הסערה בפלג על כתבת התדמית שעשו בכיריהם בעיתון 'ישראל היום', בכדי לשווק את מנהיג הפלג הרב שמואל אוירבך, כפי שדווח כאן בהרחבה שלשום, גוברת ומתעצמת. בניגוד לציפיות של בכירי הפלג, הסערה לא שוככת, אלא רק גוברת והולכת.
מאידך, שוררת אווירת נכאים בכת הפלג עקב הכתבה. לפי התכנון שלהם וההשקעה הרבה שעשו, הכתבה היתה אמורה להיות מסמך אסטרטגי לעתיד. הם הכניסו שם המון שקרים ומסרים ארסיים, בתקווה שיתפשטו הדברים בתוך הציבור החרדי בעיקר, וגם ישמש אותם כ'ראיה' לעתיד. ואילו מה שקרה כעת הוא, שרק מדברים על הכשלים שלהם בכתבה.
כזכור, הגבאי יוסי פטרוב הגבאי הותיק של הרב אוירבך ובכירים נוספים התראיינו לכתבה. בתוך דבריו דיבר פטרוב על ה'פתיחות' של הרב אוירבך לעולם החילוני, והוסיף לתאר ''הוא האדם הכי מעניין שאני מכיר. פתוח לכל אפיקי המחשבה, מתחבר בקלות לכל סוגי האנשים, לא חשוב אם זה אינסטלטור או פרופסור באוניברסיטה''.
פטרוב הוסיף והסביר: ''דיברתי איתו על המון דברים מהעולם. ביאליק, שייקספיר ופילוסופיה. הוא אדם מוכשר, ערני, שומע מה קורה סביבו. הוא אמנם לא יגיד את שמו של ביאליק, כי זה 'לא מתאים' מבחינת השפה החרדית, הוא יאמר 'המשורר הידוע'. אבל הוא מכיר. הוא אדם רב־גוני''. (הובא כאן הצילום מהכתבה).
אמש הובא כאן מכתבת התדמית לפני כמה שנים בעיתון 'בקהילה', שאף הוא נעשה על ידי הפלג, שם מוזכרת בקיאותו בכתבי ביאליק, כך גם על השיחות הרבות שניהל הרב אוירבך בנערותו עם הסופר החילוני ש''י עגנון. בהקשר לכך, נחשף כאן שלשום על בקיאותו של הרב אוירבך בדתות למיניהן, ובעיקר בכתבי הנצרות .
אמש הובאה כאן עדות משבחיו של הרב אוירבך על הראי''ה קוק, כאשר לאחר שהגה רבות בכתביו הוא קובע 'הוא לא נופל מביאליק', כלומר בסגנון ואיכות הכתיבה. (יצויין, כי המספר איננו זוכר אם הרב אוירבך בעצמו אמר את המילה ביאליק, או שרק נתן לו כינוי והתלמיד שאלו אם אליו מתכוון והשיב בחיוב, אך המשפט הזה נחרט בראשו מאז).
כפי שדווח כאן בהרחבה, הכתבה בכלל והדברים על בקיאותו בביאליק ושייקספיר בפרט עוררו סערה וסכסוכים עצומים בכת הפלג, כאשר רבים היוצאים בהתקפות נגד פטרוב על שחשף את הדברים. הדרישות נעות בין תביעה להבהרה והכחשה לכל הפחות, שתגרום לאנשים לפקפק באמינות הדברים, ועד לדרישה לפיקוח קבוע על מה שפטרוב מוציא לתקשורת.
ע''פ המידע שהגיע לידינו, לעת עתה פטרוב נחרץ שלא להיכנע לדרישות אלו. כל כניעה לדרישה כלשהיא, מהווה מבחינתו השפלה ועלבון אישי. הוא סבור שהמהלך שלו בכתבה הזו היה מתוחכם ואסטרטגי, ואינו מוכן להודות בכישלון. הוא רותח וכועס בימים האחרונים על כל הטענות המופנות לעברו.
