כזכור, לפני שנה בערך היתה פעילות בבית הרב שטיינמן לקדם את הרב הירש כיורש עתידי.

למעשה הדבר הופסק, אם בגלל פשרנות שגילה הרב הירש במערכה על "כבוד התורה" ואם בשל התחזקות הדיקטטורה המשיחית הגורסת שאסור לחשוב על היום שאחרי, נוסח חב"ד.

בכל מקרה, רבים שאלו אז למה לא ר' גרשון.

נזכיר גם שמי שנתן את ה"מרן" המיוחל לרב אדלשטיין היה רח"ק ולא הר"ש.

מי שמקורב לחצר חזו"א 5 יודע שהרב שטיינמן לא מסמפט את ר' גרשון.

והשוינאים שוברים את הראש למה.

האם הוא לא מספיק צדיק?
הוא צדיק גדול.

הוא עניו גדול.

הוא סגפן גדול.

האם הוא חלילה קיצוני מידי?

ממש לא, ועיין סוגית הרוגי לוד .

אז למה לא?

התשובה הפשוטה היא שר' גרשון הוא הוכחה מהלכת לגישת הרב שטיינמן (דאז) כיצד מחלוקת לשם שמים היא הגרועה ביותר.

היום התארים "צדיק" ו"עניו" נאמרים עליו בציניות מסוימת, אך מי שזוכר את ימי פונביז של הרב שך יודע שהוא באמת היה נחשב בישיבה כצדיק ועניו, והרב שך חפץ ביקרו ובקידומו, על פני הגרב"ד פוברסקי ה"מודרני" וה"נהנתן" כביכול.

אז מה השתבש ?

התשובה היא אחת.

מחלוקת לשם שמים.

ר' גרשון מתעב את ר' שמואל מרקוביץ עוד מימי בחרותו.
ועל כך לא אני מספר אלא הגאון ר' בערל פוברסקי העיד בפני בית הדין שדן בפונביז שכאשר הוצע השידוך של בת ר' אברהם כהנמן לרש"מ ר"ג התנגד, בעוד הגרב"ד תמך.

לצערו של ר"ג לא שמעו לו והשידוך קם והיה, כשהמשמעות הברורה היא מינוי עתידי של רש"מ לראש הישיבה.

מאותו היום והלאה עסוק הגרי"ג בעוינות שיטתית, שלא לומר אובססיבית, כנגד רש"מ והסכנה שלו כביכול לרוח הישיבה.

האם הוא צודק?
אולי יש צדק מסויים בדבריו, אבל הקיצוניות שהוא הלך בה בנושא הזה, היא לשפוך את המים את התינוק, לשרוף את השמיכה עם הפשפשים או כל פתגם שתרצו.

הסכסוך שהיה בישיבה בין הגיסים רש"מ וראל"כ היה אמור להסתיים ביום מתן פסק הדין.

לאמיתו של דבר פסק הדין נתן לכל אחד את רוב תאוותו, ותעיד על כך העובדה ששני הצדדים ביקשו לאשר גרסאות שונות שלו בהבדלים קלים.

רש"מ קיבל סוף סוף את הזכיה שלו בלוטו, פסק שקובע שמגיע לו חלק בבעלות הישיבה עקרונית, וראשות הישיבה (לצד ראשי הישיבה הוותיקים) בפועל.

ר' לייזר כהנמן קיבל שליטה בלעדית בהנהלת הישיבה , משרדיה ובניניה, וכל הניהול השוטף , ללא הפרעות מצד גיסו.

הגרב"ד פוברסקי שבע ההצקות מצד חסידי הרב שך חשב שהגיע אל המנוחה ואל הנחלה.
אני זוכר את תלמידו ומקורבו הרב בונים זילברברג מסתובב ברמת אלחנן ומודיע שר' בערל קיבל את שלו ומבחינתו הענין הסתיים.
(להזכירכם, הגרב"ד מוסר שיעור כללי רק מאז הפסק ומכוחו).

כך ששלום קר, או ליתר דיוק אי לוחמה היתה יכולה לשרור בישיבה.

ומי לא היה מרוצה?

ר' גרשון.

היחיד שבאמת פעל לשם שמים, ומאז ועד היום לא חדל לגרום שנאה , הרס, מחלוקת וחילול ה' בישיבת פונביז, עד שהפכה לסמל עולמי למחלוקת והרס, והכל למען המטרה הנעלית של מניעת הרס הישיבה ע"י הרב שמואל מרקוביץ.

ועוד שלוש הערות .

א.
הרב אדלשטיין מנפק מידי פעם פנינים על כך שבני הישיבה לא צריכים לעסוק במחלוקת, מה שגורם לאנשים לחשוב שהוא כביכול מכיר בזכות הקיום של הצד השני, ולא היא.

הרב אדלשטיין בצדיקותו לא רוצה שבחוריו הטהורים ילכלכו את ידיהם במחלוקת, הם עלולים לאבד את עדינותם ושקיעותם בתורה.
אבל כנגד זה אין לו שום בעיה להביא מאפיונרים שיכו מכות רצח את בחורי הרב מרקוביץ.
למי שלא יודע, סיפור המאפיונרים התחיל מכך שהר"ג החליט באחת השנים להקדיש אגף נפרד בישיבה, אגף צפון, לטובת בני שיעור א' החדשים שיגיעו, כדי שיהיו מנותקים מבחורי הרב מ' ומהמחלוקת.

מה לעשות שחלק מחדרי אגף צפון אוכלסו במחבלים שלא הסכימו להתפנות.
מה עושים? שוכרים עבריינים שיפנו אותם בכוח. בעייתם שאינם שומעים לראש ישיבע.

וכך הפך חודש אלול בפונביז לחודש המאפיונרים.
זו היתה הפעם הראשונה והיחידה שהרב שטיינמן יצא מכליו וחתם עם הרב אלישיב על מכתב חריף נגד צד כהנמן.

ב.
במבט לאחור פעולותיו של ר' גרשון נכשלו כשלון חרוץ ומעמדו של הרב מרקוביץ היום טוב היום לאין ערוך לעומת מצבו לפני עשר שנים, כשהר"ג התחיל בסדרת הפעולות שנועדו להביא להרחקתו הסופית של הר"מ מגבעת הישיבה,

גם אגף צפון דלעיל מאוכלס היום בלעדית ב"מחבלים" שגברו בסופו של יום על עברייני הרב אדלשטיין, וכך גם יתר המערכות שניהל נגדו הר"ג נכשלו

ג.

צחוק הגורל הוא שכיום הרב שטיינמן נוהג בדיוק כמו הרב אדלשטיין, וגם הוא משיג את התוצאה ההפוכה מזו שקיוה לה.

אתה תקבע אם הוא צדיק או לא?
צאו וראו לאן הגיעו אנשי עץ...

יושב בחורציק באינטרנט וקובע אם הרב צדיק או לא וגם מכריע..

ה' ירחם!!

המשך כך..

ותעל הצפרדע