עתה מתברר, כי מרבית כלי התקשורת, ובהם עיתון הארץ, נמנעים גם עתה מפרסום המידע האמיתי - בדבר נסיון הסחיטה מצד מוזס, נוכח חששם מקבוצת ידיעות אחרונות. במקום זאת הם מתגוללים שוב על נתניהו, בניסיון להציגו כמי שפעל שלא כדין. נדגיש, כי מוזס מהלך אימים במשך שנים על פוליטיקאים ואנשי עסקים, נגדם הוא מחזיק ''תיקים'' (גם קבוצת הארץ-דה-מארקר, בבעלות עמוס שוקן, הפעילה אמצעי סחיטה נגד פוליטיקאים ואנשי עסקים).
נודע, כי בפגישה שהתקיימה ב-2014 השיג נתניהו לעצמו ''נשק יום הדין'' - הקלטה דרמטית המתעדת ניסיון סחיטה מצד ארנון מוזס. נתניהו ביקש להשיג לעצמו קלטת, שבה יוכל להשתמש, בעת הצורך, כדי להוכיח כי קבוצת ידיעות אחרונות, בראשותו של ארנון מוזס, מתנכלת לו משיקולים עסקיים ומסחריים וזאת נוכח המשך יציאתו לאור של העיתון ישראל היום בבעלות המיליארדר שלדון אדלסון.
ל-News1 נודעו הפרטים שלהלן:
נתניהו ומוזס קיימו פגישה בסוף 2014, ערב הבחירות לכנסת הנוכחית, במעון ראש הממשלה בירושלים. הפגישה התקיימה ביוזמת מתווך אחד או שניים, שביקשו להפסיק את העוינות ההדדית מצד שני הצדדים;
בפגישה השתתפו מוזס ונתניהו. בלבד. הקלטת הוחזקה והופעלה כשהיא בכיסו של נתניהו;
מכשיר ההקלטה התקבל מיועצו של נתניהו, ארי הרו. עו''ד דוד שמרון הוא שיזם קבלת המכשיר מארי הרו. לאחר הפגישה נמסר המכשיר לידיו האמונות ולמשמורתו של ארי הרו;
נתניהו נועץ ארוכות קודם לפגישה עם עו''ד שמרון, ולפי עצתו: הוא החליט לתעד את הפגישה, כדי שתהווה הוכחה ומעין ''נשק יום הדין'', לכך שנעשים נגדו נסיונות סחיטה;
נתניהו נערך מראש לפגישה. הוא הסכים לה - לאחר תקופה ממושכת שבה הותקפו הוא ילדיו ורעייתו - כדי לתעד, ומראש, ניסיונות סחיטה מצד מוזס;
בפגישה טען נתניהו, כי הוא נרדף ומותקף שוב ושוב בשל מדיניותו האידיאולוגית ונוכח עמידתו בראש הימין בישראל. באותה פגישה הוא ביקש ממוזס להימנע מפרסום ידיעות בנוגע לפרטיותו של יאיר נתניהו, וכן להימנע מפרסום ידיעות מגמתיות וכוזבות נגד גוש הימין. נתניהו הטיח במוזס - דבר הידוע ברבים גם מפיו של אדלסון עצמו - כי עיתון ישראל היום הוקם על-ידי אדלסון כדי לבטא את עמדות הימין בישראל;
מוזס השיב באותה פגישה: ''אני מוכן לפנק אותך'' ולעצור מגמה זו, וזאת בתנאי שתסייע בקידום החוק לסגירת עיתון ישראל היום. באותו מעמד טען מוזס, כי עיתון ישראל היום, המחולק חינם, גורם נזק עצום לידיעות אחרונות;
נתניהו השיב באותו מעמד, וברצותו להפיס דעתו של אורחו-מוזס: ''יהיה בסדר'', אך בשום שלב לא התכוון לכך באמת, והוא אף לא עשה מאומה כדי לעצור את הוצאתו לאור של ישראל היום. לראיה: גם לאחר מכן לא פעל נתניהו לקידום החקיקה. נהפוך הוא: נתניהו פעל, בכל כוחו, להדיפת יוזמת החקיקה מצד חברי כנסת המזוהים עם מוזס, ולפי גירסתו הוא אף הביא להליכה לבחירות;
את בקשתו בעניין בנו יאיר נתניהו הפנה נתניהו גם למו''ל הארץ, עמוס שוקן, וזה נעתר לבקשתו והבטיח למנוע פרסומים העלולים לפגוע בפרטיותו של יאיר נתניהו;
הקלטת הבעייתית נתפסה אצל ארי הרו לפני כמה חודשים, במסגרת החקירה המשטרתית שנוהלה נגדו והחיפוש שנערך בביתו ובכליו. היועמ''ש אביחי מנדלבליט התלבט כיצד לנהוג. שכן, מעבר לבעיה הציבורית-העיתונאית המשתקפת, תוכן הקלטת אינו מהווה ראיה לעבירה מצד נתניהו - זו הגירסה שניסו ''למכור'' לו שוחרי רעתו של נתניהו - אלא דווקא מעיד כי נתניהו היה קורבן לנסיון סחיטה (ארנון מוזס ידוע כמי שהפעיל אמצעי סחיטה נגד פוליטיקאים ואנשי עסקים רבים).
נודע, כי בחקירתו על-ידי המשטרה (יום ה', 05.01.17) מסר נתניהו, כי הוא לא האמין למוזס, וכי מוזס גם כן לא האמין לו, ולכן המשיכו שניהם כל אחד בדרכו - תקיפות הדדיות בכל הזדמנות, שבאו לידי ביטוי פומבי. כך השיב גם מוזס בחקירתו. הראיות האוביקטיביות מלמדות, כי המלחמה בין שני הניצים נמשכה וכי בפועל לא הושג מאומה באותה פגישה. נתניהו אמר עוד בחקירתו, כי הוא לא קיבל ולא ציפה לטובת הנאה אישית, וכל מבוקשו היה לשכנע את מוזס לחדול ממתן ידו לפרסומים מגמתיים וזדוניים נגד הליכוד בכלל ונגדו בפרט, וגם מבוקשו זה לא הושג.