האם 'הפלס' החליט לבצע מכת נגד מוקדמת לתעמולת הבחירות הצפויה של ג' ולהכשיר את הקרקע להימנעות מופגנת בבחירות הקרובות? – זה הרושם הנוצר מפרסום מאמרים בגליון סוף השבוע התוקפים את התנהלותם של נציגי דגל התורה בקדנציה היוצאת. בכיר ב'בני תורה' אומר: "לא נראה לי שצריך בכלל לשכנע מישהו. אנחנו לא מכירים אפילו אדם אחד אצלנו שחושב להצביע ג' בבחירות".

במאמר המתפרסם ב'הפלס' מזכיר העתון, כי ערב הבחירות הקודמות לכנסת התמקד מסע התעמולה של רשימת יהדות התורה בסלוגן המוצלח של "העיירה בוערת", בשל איומיו של לפיד להעביר חוק של גיוס בני הישיבות – "ומה קרה בפועל? הבחירות חלפו, צוררי התורה יזמו את חוק גזירת הגיוס והטילו את פצצת התבערה שהחלה ללחך את בתי העיירה, ואז עמד הציבור החרדי וציפה לראות כיצד יפעלו שליחיו, שנבחרו לשמש כמכבי האש. אם נשתמש באותו דימוי קולע של העיירה הבוערת, אז קשה להגזים בתיאור המצב ההזוי של המצב בו חזינו".

"הצוררים פשטו על העיירה והחלו להשליך לפידי אש לעבר פינות הבתים. תושבי העיירה פרצו בצווחות אימה ומיהרו לראות האם מכבי האש חשים בחרדה לפעולה מהירה. והנה, למרבה התדהמה, ראו את מכבי האש מתנהלים בנחת וברוגע, ואף מפטפטים להם בשיחת רעים עם משליכי בקבוקי התבערה. כמה ממכבי האש הללו אף דנו עם המציתים בכובד ראש כיצד לדאוג לתקופת ההסתגלות הנפשית של תושבי העיירה עם העובדה שבתיהם הופכים לאפר, היאך לשלוט בגובה הלהבות ולווסת את יעדי התבערה וקצב הצתת האש כלפי רחוב כזה או אחר. ואם קמו אי אלו יהודים אחוזי בעתה ותבעו מהם כי מוטב וימלאו את תפקידם ויעסקו בכיבוי השריפה, העדיפו מכבי האש להפליא בהם את מכותיהם, כשהם קוראים כי יש להיפרד ממפיצי הפאניקה ולהזהירם כי אחת דינם להרחקה מהעיירה ולעונשים כבדים..."
ומסקנתו של 'הפלס', כי "האש אכן בוערת, אך אין מי שיעסוק בכיבויה, ולוואי שלא יוסיפו שמן על המדורה".

הדברים משמשים כרמז ברור שלמצביעי 'בני תורה' יש בעיה במישור העקרוני להצביע ג' בבחירות, בשל הטענות הקשות שלהם על התנהלות הנציגים ב'ועדת שקד' והחלטתם לקיים הידברות עם בכירים במערך הגיוס הצה"לי. "ישנם כאן שני קווים שלא נפגשים. ציבור שלם הצועד לאור רבותיו זצוק"ל ויבדל"א שחינכוהו לראות בזה גזירת שמד ונושא קריטי ומרכזי, מול פוליטיקאים ועסקנים שבמקרה 'הטוב' רק נוהגים בשאננות מקוממת ובמקרה החמור יותר אף מסייעים לגוזרי הגזירות".

העתון מזכיר כי בבחירות הקדמות תמך הגר"ש אויערבאך ביהדות התורה אך ורק בשל הבטחה שקיבל כי הנציגים לא יעשו שום ויתורים ופשרות, ובסופו של דבר, לטענת העתון, הח"כים לא מילאו את הציפיות. גם לגב התמודדות 'בני תורה' בבחירות לרשויות כותב 'הפלס' כי הגר"ש אויערבאך הורה לתמוך ברשימה על אף שהיה חשש שלא תעבור את אחוז החסימה, משום הנימוק שהביע במכתבו כי "עי"ז יראו שיש ציבור גדול של בני תורה אשר לא יכנעו ולא יוותרו ולא יתפשרו על קוצו של יו"ד בענינים שהם יסוד וקיום היהדות, לעמוד על המשמר במסירות נפש".