ככלל, המאבק בפטרוב כעת מתוך כת הפלג, נחלק לשתי אסכולות. יש את האסכולה שבאה עם טענות של 'פרומקייט', אותה מוביל משגיח ישיבת כנסת יצחק חדרה הרב טוביה נוביק, כאשר בין השאר הטענה המרכזית היא שרבים מאנשי הכת בוודאי יקראו את הכתבה, ויש לחשוש שילמדו מכך היתר לקרוא בכתבי ביאליק ושייקספיר ושאר ספרים חיצונים, בהסתמך על כך שגם הרב אוירבך קרא בהם.
על כך משיב פטרוב בחריפות, ''הכתבה נועדה אך ורק לציבור החילוני, בני הציבור החרדי לא אמורים כלל לקרוא אותה, הם צריכים לקרוא רק מה שכתוב ב'הפלס'. אדרבה, שהרבנים לא יעשו רעש מהכתבה, כך אף אחד לא יקרא בזה, ולא יהיה מקום לחשוש'.
יצויין, כי דבריו אלו הם שקר גמור. הכתבה נועדה לציבור החרדי לא פחות מאשר לציבור החילוני, כאמור. ובתחילה דאגו גם אנשי הכת להפיץ אותה בכל מקום, עד שקלטו שזה לא משתלם.
האסכולה השנייה מגיעה עם טענות של 'כדאיות', לדבריהם העסק לא היה כדאי ולא משתלם, החשיפות הללו על הרב אוירבך לא מתקבלים יפה וגרם נזק לאנשי הכת. ישנם מביניהם הבאים בטענות על 'כבודו' של הרב אוירבך שבוזה, לדבריהם הדברים הללו לא היו אמורים להיוודע לציבור הרחב. לאסכולה זו הצטרפו בימים האחרונים כמה מרבני הפלג, ביניהם הרב מרדכי גרוס. בין התוקפים ישנם כאלו המתבטאים בחריפות ואומרים שהמהלך היה 'אווילי' ו'חסר אחריות לחלוטין'.
ע''פ הדיווחים, טענות אלו מוציאות את פטרוב משיווי משקלו, ועליהן הוא משיב בזעם, ''אני לא אחראי ?! הרי יכולתי לגלות עוד הרבה סודות מהחדר, שהיו משנים את התדמית של הרב אוירבך לחלוטין בציבור החילוני, ולא עשיתי זאת בדיוק בגלל חששות אלו. נזהרתי מאוד ולא אישרתי אלא מה שכבר נחשף מזמן ב'בקהילה', אך ורק את זה. עמדתי על המשמר בתוקף. עלי באים בטענות ?!''.
פטרוב מוסיף ''באמת שאני לא מבין אותם. הכל דומה אחת לאחת למה שנכתב ב'בקהילה'. ה'פתיחות' כבר תוארה שם, השפה המשותפת עם אנשי אקדמיה כבר נכתב שם, גם ביאליק כבר נכתב שם, כל המסרים נכתבו כבר. ההבדל היחיד הוא החילוף בין עגנון לשייקספיר, עגנון נכתב לחרדים ושייקספיר לחילונים. אז מה יש? לכל אחד הבאנו מידע שיתאים בשבילו, כפי שגם התאמנו את אופן הצגת הדברים לכל אחד בצורה שתתקבל אצלו טוב. מאותה סיבה, לחרדים כתבנו שהרב אוירבך לא מוציא את שמות האישים מחמת יראת שמים נוראה, ולחילונים כי זה 'לא מתאים'. אז איפה בדיוק הבעיה פה?''
הוא אף מפטיר בעוקצנות, ''איפה כל החכמים הללו היו כשהיתה הכתבה בבקהילה ? אז הם התמוגגו מהכתבה ... אז שלא ילמדו אותי מה כדאי וחכם לעשות''.
כך או כך, על דבר אחד אין חולק, שהמטרה להשתמש בכתבה לצרכים פנים חרדיים ולהשמצות נגד גדולי ישראל נכשלה לחלוטין, באשר פיהם הכשילם שם. כך נתקיים 'צדיק נחלץ מיד רשע ...' 'בור כרה ... ויפול בשחת יפעל', 'ברשת זו טמנו נלכדה רגלם'.