הפלג הירושלמי מבהיר: אין לנו כוונה להצביע בבחירות הקרובות במאמר חד-משמעי, בהפלס יום לאחר מסירת הרשימות, מאשימים בפלג הירושלמי את 'יהדות התורה' בהתכחשות לעקרונות אגודת ישראל ההסטורית ומצביעים על תקדים בחירות תשל"ד של הימנעות קולקטיבית בבחירות
Posted by: משה הרמןin בחירות 2015 31 בינואר 2015
יום למחרת הגשת הרשימות, מפזר 'הפלס' את הערפל ויוצא במאמר מערכת חד-משמעי שמבהיר את עמדתו בענין הבחירות הקרובות. המסר העולה מדברי העתון, כי יהדות התורה עומדת לאבד את קולותיהם של מצביעי 'בני תורה' וכי צפויה הימנעות קולקטיבית ומאורגנת מצידם. העתון מסתמך בזה על תקדים שנרשם לפני 40 שנה כאשר הציבור הליטאי הודיע במוצהר כי יצביע ברגליים וגרם נזק אלקטורלי לאגו"י שהיתה הרשימה החרדית היחידה שהתמודדה אז בבחירות.
גורמים בתנועת 'בני תורה' אומרים היום שככל הנראה המאמר הועבר קודם לעיונו של הגר"ש אויערבאך וקיבל את אישורו, כפי שנהוג במקרים של פרסום מאמרים בנושאים רגישים ועקרוניים.
העתון כותב כי חובת ההצבעה בבחירות אינה "חובה אוטומטית", אלא עומדת לשיקולם והכרעתם של גדולי התורה בכל מערכת בחירות לגופה. כמו בכל שאלה אחרת, גם כאן ממתין כל יהודי ירא ד' להכרעת רבותיו, נהרא נהרא ופשטיה. "ככל אשר יורוהו, יעשה; וכל עוד לא יורוהו – אינו מצווה ואינו עושה"!
הפלס מזכיר כי כך אירע בבחירות שהתקיימו בחודש טבת תשל"ד. מרן הגרא"מ שך זצ"ל ומרן הגרי"י קניבסקי זצ"ל, שתמיד תמכו בהצבעה בבחירות, נמנעו אז לצרף חתימתם לקול-קורא הקבוע. "באותה שנה נשמעה שתיקתם הרועמת והדהדה בהיכלי הישיבות. ציבור גדול של בני תורה נמנעו אז מלהצביע והדבר גרם לירידה ניכרת במספר הקולות".
הסיבה לכך היתה, כותב העתון, שיתופם של מועמדים "שאי אפשר לסמוך עליהם וכבר הקדיחו את תבשילם". בענין זה הוא מצטט את לשון מרן הסטייפלר במכתביו, כי מדובר היה בפוליטיקאים "שענינים יסודיים הם אצלם במדרגה שניה, אשר ניתן לויתורים ולפשרות תמורת רווחים מפלגתיים וחומריים, ודרכם מתהפכת לכל צד שחושבים להשיג עי"ז רווח פוליטי, ולא פעם הפכו הקערה על פיה" – וכאן מוסיף הפלס הערה ארסית כלפי נציגי דגל התורה, כי אלו אמירות "שלמרבה הכאב הולמות גם כמה מהמועמדים החרדיים המתמודדים בבחירות אלו, לנוכח התנהגותם בשנים האחרונות".
בהמשך, ברמיזה עבה לקראת הבחירות הקרובות, מצטט הפלס את דברי הסטייפלר שקבע אז שההצבעה עבור המפלגה תיחשב "כמתן הכשר בדיעבד על כל תעלוליהם".
העתון מביא דוגמא היסטורית זו ומשתמש בה כדי למנוע טענות שיתכן ויעלו במערכת הבחירות על הנזקים שתגרום ההימנעות מהצבעה. גם אז נמנעו ליטאים רבים מלהצביע לרשימה החרדית "על אף שהיה ברור לכל, כי ההימנעות מחלישה את כח הנציגות החרדית היחידה שהתמודדה בבחירות, ולמרות כל נימוק של 'בדיעבד' ושל 'הרע במיעוטו', ולמרות שבאותה תקופה עמדו על סדר היום בעיות יסודיות וקשות שהעיקו על הציבור החרדי. למרות כל זאת לא הורו רבותינו להצביע, על אף שגרמו בכך להימנעות המונית ולהחלשת הכח הייצוגי".
בענין זה מצוטט הגרח"ש קרליץ זצ"ל שנימק אז: "האורב יושב בבית והסכנה מבפנים היא לא פחות חמורה ואולי עוד יותר חמורה מאשר מצד החילוניים מבחוץ. חלילה שבני תורה יתנו את ידם לחיזוק השותפות ההרסנית הזאת. עולם התורה יתייצב מנגד".
העתון טוען שגם כעת, מתקשים בני התורה למצוא בכל המפה הפוליטית כולה מפלגות ונציגים "שיוכלו לסמוך עליהם כי ימלאו חובתם כראוי ויגוננו עלינו מפני הקמים עלינו לכלותנו". הפלס עורך חשבון עם כמה מהח"כים של יהדות התורה ומציין כי "עסקנים ופוליטיקאים מעלו באמון הציבור ובחובה המוטלת עליהם, מעשיהם ביטאו שאננות ואדישות ולעתים אף שיתוף-פעולה מחפיר עם מבקשי נפשנו".
