קטןן גם הבית הלוי במכתבו לרדזינער
כותב מפורש שא"א להחזיר את התכלת ע"י השארות בעלמא מכיון שיש מסורת נגד כלומר שהרי התכלת שהריזדנער הציע זה הערכה עם הרבה דחקויות (אלא שרצונו של אותו צדיק בכל נפשו למצווה זו ניסה לשכנע את העולם ולא נתקבלו דבריו) ואין סיבה שישתכח תורת התכלת אילו זה היה התכלת, הבית הלוי סבר שאם תביא תכלת ותסביר למה עד היום זה לא היה לנו ויהיה לנו סימנים נוכל לקבלו.
אדוםםר ציטוט מאת: שפוי סוףףקטןן
|
https://rotter.name/kolot/prime/54789.php
טענות פוטרי הטלת התכלת ותשובותיהם
בעצם אפשרות החזרת מצוות התכלת
.כ חיסרון המסורת (ובענין מסורת שלילית)
שאלה: דברי מביא זצ"ל מראדזין הגה"צ הבי ה"ל כי אם היה דג זה ידוע בעולם והיתה
הוצאת צבעו ידועה, אזי חשיב כאילו יש מסורת שאינו דג זה.
תשובה: אכן בטענה זו נסתפק מרן פאה"ד רבינו הגרי"ש אלישיב זצוק"ל לגבי חילזון זה,
וכתב שאינו יודע אם טענה זו שייכת כאן ולכאו' ר"ל שלא נודע לו מציאות הדברים. אכן,
ע"פ מה שנודע לנו מההסטוריה של הפורפור"א לא קשיא , כיון שאף שנודע מציאותו של דג
זה כבר מאות שנים מ"מ לא נודע אלא במקומות חיותו, ואומנות צביעתו ואפשרות עשיית
הכחול ממנו לא נודעה עד דורנו שהוא נודע לא לפיכך ו חילזון התכלת. ומאז גילויו לא ישבו
על מדוכה זו גדולי הפוסקים להכריע בה (הפצתו החלה רק משנת תשנ"ג) . ואמנם באמת כבר הבאנו
לעיל מדברי גדולי העולם מחכמי ישראל לפני מאות שנים שידעו שהוא חילזון התכלת (ע"פ
בקיאותם בספרים וכנראה לא במציאות) ידעוהו .
ועצם הדבר שהיה נודע במקומות חיותו לשימוש האכילה ולא ידעו במסורת שזהו החילזון
, אינה טענה כלל. דאף אם נתעלם מעיני האנשים למשך מחמת איזה דור אחד 56 של תורה
סיבה, אף כשחזר אח"כ ואף דידעו שהוא ממיני הפורפור"א לא ידעו שהוא חילזון של תכלת,
אףו לא ידעו באיזה חלזון לנסות ובאיזה צורה. כי נשתכח תהליך צביעתו בצמר, שהוא
. ומשמע נמי בגמ' בשבת (כו.) 57 אפשרי רק בסממנים ובתהליך מיוחדים כמבואר בגמ' מסוים
שיש מומחיות בעשיית התכלת שנמצאת רק אצל אנשי המקום הזה. וכמ בחת"ס ו שדקדק
שם סוטה גמ' ב. וב (מו:) נ מי אמרינן "היא לוז שצובעין בה תכלת" משמע שיש בה מומחיות
יתירה שאינה ידועה לכל. וכ"מ בזוה"ק פרשת ואתחנן (רס"ה ע"א) (והא קמן שנשתכח הפורפור"א
הזה גם מן אוה"ע, אף שתמיד היה ידוע מהספרים על מציאות החילזון הזה בעולם ויקרות דמיו וביוון היו
קוראים אותו בשמו, מ"מ כיון שלא נודעה צורת מלאכת צביעתם לא קישרו ביניהם עד לדורות האחרונים).
איני מבין כלל איך אפשר להשתמש בטענה זו כראיה לסתור, דערבך ערבא צריך. דאף שידוע על צביעת הארגמן בתקופת 56
הראשונים והגאונים, לא ידוע לי על שום מקור היסטורי המוכיח את הימצאותו של ה"מוּרֶ קְ ס טרונקולוס" (שהוא חילזון
התכלת) בתקופה זו. וכל מה שנודע הוא רק על הפורפור"א הצובעת ארגמן דהיינו ה"חד קוצים" ו"אדומת הפה" שהיו
משמשים לקיסרי ביזנטיון לצביעת ארגמן, אך באמת אפשר שחילזון התכלת "נגנז" כפשוטו, שנכחד ונעלם מעין כל. ורק
לפני כת' שנה מצאו חוקר נכרי אחד באקראי ולראשונה שב והתגלה הפורפור"א הידועה כמקור התכלת.
