זלזול מחפיר בקדושת ‘הכותל הקטן’ ו’קבר דוד’
    ב"ה ג' בכסלו תשע''ה   25.11.14




ה”סטטוס קוו” בעיר העתיקה: הממשלה מתמהמהת בהכרעה מי אחראי על ‘הכותל הקטן’ • רב המקומות הקדושים, הרב שמואל רבינוביץ': “קבר דוד עדיין אינו מוגדר כמקום קדוש ואנשים עושים במקום כבשלהם” • ביקורת חריפה על התנהלות עיריית ירושלים ביחס לשני המקומות המקודשים. יו”ר הועדה: “המקומות הקדושים ליהודים צריכים להיות מטופלים בדיוק כמו שאר הדתות”. |

בדיון מעקב שערכה ועדת הפנים והגנת הסביבה, בנושא הרגיש והנפיץ של “הכותל הקטן”, התברר שהממשלה מתמהמהת בהכרעה מי אחראי על ‘הכותל הקטן’. נציג משרד המשפטים טען בדיון כי “מדובר בשאלות של קביעת מדיניות ולא רק משפטיות”.

עם תחילת הדיון דרשה הועדה לברר האם הכותל הקטן קדוש או לא, היה ויוברר שהוא חלק מהכותל המערבי- חייבים להכריע מי האחראי על המקום הקדוש.

מנכ”ל המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים במשרד לשירותי דת, הרב יוסף שווינגר אמר כי “הנושא נמצא במזכירות הממשלה שצריכה לקבל הכרעות”. על דבריו אלו הגיבה היו”ר ח”כ רגב: “למה צריך הכרעות אם האחריות היא שלך? תפקידך לממש את האחריות”. היא הפנתה ביקורת לעיריית ירושלים ואמרה “בושה שהכנסת צריכה לכנס כ”כ הרבה דיונים על הכותל הקטן. טיפה של רגש למקום קדוש. משרד הדתות מתעסק בענייני אגו אז לפחות שהעירייה תדאג שיהיה שם נקי, זה גם מקום ציבורי”.

מנהל אגף התברואה בעיריית ירושלים, ציון שטרית,גלגל את האחריות, ואמר כי “הביוב מטופל על ידי חברת הגיחון והפנינו את העניין אליהם”, לדבריו “המקום מטופל יותר טוב מרחביה”.

איגי פז, מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, הסביר את הבעייתיות שבניהול המקום: “יש אחריות בהיבט שמירה על מקומות קדושים מתוקף החוק הכללי, על המשרד לשירותי דת. גורמים נוספים רלוונטיים בהיבטי ניהול ואחזקה הן שתי עמותות ממשלתיות- הקרן למורשת הכותל והמרכז למקומות הקדושים . מעבר לכך בפינוי אשפה וכשטח ציבורי אחר- עיריית ירושלים”. הוא הוסיף כי “השאלה אינה פשוטה כלל. גישת המשנה ליועמ”ש, ארז קמיניץ היא שלא נכון להגיע להכרעה אלא שהצדדים יגיעו להסכמות”. בתגובה להערה של היו”ר ח”כ רגב כי, “אין הסכמות אז למה לא להכריע?”, השיב כי “מדובר בשאלות של קביעת מדיניות ולא רק משפטיות. זו צריכה להיות החלטת ממשלה”.

הכותל הקטן ויקי"מטופל יותר טוב מרחביה". הכותל הקטן בימים טובים יותר

היו”ר רגב לא נכנעה והשיבה כי “הפרשן של החוק הוא היועמ”ש, בשביל זה אתם קיימים, תביאו דעה מוחלטת לממשלה, פרשנות מי גובר, ומשם נמשיך את הטיפול. אני מבינה שאתם רוצים להימנע מההכרעה”.

עקב המתיחות הרבה השוררת באזור הר הבית, מנוהל המקום למעשה ע”י משטרת ישראל, הפותרת את הבעיות הנקודתיות מבלי ליטול אחריות ניהולית. ממ”ר דוד, נצ”מ אבי ביטון, הסביר כי זהו אחד המקומות הרגישים והנפיצים בעיר דוד גם בשל הקרבה להר הבית וגם בשל המשפחות המוסלמיות שמתגוררות שם.