העתון נוקט בלשון נופל על לשון, על רקע קמפיין השקופים של ש"ס, וכותב כי נושאים כמו חוק הגיוס הפכו לנושאים "שקופים" בעיני כמה מהח"כים החרדים. "במקום לחוש כי שואה רוחנית רח"ל מתקרבת אלינו, כפי שחרדו גדולי הדור האחרון שקבעו כי חובה למסור את הנפש על כך – עוסקים ומשתבחים בפעילות נמרצת נגד 'מע"מ אפס' ושאר ירקות".
הפלס מתאונן שאף אחת מן הרשימות השונות המתמודדות על קולו של הבוחר החרדי בבחירות הללו אינה מציגה בפומבי את הדרישה האלמנטרית והעקרונית לביטול מוחלט של חוק הגיוס והחזרת המצב לקדמותו. הפוליטיקאים החרדיים נוקטים בענין זה לטעמו, בשפה רפה ומעורפלת – "או שהינם סבורים שכל גישתם החרדית מתבטאת בכך שיסכימו להצטרף ליוזמתם של פוליטיקאים חילוניים שהחליטו מצד אחד לתמוך בביטול הסנקציות הפליליות שאינן רלוונטיות ורק מפריעות לקידום מטרות החוק ההרסני ומאידך גיסא לצדד בנשק החליפי של הסנקציות הכלכליות שהינו מזיק ומסוכן שבעתיים".
את טענת ח"כים חרדיים כי העלאת הנושא תביא להעצמת כוחו של חה"כ לפיד דוחה העתון וכותב כי זהו "תירוץ אומלל ומביך שהושמע לאורך כל התקופה, בפזמון כזה או אחר, כאשר תמיד לא היה זה 'הזמן הנכון' להילחם נגד החוק ותמיד חששו מפני 'הרווח של לפיד', וכך הגענו עד הלום, כאשר לפיד ובנט הצליחו להעביר את החוק ולהתחיל ביישומו ההרסני מתוך שקט תעשייתי מוחלט, התנהלות תבוסתנית ואוזלת-יד של הנציגות החרדית".
בהמשך מסביר העתון מדוע אף אחת משלש הרשימות המתמודדות על קולו של הציבור החרדי אינה יכולה להוות אופציה. לדבריו, שתי המפלגות המייצגות כיום את ש"ס אינן דוגלות בהמשך דרכה של המפלגה. זאת משום שתנועת ש"ס הוקמה ע"י גדולי התורה כדי להחזיר עטרה ליושנה ולבטא את דרכה של תורה בקרב יהדות ספרד והעם שבשדות, בעוד ש"ס העכשוית מתמקדת רק בנושאים חברתייים ואילו מפלגתו של ישי עוסקת רק בנושאים לאומיים.
הפלס טוען שגם רשימת יהדות התורה הספיקה בקדנציה האחרונה להתרחק משורשיה ומטרותיה. אגודת ישראל ההסטורית נבנתה במתכונת של "וייעשו כולם אגודה אחת", שבה אף חוג חרדי אינו מונע את זכות הקיום של זולתו ואת חובתו הבסיסית לנהוג ע"פ דרך רבותיו, נהרא נהרא ופשטיה. "עתה נשבר כלל-יסוד זה לרסיסים", כותב הפלס', בגלל "ליבוי שנאת-חינם ומסע רדיפה שלא היה כמותו, המכוון כלפי ציבור גדול ואיכותי של רבנן ותלמידיהון", מה שלטענת העתון נעשה מתוך גושפנקא של המפלגה, "חלקה בהתנהלות זדונית בקום-ועשה וחלקה האחר בהסכמה כפויה שבשתיקה מתוך פחד ומורא".
מצד שני, מאשים העתון, המאבקים נגד גזירת הגיוס הפכו לנושאים "שקופים" מבחינתה של המפלגה, שנקטה "גישה נאיבית ומפוייסת שמבטאת רשלנות פושעת, אם לא למעלה מכך. אם נוסיף על כך את המידע המדאיג אודות כל מיני הידברויות ופשרות שנרקמו בחשאי, אולי לא בתמיכת כל נציגי המפלגה אבל לפחות ע"י כמה מבין אלה שנבחרו לייצג את עולם התורה והחסידות – הרי שהגענו למצב עגום ומדכדך שבו 'האורב יושב בבית והסכנה מבפנים היא לא פחות חמורה ואולי עוד יותר חמורה מאשר מצד החילוניים מבחוץ', כפי שצוטט לעיל". (הככונה לדברי הגרח"ש קרליץ זצ"ל להצדקת ההימנעות המאורגנת בבחירות של שנת תשל"ד).
• מקור: http://www.kooker.co.il/%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%92-%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%91%D7%94%D7%99%D7%A8-%D7%90%D7%99%D7%9F-%D7%9C%D7%A0%D7%95-%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%A6%D7%91/