מנחות מב: הא תכלתא היכי צבעיתו וכו', משמע שהיה בזה שום קושי. אך אי קאי על הסממנים לכאו' לא השיב לו, כי 57
לא פירט הסממנים. ואפשר שהוא כמ"ש בקונט' קרסי זהב, שר"ל בזה שהשאלה היתה היאך בודקין אם הצבע טוב וראוי
לצביעת הכחול ולכך תי' לו דטעמינן ליה בביעתא וכו'. והוא כפי המציאות בדם הפורפור"א שבתהליך הצביעה א"א לראות
סעי' א' וג' כז אם הצבע כבר מוכן לצביעה או לא. וע"ע משכ"ת בזה לקמן אות חותם של זהב
27
ואף אם העלמותו היתה מחמת גזירה (כידוע שבתקופה זו היתה גזירה על איסור השימוש
בפורפור"א), או שנשתכחה אומנות צביעתו מחמת מלחמה, (בזמן הכיבוש הערבי של א"י, בתחילת
תקופת הגאונים), כיון שנשתכחה צורת צביעתו, וממילא לא היה שום נ"מ בידיעתו, וגם אין
נמצא כלל בבבל (שהיה עיקר יישוב ישראל בזמנם) , לפיכך נשכח גם ידיעת עצם מהותו. (ואף ששימוש
הארגמן נודע עד סוף התקופה הביזנטית, מ"מ התכלת נעשית מחלזון אחר ובדרכי צביעה אחרים ונגנזה כבר בתקופת
.הגאונים)
ואמנם אף אי היה שום מילתא דתמיהא דאף שלא היה החילזון מצוי במקומותיהם היאך
לא חיזרו אחריו לעשות המצוה, מאחר ונודע גם בכל הדורות מכתבי הקדמונים שהוא ממיני
הפורפור"א וכפי שהזכיר היעב"ץ וכמ"ש החוות יאיר, אפשר דכל זה בכלל גזירת גניזתו מן
השמים שלא ידעו דרכי הצביעה בו, ואמאי ניחא טפי לומר שגניזתו היתה ע"י שינוי טבע
בחילוף מקום חיותו של החילזון, מלומר שנשתכח מלאכת צביעתו ולא ידעו להחזירה. ומ"מ
ודאי א"א להחשיב דבר כזה כמסורת שאיננו החילזון ולא על כעי"ז היתה טענת הביה"ל.
(ואדרבה יותר קרוב להחשיבו כמסורת שהוא החילזון כמ"ש לעיל מדברי האחרונים, מאשר להחשיבו שיש מסורת שאינו
)החילזון
אך האמת שלא נשמע בדור מהדורות שחיזרו על מצוה זו, עד הראדזינר. משוםד ואפשר
שנכתב עליו שנגנז לא הוי ס"ל שאפשר למוצאו ע"י חיפוש. נתגלהלא בדורינו(ואף ע"י חיפוש, אלא
שנתגלה הדבר מאליו) ועוד ש בדורותיהם לא נודע כ"כ על דגי הים ותכונותיהם, עד הדורות
האחרונים שהתפתח ענין זה מאד, גם לא היו בקיאים בחכמת הכימיה כ"כ לנסות בכל דרכי
הצביעה, ובודאי לא היו מקבלים שום זיהוי בלא שיראו שאפשר לצבוע את התכלת מן
החילזון הזה.
שאלה: י"א שא"א לחדש מצוה התלויה בידיעת המציאות, בלא מסורת.
תשובה: זו מילתא דתמיהא. מנין לנו ו להוסיף כללים חדשים בתורה, ואף סברא אין בהם.
ולא מצינו סברא זו אלא כחומרא בעלמא, גבי עוף טהור שיש בו חשש טעות, ולא להקל.
(ופוק חזי בתרנגול הודו שהכשירוהו אף שאין עליו 58 ואפי' התם מעיקר הדין הוי סמכינן אסימנים.
יש תולים טענה זו בשם ה"הבית הלוי". אמנם הראדזינר (שהיה בדורו של הביה"ל) כ' מה ששלח לו הביה"ל, (ופִּ רְ סְ מוֹ 58
עוד בחיי הבית הלוי) והוא ממש היפך זה, שכ' דרק אילו ידעו מלאכת צביעתו ולא השתמשו בו אז חשוב מסורת שלילית,
אך אילו נודע שלא היתה ידועה הוצאת צבעו של דג זה אזי יש לחייב להטילו, וכן נקט מרן הגרי"ש בדעת ביה"ל. ואמנם
נראים הדברים כי ב' הגירסאות אמת, דודאי לא היתה כוונת ביה"ל לומר דלא סמכינן אסימנים, שהוא דין המבואר בגמ'
דסמכינן אסימנים בכל דוכתי ואפי' לקולא, ואף במצוות התלויות בידיעת מציאות, אך כוונתו דבאמת בד"כ בכגון דא קשה
למצוא סימנים מובהקים כ"כ, וכך היה כלפי - היו דבריו שכלפיו -הדיונון, שהיו אלו סימנים שאינם מבררים כלל, וכמ"ש
בישועות מלכו שאין דבריו אלא השערה בעלמא, משא"כ בענינינו. ומ"מ אין למדין הלכה מפי לימוד עד שיאמר לך הלכה
למעשה וכיון שכלפי הדיונון לא הוי צריך לכל זה, א"כ לא היתה טענה זו הוראה למעשה. ובלא"ה נמי איך נסמוך להקל על בענין זיהוי חילזון התכלת
28
מסורת, בטענות שונות דבכה"ג לא בעינן מסורת)
ומ"מ להשיב לדברי הטוענים, יש להוכיח מן הראשונים שאפשר למצאו אף בלא מסורת.
מהרי"ל דברי מ (שו"ת החדשות ה): "...וסברא הוא שמא יחזור דבר לקלקולו שיהא התכלת מצוי
כש"כ למא י דכתב סמ"ג דאותו דג חלזון הוא בים המלח וכתב סימנין בקל היה לעשות 59
) מהא ו 60 תכלת." ע"ע הערה(
61 דכתבו הרי"ף והרא"ש להלכות תכלת אף שאין דרכם להביא ענין שאינו נוגע למעשה, משמע נמי כמהרי"ל
.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
צל"ש
