוסיף שהבעיה היא שזה נופל בין הכיסאות וכל משרד מגלגל את האחריות לפתחו של משרד אחר, שאל שרון: “נו, מה אתה רוצה שאני יעשה…?” השיב גפני: “ברצוני לספר לך סיפור”.

“כאשר מסע ההלוויה של יעקב אבינו הגיע לסיומו בפתח מערת המכפלה, הגיע לפתע עשיו הרשע וטען שהמערה שייכת לו כיורש של יצחק אבינו. דיון נרחב נפתח במקום, נפתלי נשלח כאיילה שלוחה להביא מסמכים ממצרים, הוויכוחים גברו, והטונים עלו אף הם, צעקות וטענות, שכנועים והסברים, שעה רדפה שעה, ופתרון לא נמצא”.

“בשלב מסוים התקרב למקום חושים בן דן שהיה חרש ולא שמע כלום ממה שקורה, וניסה לברר מדוע הקבורה מתמהמהת. הסבירו לו הסובבים בתנועות ידיים שעשיו מעכב את הקבורה, נתקף חושים בחמת זעם נוכח חוצפתו של עשיו, שלף את חרבו וקטע את ראשו ללא אומר ודברים”.

“הסוף מוכר, ראשו של הרשע הושלך כדומן אל כוך זעיר בפתח המערה, ומסע ההלוויה המשיך סוף סוף בדרכו”.

“אדוני ראש הממשלה – סיים גפני – מדוע חושים עשה מעשה חריף שכזה? מכיוון שהוא היה חרש ולא שמע את כל השקלא וטרייא סביב שאלת הבעלות, לכן ראה את חומרת הדברים בפרספקטיבה הנכונה. הוא ראה מעשה נבלה וחוצפה של עיכוב לווית הסב הדגול, ותו לא. כמובן שיש לערוף מיד את ראש הפתן החצוף. כך גם כעת אסור להיכנס לכל הדין ודברים על המקוואות, אלא יש ‘לחתוך’ דברים, ולשחרר מיד את הכסף”.

כאמור, שרון שנהנה מאוד מהסיפור לקח את זה ברצינות. הוא עטה על עצמו גלימת חושים בן דן, והחל לערוף ראשים ללא הבחנה, עד שהכסף המיוחל הגיע ליעדו.

*

אם תרצו, יתכן כי הביטוי ‘להיחלץ חושים’ טומן בחובו גם את התובנה של ‘חושים’ בן דן שנחלץ לפעול בצורה המקצועית והדרסטית ביותר כפי שראה לנכון במצב סבוך ובלתי נעים.

משכך דומה כי נכון מאוד להגדיר את מפלגת ‘יהדות התורה’ – זו שהרב גפני מפאר את כותל המזרח של נציגיה המסורים – כמפלגה הנחלצת חושים בכל הזדמנות ללחום על ערכי היהדות הנאמנה.

אומנם יש עוד מפלגות חרדיות, אבל ב’יהדות התורה’ פועלים במתכונת ‘חושים’. לא שמים על אף אחד בדרך לכיבוש המטרה של שמירה בחירוף נפש על כל הקדוש והיקר לנו. אין אצלנו מקום לדיבורים ולוויכוחים, ולא שום משא ומתן על ערך חשיבות לימוד התורה או על כל נושא אחר השנוי במחלוקת עם עוכרי התורה למיניהם.

ובינינו, זה מה שחשוב והכרחי בעת הזאת. במצב כה נפיץ ורגיש בו ידי עשיו בוחשות בקדירה ומנסות להצר את רגלי לומדי התורה, אין דרך אחרת, אלא להיחלץ כ’חושים’ לחתוך דברים ולא לוותר על שום דבר שבקדושה, עד שנזכה לראות בישועתן של ישראל.