לדבריו, למרות הנסיבות המורכבות, המשטרה פועלת לאפשר את פעילות הגופים בתחומים השונים: “בשנה וחצי האחרונות הכנסנו את רשות העתיקות לטיפול בקיר, בהיבט הבטיחותי. הכנסנו את עיריית י-ם לפינוי פעמיים ביום של הזבל ואת חברת הגיחון לטיפול בתשתיות הביוב באזור המשפחות. ישנם בעיית ניקוז שעדיין לא נפתרו, והן דורשות התערבות באזור נרחב סביב ‘הכותל הקטן’ אך ניכנס לשטח וניתן גיבוי ואבטחה לטיפול ברגע שיש אור ירוק מחברת הגיחון שהיא מוכנה”. ח”כ יעקב אשר הצטרף לדרישה לפנות לעיריית ירושלים שתטפל בתכנית הניקוז האזורית, הגורמת להצפת הביוב בשטח המקודש.

ח”כ דוד אזולאי, התרעם על נסיונות ההתחמקות של הארגונים הממשלתיים “זה לא נורמלי לתת לקרן ולמרכז, להסתדר ביניהם. ההיגיון הוא שהכותל הקטן נמצא בסמוך לכותל המערבי ולכן שהקרן תטפל”. בענין האחריות לניקיון אמר: “עיריית י-ם לא יכולה להתנער מאחריותה כשיש פסולת ולהאשים את הגיחון. אנחנו במצב מאוד רגיש בשל מיקום הכותל הקטן באזור הרובע המוסלמי, וכניסתם של גופים עירוניים תקל על המלאכה”.

היו”ר ח”כ רגב סיכמה: “הכותל הקטן הוא חלק מהכותל המערבי, מקום קדוש ונפיץ. על היועמ”ש לפרש מתוקף תפקידו למי יש אחריות לניהול הכותל הקטן, ולא לתת לקרן, למרכז ולמשרד לשירותי דת להחליט ביניהם. אני מצפה מעיריית ירושלים שתפתור את נושא הביוב, כמו כל רחוב אחר בעיר, כשטח ציבורי שצריך לנקותו”. היא שיבחה את המשטרה “שנכנסה לווקום ולקחה אחריות על המקום”.

הכותל הקטן. צילום Djampa"לפחות שהעירייה תדאג שיהיה שם נקי". השילוט הדל לכותל הקטן (צילום: Djampa)

במסגרת הבחינה לפתרון כולל של מקומות מקודשים בעיר העתיקה, עלה גם נושא ‘קבר דוד’ לדיון, יו”ר הועדה טענה כי היא מדווחת על כך שהקבר מחולל בטקסים של נוצרים שלא במסגרת ההסכמים עם הוותיקן. נוגסים עוד ועוד בזכויות על קבר דוד בניגוד לסטטוס קוו. “אני בעד חופש הביטוי והפולחן של כל אזרח” אמר רגב “אבל לא נאפשר מצב שבגלל אי נעימות נוותר על זכותנו לטיפול במקום קדוש לנו”.

רב המקומות הקדושים, שמואל רבינוביץ’, הכחיש את שמועות על הפרות הסכמים במתחם ואמר כי המשטרה אוכפת את הסטטוס קוו, לפיו יש להם 5 פעמים לתפילה וללא מיסה, למעט ביקור האפיפיור. “יש המפיצים שמועות אך נדיר שיש סטייה מהמוסכם” אמר הרב רבינוביץ’. לדבריו “המקום מתוחזק היום הרבה יותר ושופץ”.

ונדליזם בקבר דוד המלךהרב רבינוביץ’ הודה כי מה שחסר הוא שהמתחם אינו מוגדר כמקום קדוש ואנשים עושים במקום כבשלהם. שרי המשפטים והדתות הם שאמורים להגדירו. “המקום מתנהל כמקום קדוש, אבל יש קבצנים ואנשים שמתנכלים למתפללים והוא צריך להתנהל ע”י גוף אזרחי ולא ע”י המשטרה” אמר הרב.