מאמר נוסף המופיע היום ב'הפלס' טוען כי בימים אלה נרקמת הבנה מוקדמת בין המפלגות הגדולות למפלגות חרדיות, לפיה החרדים יוכלו להשתתף בקואליציה ולא ידרשו את ביטול חוק הגיוס. העתון מצטט בענין זה את דברי ח"כ אריה דרעי ומנגד את ח"כ יאיר לפיד, הרומזים על אותו מיתווה. 'הפלס' אומר שבתמורה תסכים הממשלה לבטל את סעיף הסנקציות הפליליות, גם ללא דרישת החרדים, לאחר שנכחו לראות שסעיף זה רק מזיק למילוי יעדי הגיוס.

לטענת העתון, המהלך בנוי על כך שש"ס תוביל אותו ויהדות התורה תצטרף אליו ככינור שני. 'הפלס' מצטט דברים שאמר דרעי בעבר על גיבוש הבנות בענין הגיוס: "אני עובד על זה קשה מאד, זה יהיה בהסכמה וזה יהיה הדרגתי. יהדות התורה תצפה מש”ס לתמוך ולחטוף את כל הביקורת. בסוף גפני יגיד שכופים עליו את ההסדר ויישאר בקואליציה". זו גם הסיבה, כותב 'הפלס', שליצמן וגפני פעלו במרץ להחזרת דרעי והצהירו על חשיבות חיזוקה של ש"ס בבחירות הללו, זאת כדי שיוכלו להתחבא מאחורי גבו של דרעי שמוכן להוביל מהלכים נועזים, לספוג ביקורת פנים-חרדית ולהכשיר את הקרקע להצטרפותה של יהדות התורה

בשלב זה חוזר 'הפלס' למיתקפה על גפני, שכבר החלה במאמר שהופיע באמצע השבוע. העתון מזכיר הצהרות "תמוהות ומקוממות" של גפני בענין גיוס חרדים במסגרת פאנל הפוליטי שהתקיים במרכז הבינתחומי בהרצליה ערב הבחירות הקודמות. כפי שמציג העתון את הדברים, גפני ביקש אז מהתקשורת החרדית שלא לפרסם את האמירות שהשמיע, כשהוא מנסה לתקן באמצעות ההבהרה השיגרתית המקובלת בעולם הפוליטי במקרים של אמירות תמוהות, אודות "הוצאת הדברים מהקשרם".

לטענת 'הפלס' בשעתו אף הגיעה בקשה מיוחדת למערכת העתון להימנע מהבאת הדברים, בטענה כי היתה זו מעידה חד-פעמית וכי הדבר לא יישנה, והעתון אכן נענה לבקשה. "אלא שבעקבות ההתנהלות הפוליטית שנעשתה לאחר מכן בעת חקיקת גזירת הגיוס והמהלכים שנרקמו לפני ומאחורי הקלעים, כמו גם התדרדרות נוספת שניכרה לאחרונה בהפניית עורף לדרכם של גדולי ישראל זצוק"ל ויבדל"א בתחומים הנוגעים לטהרת האמונה, ביקשו רבנים ומרביצי תורה לעורר ולהתריע מפני המגמות המסתמנות".

בענין זה מביא העתון ציטטה ממכתבו של הגר"ש אויערבאך שכתב עם הקמת הנח"ל החרדי, כי עסקנים הנותנים לגיטמציה לפשרות בעניני הגיוס - "יעדי גיוס" או ל"מסלולי גיוס חרדים" וכדו', "אינם לא שלוחי דרחמנא ולא שלוחי דידן".