יעקב סלאמה, מנהל אגף עדות במשרד הפנים הציג את סקירת המשרד וטען כי הסדר הציבורי נשמר למרות שאין תוספת סדרנים. “אנחנו בהליך מכרז להצבת מצלמות” גילה.

הוא הוסיף כי “אין מניעה לקיום תפילה חרישית שלא מפריעה וזה מה שמתנהל שם”. על דבריו העירה היו”ר ח”כ רגב, כי “שר הפנים הנחה שיהיו יותר סדרנים, זאת אומרת שהנחיית השר לא ממומשת. זו אמירה בעייתית לא ייתכן ששר קובע החלטה ופקיד קובע אחרת”. יו”ר הועדה סיפרה כי היא מקבלת ידיעות על כך שטקסי הקטורת והזמירות של הנוצרים עדיין מתרחשים בניגוד לנהלים. וטענה כי בכדי למנוע תלונות משני הצדדים, היה צריך להציב סדרנים לאורך כל שעות היום. “בגלל אי תפקוד נכון של פקידים, הוותיקן יגיע לכאן” התריעה רגב.

הרב רבינוביץ’, הסכים לדבריה: “יש הבדל בין תפילה חרישית לתפילה רועמת, ואם היו סדרנים הם היו מטפלים בנושא”. בהתבטאות רגישה אמר כי “אין רצון לפגוע במישהו, אבל כוח האדם אינו מספיק לטיפול בנושא”.

ח”כ יעקב אשר שנכח בדיון, קישר את מצב קבר דוד המלך למצבו של הכותל הקטן המוזנחים ע”י כלל הרשויות והגופים “מדובר במקום, שהוא גם אתר תיירות שכל עיר הייתה מתברכת בו” אמר אשר, “שהעירייה תיקח את סמכויותיה ותאכוף. היא הריבון ובעל הבית”. גם ח”כ אורי מקלב הצטרף לדבריו ואמר כי “בתקופה האחרונה גדל מספר המבקרים וצריך להתאים עצמנו למציאות”, הוא הדגיש כי השמירה על מקומות קדושים צריכה להיות בדגש על הסדר.

האדמו''ר מהרי''ד מלעלוב בתפילה בקבר דוד המלך (4)"בתקופה האחרונה גדל מספר המבקרים" ריקודים בחצר הקבר

לשאלתה של היו”ר, ח”כ רגב, “מדוע לא מגדירים מקום קדוש?”, השיב איגי פז מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים כי “תיקון התקנות הוא של השר לשירותי דת בהסכמת שר המשפטים” וכי גם לגבי קבר דוד “המדיניות כרגע היא לא להוסיף אתרים חדשים”.

ממ”ז עיר דוד נצ”מ אבי ביטון, אמר כי לא נתקבלו תלונות על המקום. הוא הזכיר כי היו הומלסים רבים וקבצנים בהר ציון וכיום המקום מטופל. הבעיה שם היא סטטוטורית, כי יש כמה מקומות שכל אחד מנוהל ע”י מישהו אחר- וזו הבעיה העיקרית”.

הבשורה הגיעה מכיוונו של הרב רבינוביץ’, שאמר כי הוא לוקח על עצמו “את האתגר, להגדיר יחד עם המשרדים והגורמים השונים את נושא הגדרת הסמכויות במקום”

היו”ר, ח”כ רגב סיכמה: “לא יאומן איך זורקים אחריות מאחד לשני. צריך לוודא שהסטטוס קוו נשמר ע”י משרד הפנים. או שהסדרנים לא מכירים אותו או שהם לא שומרים. ההנחיה לא מתבצעת בגלל החלטת פקיד והשר החדש גלעד ארדן צריך להתייחס לנושא ולעשות סדר במקומות הקדושים שבאחריותו. יש לי תחושה שהם מרגישים שאין עליהם פיקוח והסדרנים עושים מה שהם רוצים”. היא הוסיפה כי “עיריית ירושלים לא מבצעת תפקידה במקום שהוא ציבורי ועליה להביא יותר שיטור עירוני”.

היא פנתה למשרד המשפטים: “המקומות הקדושים ליהודים צריכים להיות מטופלים בדיוק כמו שאר הדתות”.